תנ"ך - אמר
כה
אמר
אדני
ה'
תצלח
הלוא
את־שרשיה
ינתק
ואת־פריה׀
יקוסס
ויבש
כל־טרפי
צמחה
תיבש
ולא־בזרע
גדולה
ובעם־רב
למשאות
אותה
משרשיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֱמֹ֗ר
כֹּ֥ה
אָמַ֛ר
אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
תִּצְלָ֑ח
הֲלוֹא֩
אֶת־שָׁרָשֶׁ֨יהָ
יְנַתֵּ֜ק
וְאֶת־פִּרְיָ֣הּ׀
יְקוֹסֵ֣ס
וְיָבֵ֗שׁ
כָּל־טַרְפֵּ֤י
צִמְחָהּ֙
תִּיבָ֔שׁ
וְלֹֽא־בִזְרֹ֤עַ
גְּדוֹלָה֙
וּבְעַם־רָ֔ב
לְמַשְׂא֥וֹת
אוֹתָ֖הּ
מִשָּׁרָשֶֽׁיהָ:
(יחזקאל פרק יז פסוק ט)
אֱמֹר
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
תִּצְלָח
הֲלוֹא
אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ
יְנַתֵּק
וְאֶת־פִּרְיָהּ׀
יְקוֹסֵס
וְיָבֵשׁ
כָּל־טַרְפֵּי
צִמְחָהּ
תִּיבָשׁ
וְלֹא־בִזְרֹעַ
גְּדוֹלָה
וּבְעַם־רָב
לְמַשְׂאוֹת
אוֹתָהּ
מִשָּׁרָשֶׁיהָ:
(יחזקאל פרק יז פסוק ט)
אמר
כה
אמר
אדני
ה'
תצלח
הלוא
את־שרשיה
ינתק
ואת־פריה׀
יקוסס
ויבש
כל־טרפי
צמחה
תיבש
ולא־בזרע
גדולה
ובעם־רב
למשאות
אותה
משרשיה:
(יחזקאל פרק יז פסוק ט)
אמר
כה
אמר
אדני
יהוה
תצלח
הלוא
את־שרשיה
ינתק
ואת־פריה׀
יקוסס
ויבש
כל־טרפי
צמחה
תיבש
ולא־בזרע
גדולה
ובעם־רב
למשאות
אותה
משרשיה:
(יחזקאל פרק יז פסוק ט)
אֵימַר
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
תַּצלַח
הֲלָא
יָת
שׁוּרשַׁהּ
יְפַסֵיק
וְיָת
אִבַּהּ
יְקַטֵיף
וְיִיבְשׁוּן
כָּל
טַרפֵּי
צִמחַהּ
וְיִתְּרוּן
וְלָא
בְמַשׁרְיָן
סַגִּיאָן
וּבעַם
סַגִּי
יֵיתוֹן
לְמִעקַר
יָתַהּ
מִשׁוּרשַׁהָא
:
אמר
-
כ"ו
פסוקים
שיש
בהם
כל
אותיות
אל"ף
בי"ת:
שמ'
טז
,
טז;
דב'
ד
,
לד;
יהו'
כג
,
יג;
מ"ב
ד
,
לט;
ו
,
לב;
ז
,
ח;
יש'
ה
,
כה;
סו
,
יז;
יר'
כב
,
ג;
לב
,
כט;
יח'
יז
,
ט;
לח
,
יב;
הו'
י
,
ח;
יג
,
ב;
עמ'
ט
,
יג;
צפ'
ג
,
ח;
זכ'
ו
,
יא;
קה'
ד
,
ח;
אס'
ג
,
יג;
דנ'
ב
,
מה;
ג
,
כב;
ד
,
כ;
ז
,
יט;
עז'
ז
,
כח;
נחמ'
ג
,
ז;
דה"ב
כו
,
יא.
ויבש
-
ה'
וחסר:
יש'
יט
,
ה;
יח'
יז
,
ט;
עמ'
א
,
ב;
תה'
צ
,
ו;
איוב
יד
,
יא.
צמחה
-
ד':
יש'
סא
,
יא;
יח'
יז
,
ט
,
י;
תה'
סה
,
יא.
תיבש
-
ב'
(בקמץ
,
בסיפרא):
יח'
יז
,
ט
,
י.
בזרע
-
ג'
חסר
בנביאים
(בלישנא):
ש"א
ב
,
לא;
יש'
כח
,
כד;
יח'
יז
,
ט.
רב
-
ל"ג
בקמץ
(בנוסף
לאתנחתא
או
סוף
פסוק):
*בר'
יג
,
ו;
לו
,
ז;
במ'
כא
,
ו;
דב'
לג
,
ז;
יהו'
יא
,
ד;
יז
,
יד;
שו'
ז
,
ד;
יא
,
כה;
ש"א
כה
,
לט;
ש"ב
ג
,
כב;
מ"א
ג
,
ח;
יש'
ל
,
כה;
לא
,
א;
מה
,
ט;
יר'
נא
,
לו;
יח'
יז
,
ט
,
יז;
לח
,
ד;
תה'
יח
,
טו;
מ
,
י;
קיט
,
קסה;
מש'
יג
,
כג;
טו
,
טז;
כ
,
ו;
קה'
א
,
יח;
אס'
א
,
ז;
דנ'
יא
,
יא;
עז'
י
,
יג;
דה"ב
יג
,
ח;
כ
,
ב;
כח
,
ח;
ל
,
יג;
לב
,
ד.
