כנפש
האב
חביבה
לי
נפש
הבן
,
ולא
נשאתי
פנים
לאב
יותר
מן
הבן
,
אבל
ארך
אפים
אני
למען
שמי
(ע"פ
יש'
מח
,
ט)
ולמען
העיר
אשר
בחרתי
(ע"פ
מ"א
יא
,
לב)
,
עד
עתה.
אבל
מעתה
לא
אאריך
לכם
עוד
,
ולא
תמשלו
עוד
,
אלא
אתם
לי
כיחידים:
הנפש
החוטאת
היא
לבדה
תמות
,
והואיל
ואתם
חולקים
לפני
,
תלקו.
גם
יש
לומר
,
שהן
היו
טועים
במה
שראו
,
שהראשונים
לא
לקו
והאחרונים
לקו
,
וסבורין
שכך
העולם
נוהג:
שהרי
מימי
ירבעם
בן
נבט
חטאו
(ראה
מ"א
יא
,
כו
-
יד
,
כ)
,
והושע
בן
אלה
ודורו
לקה
(ראה
מ"ב
יז
,
ד
,
יח
,
כ);
מנשה
חטא
(ראה
מ"ב
כא
,
א
-
יז)
,
יהואחז
ויהויקים
ויהויכין
בניו
לקו
(ראה
מ"ב
כג
,
לא
-
כד
,
טז)
,
ואף
יאשיהו
הצדיק
נפל
בחרב
(ראה
מ"ב
כג
,
כט);
ואין
זה
דין!
והוא
משיבם
,
שעוד
לא
ימשלו
המשל
הזה
,
שלא
יאריך
להם
אפו
כאשר
עשה
עד
עתה
,
אלא
לעולם
ילקה
אותם
מדור
לדור
כשיחטאו.
ולא
יטעו
עוד
לומר
ששִני
בנים
תקהינה
(ראה
לעיל
,
ב)
,
כי
אין
זאת
,
שהרי
כל
הנפשות
לי
הנה
,
מעשה
ידיי
כלם
(ע"פ
איוב
לד
,
יט);
ואם
הבן
צדיק
-
לא
ישא
בעון
האב
,
אלא
הנפש
החטאת
היא
תמות.
והרי
ירבעם
חטא
-
נכרת
זרעו
(ראה
מ"א
יד
,
י
-
טז)
,
וכן
בעשא
בן
אלה
(אחיה;
ראה
מ"א
טז
,
א
-
ד)
,
וכן
אחאב
(ראה
מ"א
כא
,
כ
-
כב)
,
ועם
כלם
נשפטתי
,
וכן
עם
כל
היחידים
הראשונים
והאחרונים
,
כגון
בימי
השופטים
ושאול
ושלמה
,
ואף
דוד
לקה
בחטאו
(ראה
ש"ב
יב
,
י
-
טו)
,
ואף
משה
ואהרן
ודורם
(ראה
במ'
כ
,
יב);
אבל
להגלות
ישראל
מארצי
,
לתתם
ביד
אויביהם
(ע"פ
יר'
לד
,
כ)
ולחלל
את
מקדשי
(ע"פ
יח'
כד
,
כא)
,
לתתם
ביד
לא
עם
,
ביד
גוי
נבל
(ע"פ
דב'
לב
,
כא)
האֹמרים
"ידנו
רמה
ולא
יי'
פעל
כל
זאת"
(שם
,
כז)
ולחלל
שמי
(ע"פ
יח'
לו
,
כ)
-
בזה
אני
מאריך
אפי.
ומפרש
והולך
שדינו
צדק
,
ואין
זאת
שאם
הבן
צדיק
-
ישא
בעון
האב
,
ולא
האב
הצדיק
-
בעון
הבן
(ראה
להלן
,
כ).
חי
אני.
אם
יהיה
לכם
עוד
משול
המשל
הזה
-
כי
אני
אודיעכם
משפטי
ודרכי
ולא
תטעו
עוד
בו;
ותנו
דעתכם
ותראו
כי
כן
הוא
,
כי
"כל
הנפשות
לי
הנה"
(להלן
,
ד)
ואני
נתתי
אותן
בבשר
להנהיג
הגוף
ללכת
אחרי
,
ואני
רוצה
בחייהן
לא
במיתתן
,
כי
"לי
הנה"
ומכבודי
נגזרו
,
"כנפש
האב
וכנפש
הבן"
(שם);
ואיך
תעלו
בדעתכם
שאעניש
הנפש
אם
לא
חטאה?!
חלילה
לי
(ע"פ
בר'
מד
,
יז)!