תנ"ך - אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים: (יחזקאל פרק יט פסוק י)

טקסט וניקוד:

אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל־מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים: (יחזקאל פרק יט פסוק י)

טקסט בלבד:

אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים: (יחזקאל פרק יט פסוק י)

תיקון קוראים:

אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים: (יחזקאל פרק יט פסוק י)
כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל בְּמֶעבְּדַהּ אוֹרָיתָא דָּמְיָא כְגוֹפֶן דִּשׁתִילָא עַל מַבּוּעַ דְּמַיִין דְּנוֹפַהּ שַׁפִּיר וְסוּכּהּ מְטַלָן הִיא שְׁתִילָא עַל מַיִין סַגִּיאִין :

על - מים - ז': ראה יח' יז , ה.

על מים ז' אל כלי חרש וחבירו שכנת על מים רבים והיה כעץ שתול אמך כגפן קח על מים רבים יי' על מים.

על - מים - ז'; וענפה - ל'.

אמך כגפן - עוד זה מן הקינה (לעיל , א). בדמך - לשון 'דמיון' ומשל; כלומר: דומה אתה למי שהיתה אמו כגפן שתולה על מים. פורייה - כמו "פורה ראש" (דב' כט , יז); לשון 'עושה פרי'. ממים רבים - על ידי מים רבים.

אמך כגפן בדמך על מים... רבים - כמה היו נאים מעשים של יאשיהו אביך , בדמך - בדומין לך , שהיה מלך כמותך. [ ולפי פשוטו של מקרא: אמך כגפן - על אם יהויכין שהלכה בגלות עמו , "ולא היה בה מטה עוז שבט למשול" (להלן , יד); וכן כתוב עליו בירמיה "כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד" (כב , ל) , כי דודו צדקיהו מלך אחריו. עניין אחר: "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל" (לעיל , א) - ואומר על הראשון , שלום הנקרא יהואחז: "ויביאהו בחחים אל ארץ מצרים" (לעיל , ד); ועל יהויקים: "ויתנהו בסוגר בחחים ויביאיהו אל מלך בבל" (לעיל , ט). ויהואחז קטן בשנים מן יהויקים , שנאמר "בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו" (מ"ב כג , לא) , ולא נמשכה מלכותו כי אם שלשה חודשים. וכתוב כי המליך תחתיו יהויקים אחיו , והוא "בן עשרים וחמש שנים" (שם , לו); וזהו עיניין שנאמר "ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אותו וימליכו אותו תחת אביו" (שם , ל) - שהיה אהוב לכל , ואע"פ שהיה קטן מן יהויקים המליכוהו. ושלום הוא יהואחז , וכן אומר בירמיה "כה אמר יי' אל שלום בן יאשיהו מלך יהודה המולך תחת יאשיהו אביו" (כב , יא); ואומר במלכים , שאסרוֹ פרעה "ויבא מצרים וימת שם" (מ"ב כג , לג - לד); ואומר בירמיה "כי במקום אשר הגלו אותו שם ימות" (כב , יב); ואומר במלכים , שהמליך פרעה תחתיו (מ"ב כג , לד). ואחר נבואתו על שלום , הוא יהואחז , החל על יהויקים: "הוי בונה ביתו בלא צדק" וכול' (יר' כב , יג). ואחרי כן נתנבא על יהויכין: אמך כגפן בדמך וכול'. וכל זה לא הארכתי אלא להודיעך כי יהואחז הוא שלום , בראיות גדולות ונכוחות למבין וישרים למוצאי דעת (ע"פ מש' ח , ט). ואין לפרש בדמך מלשון 'דוֹמֶה' , שפעל שלו 'דמה' , כאשר לא יִפָּעֵל מן 'עלה' בְּעָלְךָ , רק 'בַּעֲלוֹתְךָ' , ומן 'עשה' לא יאמר בְּעָשְׂךָ , רק 'בַּעֲשׂוֹתְךָ' , ומן 'פנה' בְּפָנְךָ , רק 'בֵּפְנוֹתְךָ' , ומן 'בנה' לא יפעל בְּבָנִךָ , רק 'בִּבִנוֹתִךְ'; כן לא יפעל מן 'דמה' בּדמך , כי אם 'בדמוֹתך' , כמו מן 'קנה' - 'בקנוֹתך' , ולא יאמר בּקנך. ופתרון בדמך - כלומר: עמך , תלך לבדך ותגלה אמך בשבי; כמו "מה בצע בדמי" (תה' ל , י) , כלומר: בעצמי. ומן 'דם' נאמר בדמך , כמו מן 'כף' - "בכפך" (יח' ו , יא) , 'יד' - "ידך" (יח' כז , טו) , 'טף' - 'טפך'.] ויהיו לה מוטות (בנוסחנו: מטות) עוז - לאותו הגפן. מוטות עוז - יתידות נטועות בארץ , שסומכין בהן את הגפן. כלומר: בעוד שהיו נשיאי ישראל מקיימין המצות , היו שריהם שולטים וחזקים ורודים בשונאיהם. ויש שמפרשין פרשה זו על דורו של צדקיהו , וכן הוא מתנבא לעניין הקינה (ראה להלן , יד): אתם "נשיאי ישראל" (לעיל , א) , אומתכם , זו כנסת ישראל , בזמן שהיתה עוסקת בתורה ומקיימת מצות , היתה דומה לגפן הזאת השתולה על מים חיים , פוריה וענפה , אשר נופיה נאים וענפיה מסובכין על הארץ , לפי שהמים משקים אותה ושרשיה בכל שעה. ויהיו לה מוטות עוז - הם המלך דוד ושלמה , אשר גברו ושיעבדו מלכים תחתיהם. אל שבטי מושלים - הם שרי ישראל.