אותה
-
י"ג
מלא
(בלישנא):
ראה
יח'
ב
,
י.
זרע
ג'
חס'
ואת
זרע
בית
אביך
הכל
היום
ולא
בזרע
גד[ו]לה.
ואת
-
פריה
-
ל';
יקוסס
-
ל';
טרפי
-
ל';
תיבש
-
ב';
בזרע
-
ג'
חס'
בנבי';
למשאות
-
ל'.
[כל
האלפא
ביתא
במקרא
זה
,
ותמיה
אני
כי
אינו
נמנה
במסורת
(וראה
עין
המסורה;
גינ'
מסורה
פ
, 227
).]
תצלח
-
בתמיה.
שרשיה
ינתק
-
הנשר
הראשון
(לעיל
,
ג).
ואת
פריה
יקוסס
-
כמו
'יקוצץ';
הם
בני
צדקיהו
ששחטן
לעיניו
(ראה
מ"ב
כה
,
ז).
טרפי
-
עלין
['פויילייא'
בלעז].
ולא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
-
יבא
הנשר
השיני
(לעיל
,
ז)
לעזרתה.
למשאות
אותה
משרשיה
-
לנוכח
העוקרוֹת
ומסיעות
אותה
משרשיה.
כה
אמר
יי'...
תצלח
-
בתמיה
,
כלומר:
דין
שתצליח?
האפשר
לו
לגפן
שאין
הנהרות
משקין
אותו
,
שאינו
שותה
אלא
מערוגת
מטע
אחת
(ראה
לעיל
,
ז)
,
שתצלח
ותעשה
פירות?
הלא
כל
גפן
ששתולה
בארץ
ציה
וצמאה
(ע"פ
יח'
יט
,
ג)
,
כגעת
בה
רוח
הקדים
יבש
תיבש
(בנוסחנו:
תיבש
יבש)
,
כמו
שמפרש
והולך.
ואת
שרשיה
ינתק
-
מלך
בבל
,
שיהרוג
את
כל
חילו.
יקוסס
-
יכתת.
ולא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
יסייע
אותו
פרעה
כשיבוא
נבוכד
נצר
עליו
,
על
אותו
כרם
,
למשאות
אותה
משרשיה
-
לעקר
אותה
משרשיה.
והנה
שתולה
התצלח
-
מפני
שהוא
מחזיק
במלכותו
עכשיו
,
היצלח?!
בתמיה.
הלא
כגעת
בה
רוח
קדים
יבש
תיבש
-
כאשר
יבא
עליו
נבוכד
נצר
,
שהוא
כרוח
קדים
,
לא
יתחזק
מפניו.
על
ערוגת
צמחה
תיבש
-
אלו
בני
צדקיה
שנשחטו
לעיניו
(ראה
מ"ב
כה
,
ז).
ינתק
-
הנשר
שֶזְרעה
וּשְתלה.
ואז
,
כשיהו
שרשיה
נתוקים
,
פריה
יקוסס
-
'פלשטרישט'
(בלעז:
יָבֵש).
ולא
בזרוע
גדולה
ינתק
שרשיה.
למשאות
-
לסלק
אותה
משרשיה.
אמור
כה
אמר
יי'
אלהים
תצלח
-
בתמיהה.
הלא
את
שרשיה
ינתק
-
הנשר
הראשון
(ראה
לעיל
,
ג)
,
והוא
נבוכדנצר
,
ינתק
ויעקור
שרשיה;
והם
משל
למלכות
צדקיהו
,
שעקר
אותה
מכל.
ואת
פריה
יקוסס
-
זהו
ששחט
בני
צדקיהו
לעיניו
(ראה
מ"ב
כה
,
ז).
יקוסס
-
יַכרת
,
כמו
'יקוצץ'
בצד"י
(ראה
מ"ב
טז
,
יז).
ויבש
-
כיון
שנקצץ
הפרי
ממקומו
,
יבש
מאליו;
כן
בני
צדקיהו
,
כיון
שמתו
-
יבש
ופסק
זכרם
,
כי
לא
היו
להם
בנים
,
והמלוכה
שבה
לבני
יהויכין.
כל
טרפי
צמחה
תיבש
-
תרגום
"עלה
זית"
(בר'
ח
,
יא):
"טרף
זיתא"
(ת"א)
,
וכן
כל
עלי
צמחה
ייבשו
,
והנה
תיבש
הגפן;
כיון
שיבשו
פריה
ועליה
-
תיבש
הגפן
היא
גם
כן.
כי
צדקיהו
מת
בבבל
(ראה
יר'
נב
,
יא)
,
ובמותו
יבש
ופסק
זכרו
,
וטרפי
צמחה
הם
שרי
יהודה
,
ששחטם
מלך
בבל
(ראה
יר'
נב
,
י).
