תנ"ך - ויהיו־לה
מטות
עז
אל־שבטי
משלים
ותגבה
קומתו
על־בין
עבתים
וירא
בגבהו
ברב
דליתיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ
מַטּ֣וֹת
עֹ֗ז
אֶל־שִׁבְטֵי֙
מֹֽשְׁלִ֔ים
וַתִּגְבַּ֥הּ
קוֹמָת֖וֹ
עַל־בֵּ֣ין
עֲבֹתִ֑ים
וַיֵּרָ֣א
בְגָבְה֔וֹ
בְּרֹ֖ב
דָּלִיֹּתָֽיו:
(יחזקאל פרק יט פסוק יא)
וַיִּהְיוּ־לָהּ
מַטּוֹת
עֹז
אֶל־שִׁבְטֵי
מֹשְׁלִים
וַתִּגְבַּהּ
קוֹמָתוֹ
עַל־בֵּין
עֲבֹתִים
וַיֵּרָא
בְגָבְהוֹ
בְּרֹב
דָּלִיֹּתָיו:
(יחזקאל פרק יט פסוק יא)
ויהיו־לה
מטות
עז
אל־שבטי
משלים
ותגבה
קומתו
על־בין
עבתים
וירא
בגבהו
ברב
דליתיו:
(יחזקאל פרק יט פסוק יא)
ויהיו־לה
מטות
עז
אל־שבטי
משלים
ותגבה
קומתו
על־בין
עבתים
וירא
בגבהו
ברב
דליתיו:
(יחזקאל פרק יט פסוק יא)
וַהֲווֹ
בַהּ
שִׁלטוֹנִין
תַּקִיפִין
מַלכִין
דְּגִבָּרִין
לְשַׁעבָּדָא
מַלכוּ
וּראֵים
בְּתוּקפֵיהּ
עַל
מַלכְוָתָא
וְאִתנְצַח
בְּסֻמכְּוָתֵיהּ
בִּסגֵי
גִבָּרוֹהִי
:
וירא
-
כ':
ראה
יח'
י
,
ח.
אל
-
שבטי
-
ל';
על
-
בין
-
ל';
וירא
-
כ';
דליתיו
-
ל'
חס'.
מטות
עז
אל
שבטי
משלים
-
"שלטונין
תקיפין
ומלכין
דגיברין"
(ת"י).
עבותים
-
אילנות
שענפיהם
מרובים.
אמך
כגפן
בדמך
על
מים...
רבים
-
כמה
היו
נאים
מעשים
של
יאשיהו
אביך
,
בדמך
-
בדומין
לך
,
שהיה
מלך
כמותך.
[
ולפי
פשוטו
של
מקרא:
אמך
כגפן
-
על
אם
יהויכין
שהלכה
בגלות
עמו
,
"ולא
היה
בה
מטה
עוז
שבט
למשול"
(להלן
,
יד);
וכן
כתוב
עליו
בירמיה
"כי
לא
יצלח
מזרעו
איש
יושב
על
כסא
דוד"
(כב
,
ל)
,
כי
דודו
צדקיהו
מלך
אחריו.
עניין
אחר:
"ואתה
שא
קינה
אל
נשיאי
ישראל"
(לעיל
,
א)
-
ואומר
על
הראשון
,
שלום
הנקרא
יהואחז:
"ויביאהו
בחחים
אל
ארץ
מצרים"
(לעיל
,
ד);
ועל
יהויקים:
"ויתנהו
בסוגר
בחחים
ויביאיהו
אל
מלך
בבל"
(לעיל
,
ט).
ויהואחז
קטן
בשנים
מן
יהויקים
,
שנאמר
"בן
עשרים
ושלש
שנה
יהואחז
במלכו"
(מ"ב
כג
,
לא)
,
ולא
נמשכה
מלכותו
כי
אם
שלשה
חודשים.
וכתוב
כי
המליך
תחתיו
יהויקים
אחיו
,
והוא
"בן
עשרים
וחמש
שנים"
(שם
,
לו);
וזהו
עיניין
שנאמר
"ויקח
עם
הארץ
את
יהואחז
בן
יאשיהו
וימשחו
אותו
וימליכו
אותו
תחת
אביו"
(שם
,
ל)
-
שהיה
אהוב
לכל
,
ואע"פ
שהיה
קטן
מן
יהויקים
המליכוהו.