אמך - ישראל , היא מלכות יהודה , נעשית שפלה כגפן בדמך אשר שפכת. על מים רבים היתה שתולה - כמו שאמר למעלה , שבתוך הרעה שהרעתי לה נתתיה לפליטה (ראה יח' יד , כב). פריה וענפה היתה - בימי יהויקים וצדקיהו , אלמלא שחטאו.

אמך כגפן בדמך על מים שתולה - עוד הוסיף למשול משל על כנסת ישראל בעניין אחר: דמה כנסת ישראל לגפן פורייה ועניפה; כן היתה עניינה בתחילה עם המלכים הראשונים , דוד ושלמה , והמלכים הטובים הבאים אחריהם. וכ"ף אמך - כנגד ישראל , והאם היא הכְּנסה. ופירוש בדמך - כמו 'בדמותך'. וכן תרגם יונתן: "כנשתא דישראל במעבדה אוריתא דמיא לגופן דשתילא על מבוע דמיין". ויהיה בדמך כמו 'בדמותך' , כמו "וצורם לבלות שאול" (תה' מט , טו) שהוא כמו 'צורתם'; "אצל פנה" (מש' ז , ח) - כמו "פנתה" (איוב לח , ו). או הוא משקל אחר: 'דם' בשקל "צו" , "קו" (יש' כח , י); ורבינו האיי ז"ל פירש בדמך כמשמעו , שהדם הוא רטיבות הטבע , לפי שכל דבר שיוצא מדבר אחר יש בו מרטיבות טבעו. על מים שתולה - לפיכך היתה פורייה וענפה , שלא פסקו המים מתחתיה; כן כנסת ישראל , כל זמן שמנהיגיה היו טובים היתה מצליחה במעשיה , והולכת וגדלה כמו הגפן שהיא על המים. פוריה - גדלה , מן "פרו ורבו" (בר' א , כב) , והוא בשקל "בוכיה" (איכה א , טז); או יהיה עניין פוריה - עושה פרי לרוב , וענפה - שם התואר , עניינה: בעלת ענפים ארוכים.

אמך כגפן וגו' - זה משל אחֵר , דרך קינה גם כן (וראה לעיל , א) , וזה בפרט על צדקיהו האחרון , שבו יבש עץ טובתנו וגדֻלתנו , ולא חזרה על שלמותה בבית שני מכמה צדדים. והנה מבואר , כי במשל זה תאר בני אדם במיני צמחים שונים; ובאור זה אוצר יי' יבא. בדמך - מטעם 'דמיון' , רוצה לומר: לפי דמות ענינך , הנה אמך כגפן שעל מים שתולה.

