תנ"ך - ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני ה' ותהיי־לי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֶעֱבֹ֨ר עָלַ֜יִךְ וָאֶרְאֵ֗ךְ וְהִנֵּ֤ה עִתֵּךְ֙ עֵ֣ת דֹּדִ֔ים וָאֶפְרֹ֤שׂ כְּנָפִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֲכַסֶּ֖ה עֶרְוָתֵ֑ךְ וָאֶשָּׁ֣בַֽע לָ֠ךְ וָאָב֨וֹא בִבְרִ֜ית אֹתָ֗ךְ נְאֻ֛ם אֲדנָ֥י יְהֹוִ֖ה וַתִּֽהְיִי־לִֽי: (יחזקאל פרק טז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה וַתִּהְיִי־לִי: (יחזקאל פרק טז פסוק ח)

טקסט בלבד:

ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני ה' ותהיי־לי: (יחזקאל פרק טז פסוק ח)

תיקון קוראים:

ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי־לי: (יחזקאל פרק טז פסוק ח)
וְאִתגְּלִיתִי עַל מֹשֶׁה בַּאֲסַנָא אֲרֵי גְלֵי קֳדָמַי אֲרֵי מְטָא זְמָן פֻּרקָנְכוֹן וְאַגֵּינִית בְּמֵימְרִי עֲלֵיכוֹן וְאַעדִּיתִי חוֹבֵיכוֹן וְקַיֵימִית בְּמֵימְרִי לְמִפרַק יָתְכוֹן כְּמָא דְקַיֵימִית לַאֲבָהָתְכוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְמִהוֵיכוֹן עַם מְשַׁמֵישׁ קֳדָמָי :

ואראך - ב': יח' טז , ו , ח. דדים - ד' (ג' חסר ואחד מלא): יח' טז , ח; כג , יז; מש' ז , יח; *שה"ש ה , א. בברית - ג' רפין: דב' כט , יא; ש"א כ , ח; יח' טז , ח.

בברית ג' רפ' לעברך כי בברית יי' הבאת את עבדך ואשבע לך.

דדים - ד'; בברית - ג'; ותהיי - ל'.

ואעבור עלייך - "ואתגליתי על משה באסנא , ארי גלי קדמי ארי מטא זמן פורקנכון , ואגינית במימרי עליכון , ואעדיתי חוביכון , וקיימית במימרי למיפרק יתכון כמא דקיימית לאבהתכון , ארי אמר האלהים למיהויכון עם משמש קדמי" (ת"י). [דודים - 'אמיטיאש' בלעז.] ואפרש כנפי - כנף בגדי. ואשבע לך - "לכן אמר לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם" (שמ' ו , ו) , ואין 'לכן' אלא לשון שבועה , שנאמר "לכן נשבעתי לבית עלי" (ש"א ג , יד; ראה ויק"ר כג , ב). ואבא בברית אתך - "הנה דם הברית אשר כרת יי' עמכם" (שמ' כד , ח).

רבבה כצמח השדה - מה צמח השדה אינה צריכה דבר אחד מכל האמור בפרשה זו וצומחת , אף את , אף על פי שלא נעשית לך אפילו אחת מכל מה שאמור בפרשה ותרבי ותגדלי. ותבֹאי בעדי עדיים - פתרונו: ותבֹאי בעתי עתים. ומפרש בצדו מהו בעדי עדיים: עתי הם ששדים נכונו. עדיים - עתים , הגיעו העתים ששערך צמח. כל זמן שאין לנערה סימני שדיים ולא הגיעו סימני בגרות , אין גנאי לה אם הולכת ערומה , אבל משנכונו שדיה ושערה צמחה , גנאי הוא לה ללכת ערומה. אף את , משקרב העת שהבטחתי לאברהם שאני גואל את בניו , כשם שמפרש בסמוך: ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים , באותה שעה: ואפרוש כנפי עליך ואכסה ערוותך , שכתוב בתורה "דבר נא באזני העם וישאלו" וגו' (שמ' יא , ב) , וכתוב "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות" (שמ' ג , כב). ואשבע לך - נשבעתי לגאול אתכם כאשר קיימתי בבריתי לאברהם; וכן הוא אומר "לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי" וגו' (שמ' ו , ו) , ואין "לכן" אלא לשון שבועה , כמו "לכן נשבעתי לבית עלי" (ש"א ג , יד). רבי ברכיה בשם רבי יהושע בשם רבי יוסי ברבי חנינא (ויק"ר ו , ה): הוא נשבע להם והם נשבעו לו; הוא נשבע להם: ואשבע לך , והם נשבעו לו: "לעוברך בברית יי' אלהיך ובאלתו" (דב' כט , יא) , ואין 'אלה' אלא לשון שבועה , כמה דתמר "והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה" (במ' ה , כא). ותהי (בנוסחנו: ותהיי) לי - לעם , לשמש לפני.

