תנ"ך - בנשך
נתן
ותרבית
לקח
וחי
לא
יחיה
את
כל־התועבות
האלה
עשה
מות
יומת
דמיו
בו
יהיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּנֶּ֧שֶׁךְ
נָתַ֛ן
וְתַרְבִּ֥ית
לָקַ֖ח
וָחָ֑י
לֹ֣א
יִֽחְיֶ֗ה
אֵ֣ת
כָּל־הַתּוֹעֵב֤וֹת
הָאֵ֙לֶּה֙
עָשָׂ֔ה
מ֣וֹת
יוּמָ֔ת
דָּמָ֖יו
בּ֥וֹ
יִֽהְיֶֽה:
(יחזקאל פרק יח פסוק יג)
בַּנֶּשֶׁךְ
נָתַן
וְתַרְבִּית
לָקַח
וָחָי
לֹא
יִחְיֶה
אֵת
כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת
הָאֵלֶּה
עָשָׂה
מוֹת
יוּמָת
דָּמָיו
בּוֹ
יִהְיֶה:
(יחזקאל פרק יח פסוק יג)
בנשך
נתן
ותרבית
לקח
וחי
לא
יחיה
את
כל־התועבות
האלה
עשה
מות
יומת
דמיו
בו
יהיה:
(יחזקאל פרק יח פסוק יג)
בנשך
נתן
ותרבית
לקח
וחי
לא
יחיה
את
כל־התועבות
האלה
עשה
מות
יומת
דמיו
בו
יהיה:
(יחזקאל פרק יח פסוק יג)
בְּחִבוּליָא
יְהַב
וְרִבִּיתָא
נְסֵיב
הֲיִתקַיַים
לָא
יִתקַיַים
יָת
כָּל
תּוֹעֵיבָתָא
הָאִלֵין
עֲבַד
מְמָת
יְמוּת
חוֹבַת
קְטוּלֵיהּ
בֵּיהּ
תְּהֵי
:
יחיה
-
י"ח:
*בר'
יז
,
יח;
לא
,
לב;
*שמ'
יט
,
יג;
במ'
כד
,
כג;
*דב'
ח
,
ג
(פעמיים);
ש"ב
א
,
י;
מ"ב
י
,
יט;
יח'
יח
,
יג
,
כב;
לג
,
יט;
מז
,
ט;
חב'
ב
,
ד;
תה'
פט
,
מט;
מש'
טו
,
כז;
קה'
ו
,
ג;
יא
,
ח;
נחמ'
ב
,
ג.
וכל
'חיו
יחיה'
דכותהון.
מות
יומת
-
ב'
בנביאים:
שו'
כא
,
ה;
יח'
יח
,
יג.
יומת
-
ד'
בקמץ:
*שמ'
לא
,
יד;
*וי'
כד
,
טז;
דב'
יג
,
ו;
יח'
יח
,
יג.
(וכל
אתנחתא
וסופי
פסוקים.)
יחיה
-
י"ח
וכל
חיו
יחיה
דכות';
מות
יומת
-
ב'
בנבי';
דמיו
בו
יהיה
-
ל'.
בנשך
נתן
ובתרבית
(בנוסחנו:
ותרבית)
לקח
-
וחי?
בתמיה.
לא
יחיה
-
כלומר:
אינו
דין
שיחיה.
מות
יומת
-
הוא
לבדו;
אפילו
יחטא
בחיי
אביו
,
אין
אביו
לוקה
על
ידו
,
ואין
זֵיכר
אביו
נכרת
עליו.
בנשך.
וחי
-
בתמיה.
דמיו
בו
יהיה
-
זכר
דמיו
לשון
רבים
ואמר
יהיה
לשון
יחיד
,
כמו
שפירשנו
למעלה
בפרשת
'הודע'
(יח'
טז
,
כב)
,
כי
נזכר
דם
בכלל
ובפרט.
גם
לשון
'הויה'
נופל
על
העניין
,
כמו
"כי
יהיה
נערה"
(דב'
כב
,
כג).
וחי
-
בתֵמה
,
ופרושו:
לא
יחיה
,
שהוא
בצדו;
ואין
כן
פרושו
בכל
מקום
,
ובאור
זה
הכלל
אוצר
יי'
יבא.
בנשך
-
פרשתיו
(לעיל
,
ח).
ופתחות
הבי"ת
-
להודעה;
והענין:
בנשך
המוזהר
עליו
מקחתו
ולתתו.
וחי
-
פעל
עבר
,
והוי"ו
השיבו
לעתיד
כמנהג;
והוא
מפעלי
הכפל
,
על
דעת
רבי
יהודה
בן
רבי
דוד
המדקדק
ראשון
ז"ל
(שלשה
ס"ד
ע' 77
'חיה')
,
והוא
בשקל
"חק
חָג
על
פני
מים"
(איוב
כו
,
י);
והקמצות
בעבור
ה'אתנח'
,
כי
משפט
פעלי
הכפל
להפתח
בפעל
עבר
חסר
עי"ן
הפעל.
והוא
מפורש
בתימה:
היתכן
שיחיה?!
על
כן
הוסיף
לאמר:
לא
יחיה!
ויש
מדקדק
גדול
שחולק
עם
רבי
יהודה
(ראה
פירוש
ראב"ע
הארוך
שמ'
א
,
טז)
,
ולא
אאריך.
ותרבית
לקח
וחי
-
בתימה.
לא
יחיה...
מות
יומת
דמיו
בו
יהיה
-
ולא
תצילינו
צדקת
אביו.