אמך. כגפן - פתחות הכ"ף: להודעה. ומלת בדמך - כמו 'בדמותך' , מגזרת "לא דמה אליו ביופיו" (יח' לא , ח) , והוא שם חסר למ"ד הפעל , כמו "צו לצו" (יש' כח , י) - כן דעת רבי יונה הספרדי ז"ל (השרשים: 'דמה'). והשתבשו בה אנשים רבים , בעבור קמצות הדל"ת , שקוראים אותה חטופה , ולא פנו אל מנהג השמות שהם משתי אותיות , כמו "פר" (יח' מג , יט) ו'יד' שהם פתוחים בלא סמיכות , ובהסמכם הם קמוצים , כמו 'פָּרְךָ' , "ידך" (שמ' יג , ט). והנה זאת המלה כמשפט ההוא. שתולה - כמו 'נטועה' , מגזרת "ושתלתי אני" (יח' יז , כב). פוריה - מלה 'שלמה' , בעבור היו"ד שהוא תמורת למ"ד הפעל , והיא בשקל "בוכיה" (איכה א , טז); ואלה המלות על משקל 'פועֵל' , והטעם כמו 'פּוֹעֵלָה' , והוא שם התואר; וככה וענפה - על משקל "שמנה" (בר' מט , כ) , והיא מגזרת "וענף עץ עבות" (וי' כג , מ). וכן הפירוש: יש אומרים , שזאת האם היא הראשונה הנזכרה למעלה (פס' ב) , והיה מדבר כנגד צדקיהו או כנגד ישראל , והמשל היה כפול עם הראשון. ורבי משה קמחי אמר , כי כנגד יהויקים מדבר , ופירוש מלת בדמך - עניין כריתה , כמו "נדמו עמי מבלי הדעת" (הו' ד , ו); "נדמה מלך ישראל" (הו' י , טו); או כמשמעו , מגזרת "דָּם" (יח' טז , לח). רק הפירוש אחד , ורצונו לאמר: אמך היתה כגפן טובה , שהיא פורייה וענפה ממים רבים , בעת שהמיתוך והסירו אותך ממלך. והענין , כי עד אותו זמן לא נגע בה רע , כי בכבוד ובגודל היתה עומדת קודם לכן , ועתה היא בהפך. ויש אומרים (ראה ת"י ורש"י) , שהיתה בכבוד 'בדמותך' , והטעם , כי כמו שאתה בגדולה כן היתה היא בגודל וכבוד. והנה הטעם רוצה לומר: כך וכך הייתם בכבוד , והכל אבד מרוב עונות ופשעים , כמו שמסיים הפרשה (ראה להלן , יב - יד). והנכון לאמר מה שאמר רבי אברהם בן עזרא ז"ל (בפירוש לדנ' א , א) , כי זאת האם - אם יהויכין , וכנגדו מדבר הנביא ומקונן , שהגלה אותו נבוכדנצר עם אמו אחרי מות יהויקים אביו; וכן הפירוש: מדומה היה לך עד עתה , כי אמך היתה כגפן הידועה הטובה , שהיא פוריה וענפה ממים רבים העומדים לה סביב; או: היה לך להיות מדמה כן בעיניך; וזה מרוב גודל וכבוד ורבים בנים שהיו לה , כמו שכתוב בפסוק הבא: "ויהיו לה".

אמך כגפן בדמך - זה נאמר על צדקיה. אמך כגפן הייתה בדמך - כמו "לא דמה אליו" (יח' לא , ח); וכאשר תאמר מן 'עשה' "הוא עשך" (דב' לב , ו) , כך תאמר מן 'דמה' דמך. וייאָמר על האדם שמדמה אותה; כלומר , כשהאדם מדמה אותך לגפן , מדמה אותך שיש לה הרבה פארות וענפים; כך היו כל בניה מלכים. פורייה - כמו "בוכייה" (איכה א , טז).
ריכוז קישורים