עת דודים - להתעלס באהבים (ע"פ מש' ז , יח) , למשכב. כלומר , שכבר פריתם ורביתם כל כך , שראויין אתם להיות לעם , וזמן קייום שבועת אבותיכם הגיע. ואשבע לך - הוא קיום אשה ולקוחיה , והוא ברית סיני.

ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דודים - שנגליתי למשה בסנה , ועשה במצותי אותות ומופתים במצרים , והראיתי כי עת דודים הגיע , שנלחמתי בעבורך במצרים עד שהוצאתיך משם ביד חזקה. ואפרוש כנפי עליך - כמו "ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה" (רות ג , ט) , כלומר: אמרתי שתהיי לי לעם , כמו שאמר "ולקחתי אתכם לי לעם" (שמ' ו , ז). ואכסה ערותך - שהיית "ערום וערייה" (לעיל , ז) , כסיתיך , אם כמשמעו - בבגדים טובים , כמו שפירשנו , או בדרך הטובה שהוריתי אתכם ובניסים ובנפלאות שהראיתי לכם עד ששבתם כולכם לאמונה טובה , ואין ערוה ודבר רע ביניכם. ואשבע לך - זהו שאמר "לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמ' ו , ו) , "אני יי'" - שבועה. ואבוא בברית אותך - בהר סיני: "הנה דם הברית אשר כרת יי' עמכם על כל הדברים האלה" (שמ' כד , ח). ותהיי לי לעם , כמו שאמר "היום הזה נהיית לעם ליי' אלהיך" (דב' כז , ט). ויונתן תרגם: "ואתגליתי על משה באסנא , ארי גלי קדמי ארי מטא זמן פורקנכון , ואגינית במימרי עליכון ואעדיתי חוביכון וקיימית במימרי למיפרק יתכון כמא דקיימית לאבהתכון , אמר יי' אלהים , למיהויכון עם משמש קדמי".

ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי - ההכפל וההשנות: לחזוק ולשקידה; ובאור זה הכלל אוצר יי' יבא. והנה אמרו בדמיך חיי , אין הכונה שהדמים יהיו סבה פועלת לחיותה , כי אותם הדמים היו לחֻיות נוזלות , כענין הילודים; כל שכן אחר זמן רב יאמר ואשטוף דמיך מעליך! אבל הטעם בזה , כי כל הילדים הכרח הוא שיהיו מגוללים בדמים (ע"פ יש' ט , ד) ולחֻיות בתחלתם , וגם אחרי היות הנערות גדולות יש להם דמים כמו שידוע , ועל אלה אמר: ואשטוף דמיך וגו'. ובא חיי בלשון צווי , ונכון בחיים כמו "ומות" (דב' לב , נ) במיתה.

ואעבור - עתה ידמה אותה מאורסה לַשם; והפירוש: עברתי עליך פעם שנית לדעת עניניך , וראיתי אותך בוגרת ראויה להנשא , כמו שכתוב "שדים נכונו" (לעיל , ז). ומלת דודים - אהבים , וכמוהו "נרוה דודים" (מש' ז , יח); והענין: הגיע עת שמחתך להיותך כלה. ואפרש כנפי - העניין: לקחתיך לאשה , והוא כעניין "ופרשת כנפיך על אמתך" מרות המואביה (רות ג , ט). ואכסה ערותך - שהיית ערומה. ואשבע לך ואבא בברית - פירושו: התניתי עמך תנאֵי לקיחה , כענין 'הוי לי לאינתו כדת משה וישראל'. ונראה , כי הארוסין והכתובה נקראת 'ברית' , כאמרו הכתוב במקום אחר "והיא חברתך אשת בריתך" (ראה מל' ב , יד). וטעם ואעבר עליך - על דרך המליצה , כדרך "וארד להצילו מיד מצרים" (שמ' ג , ח). וענין עת דודים - שהגיע עת להזכיר לך אהבת אברהם ולהוציאך משם , כאשר התניתי אליו. או פירושו , שהגיע עת שהיית צריכה למרחמים ולהראות לך אהבים , והסתרתי קלונך והוצאתיך משם. וענין ואשבע לך ואבא בברית - התניתי עמכם להיותכם לי , ואני אהיה לכם לאלהים (ע"פ יר' יא , ד); וזה בצאתם ממצרים , אשר נתן להם תורה וכרת עמם ברית.

ואעבור עליך - במצרים. ואראך והנה עתך עת דודים - שהגיע קץ הגאולה. ואפרוש כנפי עליך - שקירבתיך תחת כנפי שכינתי. ואכסה ערותך - בביזת מצרים. ואשבע לך ואבוא בברית אותך - כדכתיב "הנה דם הברית" (שמ' כד , ח). ותהיי לי - כדכתיב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (שמ' יט , ו).
ריכוז קישורים