ושלום
הוא
יהואחז
,
וכן
אומר
בירמיה
"כה
אמר
יי'
אל
שלום
בן
יאשיהו
מלך
יהודה
המולך
תחת
יאשיהו
אביו"
(כב
,
יא);
ואומר
במלכים
,
שאסרוֹ
פרעה
"ויבא
מצרים
וימת
שם"
(מ"ב
כג
,
לג
-
לד);
ואומר
בירמיה
"כי
במקום
אשר
הגלו
אותו
שם
ימות"
(כב
,
יב);
ואומר
במלכים
,
שהמליך
פרעה
תחתיו
(מ"ב
כג
,
לד).
ואחר
נבואתו
על
שלום
,
הוא
יהואחז
,
החל
על
יהויקים:
"הוי
בונה
ביתו
בלא
צדק"
וכול'
(יר'
כב
,
יג).
ואחרי
כן
נתנבא
על
יהויכין:
אמך
כגפן
בדמך
וכול'.
וכל
זה
לא
הארכתי
אלא
להודיעך
כי
יהואחז
הוא
שלום
,
בראיות
גדולות
ונכוחות
למבין
וישרים
למוצאי
דעת
(ע"פ
מש'
ח
,
ט).
ואין
לפרש
בדמך
מלשון
'דוֹמֶה'
,
שפעל
שלו
'דמה'
,
כאשר
לא
יִפָּעֵל
מן
'עלה'
בְּעָלְךָ
,
רק
'בַּעֲלוֹתְךָ'
,
ומן
'עשה'
לא
יאמר
בְּעָשְׂךָ
,
רק
'בַּעֲשׂוֹתְךָ'
,
ומן
'פנה'
בְּפָנְךָ
,
רק
'בֵּפְנוֹתְךָ'
,
ומן
'בנה'
לא
יפעל
בְּבָנִךָ
,
רק
'בִּבִנוֹתִךְ';
כן
לא
יפעל
מן
'דמה'
בּדמך
,
כי
אם
'בדמוֹתך'
,
כמו
מן
'קנה'
-
'בקנוֹתך'
,
ולא
יאמר
בּקנך.
ופתרון
בדמך
-
כלומר:
עמך
,
תלך
לבדך
ותגלה
אמך
בשבי;
כמו
"מה
בצע
בדמי"
(תה'
ל
,
י)
,
כלומר:
בעצמי.
ומן
'דם'
נאמר
בדמך
,
כמו
מן
'כף'
-
"בכפך"
(יח'
ו
,
יא)
,
'יד'
-
"ידך"
(יח'
כז
,
טו)
,
'טף'
-
'טפך'.]
ויהיו
לה
מוטות
(בנוסחנו:
מטות)
עוז
-
לאותו
הגפן.
מוטות
עוז
-
יתידות
נטועות
בארץ
,
שסומכין
בהן
את
הגפן.
כלומר:
בעוד
שהיו
נשיאי
ישראל
מקיימין
המצות
,
היו
שריהם
שולטים
וחזקים
ורודים
בשונאיהם.
ויש
שמפרשין
פרשה
זו
על
דורו
של
צדקיהו
,
וכן
הוא
מתנבא
לעניין
הקינה
(ראה
להלן
,
יד):
אתם
"נשיאי
ישראל"
(לעיל
,
א)
,
אומתכם
,
זו
כנסת
ישראל
,
בזמן
שהיתה
עוסקת
בתורה
ומקיימת
מצות
,
היתה
דומה
לגפן
הזאת
השתולה
על
מים
חיים
,
פוריה
וענפה
,
אשר
נופיה
נאים
וענפיה
מסובכין
על
הארץ
,
לפי
שהמים
משקים
אותה
ושרשיה
בכל
שעה.
ויהיו
לה
מוטות
עוז
-
הם
המלך
דוד
ושלמה
,
אשר
גברו
ושיעבדו
מלכים
תחתיהם.
אל
שבטי
מושלים
-
הם
שרי
ישראל.
ויהיו
לה
מטות
עוז
-
יהויקים
ויהויכין
וצדקיהו.
ותגבה
קומת
מטה
ושבט
שלה
,
כמות
שהוא
דק
,
אל
(בנוסחנו:
על)
בין
עבתים
-
אילנות
גדולים;
כדרך
הגפנים
,
ששריגיה
מתפשטים
למעלה
בגובהי
האילנות.
וירא
-
ויֵרָאֶה.
ומכל
מקום
'מלך'
היה
נקרא
,
בין
שאר
מלכים.
ויהיו
לה
מטות
עז
אל
שבטי
משלים
-
ענפיה
היו
מטות
עוז
ותוקף
,
וגדלה
עם
שבטי
המושלים;
והם
המלכים
אשר
בידם
שבטי
המוסר.