ולא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
-
ולא
ינצל
מידו
בזרוע
גדולה
שלפרעה
,
שחשב
להצילו
מידו
,
ולא
בעם
רב
-
לא
יוכל
להצילו
מידו.
למשאות
אותה
משרשיה
-
כשיבוא
מלך
בבל
להשיא
הגפן
הזאת
ולעקרה
משרשיה
,
לא
יועיל
פרעה
ולא
יציל.
למשאות
-
שם
במקום
מקור
בפלס
"להשאות"
(יש'
לז
,
כו)
-
כמו
'להשיא'
,
וכן
"ולמסע
את
המחנות"
(במ'
י
,
ב)
-
כמו
'להסיע'.
ויונתן
תרגם:
"לא
במשריין
סגיאין
ובעם
סגי
ייתון
למעקר
יתה
משורשהא"
,
רוצה
לומר:
לא
יצטרך
מלך
בבל
לבוא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
לעקור
הגפן
הזאת
משרשיה
,
כי
במעט
עם
יעקור
אותה.
כי
נבוכדנצר
,
אע"פ
שבא
הוא
וכל
חילו
ירושלם
,
לא
עמד
שם
נבוכדנצר
כל
ימי
המצור
,
כי
ארכו
ימי
המצור
משנה
התשיעית
לצדקיהו
עד
שנת
אחת
עשרה
,
ובין
כך
הלך
לו
נבוכדנצר
לרבלה
בארץ
חמת
(ראה
יר'
נב
,
ד)
והניח
מקצת
חילו
בירושלם
ונבוזראדן
בראשם
,
וכבשו
ירושלם
החיל
הנשאר
שם
ולקח
צדקיהו
והעלוהו
אל
מלך
בבל
רבלתה
(ראה
מ"ב
כה
,
א
-
ח).
תצלח
-
בתמה;
גם
נכון
לחסר
אות
התמה;
ובא
בבאור
אמרו
עוד:
התצלח.
ובאור
זה
הכלל
אוצר
יי'
יבא.
אמור.
תצלח
-
חסר
ה"א
התימה
,
כמלות
אחרות
רבות;
והענין:
התצלח?!
ינתק
-
כמו
'יעקר'
,
מלשון
"נתקתי
מוסרותיך"
(יר'
ב
,
כ).
יקוסס
-
מפועל
מרובע
,
ופירושו
כמו
'יקוצץ'
בצד"י.
ויבש
-
פעל
עבר
,
והוי"ו
השיבו
לעתיד
,
והוא
מלשון
"יבשה"
(יש'
מד
,
ג).
ומלת
כל
-
חסר
בי"ת
השירות
,
כמו
"אין
אלהים
כל
מזימותיו"
(תה'
י
,
ד)
,
שפירושו
'בכל
מזמותיו';
"כי
ששת
ימים"
(שמ'
כ
,
י);
ורבים
ככה;
והטעם:
בכל
טרפי
צמחה.
ויתכן
לומר
,
שתי"ו
תיבש
יענה
לכל
אחד
מהטרפים
,
ולא
לגפן
עצמה
,
כמו
"בנות
צעדה
עלי
שור"
(בר'
מט
,
כב);
ובאו
טרפי
הגפן
בלשון
נקבה.
ומלת
טרפי
-
תרגום
"עלה
זית"
(בר'
ח
,
יא):
"טרף
זיתא".
למשאות
-
מלה
זרה
מאד
,
בעבור
שם
נבנה
על
לשון
רבים
תחת
שם
הפעל
,
הפך
שמות
האחרים
שבאים
תחת
שם
הפועל
,
כמו
"למקרא
העדה
ולמסע
את
המחנות"
(במ'
י
,
ב)
,
כי
אין
צורך.
והוקל
השי"ן
מדגש
,
כמו
"וישאו
את
שברם"
(בר'
מב
,
כו)
,
כי
שרשו
'נשא'
-
ענין
עיקור.
והפירוש:
ולא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
יבוא
זה
הנשר
לעקור
אותה
ממקומה;
מעט
עם
יספיק
לו
,
כי
לא
היו
רבים
בימים
ההם
,
כי
כבר
גלו
מקצתם
,
כמלך
יהויכין
(ראה
מ"ב
כד
,
טו).
כה
אמר
יי'...
תצלח
-
בתימה
-
זו
הגפן!?
הלא
את
שרשיה
ינתק
-
נבוכדנצר
,
שיעקרנה
משרשיה.
ואת
כל
פריה
יקוסס
ויבש
-
אין
לו
דומה
,
ולפי
עניינו
מתפרש
לשון
קציצה.
מכל
טרפי
צמחה
תיבש
-
זו
הגפן;
והמ"ם
חסר
בכל.
ולא
בזרוע
גדולה
ובעם
רב
יעזור
אותה
פרעה
-
כפי
מה
שנדר
לו
-
בשעה
שיבוא
נבוכדנצר
למשאות
אותה
,
לזו
הגפן
,
משרשיה.
ובא
שם
הפועל
בלשון
רבים;
ו"משאת
כפי"
(תה'
קמא
,
ב)
הוא
שם
הפועל
בלשון
יחיד.