ותגבה
קומתו
-
זכר
הגפן
בלשון
נקבה
ובלשון
זכר;
וכן
היא
בלשון
נקבה
ברוב
,
ובלשון
זכר
-
כמו
שאמר
בזה
הפסוק
קומתו
,
ואמר
וירא
בגבהו
ברוב
דליותיו
,
וכן
בלשון
זכר
"גפן
בוקק
ישראל"
(הו'
י
,
א)
,
וכן
"וימצא
גפן
שדה
וילקט
ממנו"
(מ"ב
ד
,
לט).
על
בין
עבותים
-
הענף
שהוא
בין
העבותים
הוא
גבוה
על
כל
שאר
הענפים
,
והוא
האמצעי
שבאילן
והוא
הנקרא
'צמרת';
וזאת
הגפן
היתה
קומתה
על
צמרת
שאר
העצים.
והמשל
,
כי
מלכות
דוד
ושלמה
בנו
היתה
עליונה
על
מלכיות
הגוים
ועל
הגבוה
והגדול
שבהם
,
וכולם
היו
נשמעים
למלכות
בית
דוד
ומשועבדים
תחתיה
,
עד
שנראית
בגובה
ובמעלה
על
כולם
,
ברוב
גבורים
ושרים
רבים
ונכבדים
שהיו
לה;
זהו
משל
ברוב
דליותיו.
וכן
תרגם
יונתן
הפסוק:
"והוו
בה
שלטונין
תקיפין
מלכין
דגיברין
לשעבדא
מלכו
,
וראים
בתוקפיה
על
מלכוותא
ואיתנצח
בסומכוותיה
בסגי
גיברוהי".
דליותיו
-
בשקל
"הריותיו"
(הו'
יד
,
א).
ויהיו.
שבטי
-
כמו
מטות
,
כי
'שבט'
ו'מטה'
אחד
הוא.
ותגבה
-
פעל
עבר
מגזרת
"גבה
לבך"
(יח'
כח
,
ב)
,
והתי"ו
יענה
למלת
קומתו
,
ללשון
נקבה.
עבותים
-
כמו
"עץ
עבות"
(וי'
כג
,
מ)
,
והם
סעִפים
רחוקות
,
נראים
כמעשה
עבותות
,
ועל
זה
נקראו
שמם
כן.
והטעם
,
שגבהה
קומת
הגפן
למעלה
עד
הגיעה
בגובהה
על
בין
עבותים
,
הגדולים
משאר
האילנים;
וזה
טעם
וירא
בגבהו.
ומלת
בגבהו
-
שֵם
,
כמו
"נשבע
יי'...
בקדשו"
(עמ'
ד
,
ב)
,
או
מקור
,
כמו
"עד
עמדו
לפני
העדה"
(במ'
לה
,
יב).
דליותיו
-
כמו
'ענפיו'.
והמליצה
,
שהיו
לה
רבים
בנים
,
שיוכלו
להיות
מושלים
כדודיהם
,
בני
יאשיהו.
אל
שבטי
-
כמו
'לשבטי'
,
כי
מלת
אל
-
כטעם
למ"ד
השירות
,
כמו
'אל
משה'
,
ענינו
'למשה'.
ואמר
מטות
ושבטי
,
בעבור
כי
מנהג
המלך
להיות
מטה
בידו
,
ועל
כן
רמז
אותו
ובנו
-
ממשלתו
במטה
ושבט
,
כמו
"לא
יסור
שבט
מיהודה"
(בר'
מט
,
י).
או
הטעם
,
שהיו
לה
מטות
לצורך
שבטי
מושלים
,
ומלת
שבטי
-
כמו
"שבטי
ישראל"
(במ'
מט
,
טז);
ומלת
מושלים
-
כטעם
'מלכים';
וטעם
שבטי
מושלים
-
כי
השבטים
הם
מהמלכים
,
ועומדים
תחת
ידם
,
ועל
כן
סמכם
אליהם.
ורבי
משה
קמחי
פירש
שבטי
כפירוש
השני
שפירשתיו
,
מן
"שבטי
ישראל"
,
ואמר
מלת
אל
-
כמו
'על';
והטעם
דבק
בפירוש
הנזכר
,
האומר
,
שכנגד
יהויקים
מדבר;
והענין
,
שהיו
לה
מטות
עז
שהיו
מושלים
ומלכים
למשול
ולמלוך
עליהם.
ויהיו
לה
מטות
עוז
אל
שבטי
מושלים
-
שבניה
היו
מלכים.
ותגבה
קומתו
-
שלצדקיהו
(ראה
מ"ב
כד
,
יז).
על
בין
עבותים
-
כמו
"וענף
עץ
עבות"
(וי'
כג
,
מ).
וירא
בגובהו
-
כמו
וַיֵרָאֶה.