תנ"ך - ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֙יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשׁ֑וֹל קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה: פ (יחזקאל פרק יט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ פִּרְיָהּ אָכָלָה וְלֹא־הָיָה בָהּ מַטֵּה־עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה: פ (יחזקאל פרק יט פסוק יד)

טקסט בלבד:

ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה: פ (יחזקאל פרק יט פסוק יד)

תיקון קוראים:

ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה: פ (יחזקאל פרק יט פסוק יד)
וַאֲתוֹ עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאִישָׁתָא מֵחוֹבֵי זְדוֹנַהּ עַמַהּ קַטִילוּ וְלָא הֲווֹ בַהּ שִׁלטוֹנִין תַּקִיפִין מַלכִין דְּגִיבָּרִין לְשַׁעבָּדָא מַלכוּ אֲמַר נְבִיָא אִליָא הִיא נְבוּאֲתָא וּתהֵי לְאִליָא :

ולא - היה - כ"ה: וי' יג , לב; במ' כ , ב; לג , יד; יהו' ה , א , יב; ח , כ; י , יד; ש"ב יט , מד; מ"א י , ה; יא , ד; טו , ג; מ"ב ג , ט; ד , מא; כה , ג; יש' י , יד; יר' נב , ו; יח' יט , יד; איכה ב , כב; דנ' ח , ז (פעמיים); דה"א ב , לד; כג , יז; כד , כח; דה"ב ט , ד , ט. למשול - ג' מלא בלישנא: *בר' לז , ח; יח' יט , יד; מש' יב , כד.

למשול - ל' מל'.

ותצא אש ממטה בדיה - מֵעֶוֹן מלכיה ושריה באת לה הרעה. [קינה היא ותהי לקינה - "איליא היא נבואתא , והות לאיליא" (ת"י).]

ותצא אש ממטה בדיה - מן המלכים שהחטיאו את ישראל. ולא היה בה מטה עוז שבט מושל - שמיום שפסק מלכותו של צדקיהו , לא העמידו מלך עד היום.

ממטה בדיה - מן המלכים. פריה אכלה - שאר העם.

ותצא אש ממטה בדיה - הוא צדקיהו , כי הוא גרם החרבן , ואחריו לא היה בה מטה עז שבט למשול. קינה היא ותהי לקינה - קינה היא בדבר הנבואה , וכן היתה בעת החרבן והגלות. ותרגם יונתן: "אמר נבייא: אילייא היא נבואתא , ותהי לאילייא".

ותצא - עתה שב לקונן על צדקיה. וסימן הנקבה ממלת בדיה - יענה לאמו הלביאה (ראה לעיל , ב); ואֵחֵר אותו להזכירו עד עתה , לקונן על המלכים כסדר גְלוֹתם , שגלו זה אחר זה. ויתכן לאמר , כי זאת האם השנייה , היא הלביאה הנזכרת , כמו שהזכרתי (לעיל , י) , והמשל כפול כגפן; ויענה "ויהיו לה מטות עז" (לעיל , יא) - על בניה , ו"מטה עזה אש אכלתהו" (לעיל , יב) - יענה על יהויכין בן בנה. ולא חשש הכתוב לדבר מאם יהויכין , בעבור כי אֵם אביו היתה עִקר , ובני בנים הרי הן כבנים. והיה מדבר הנביא זאת הקינה כנגד ישראל או צדקיהו , או כנגד יהויכין הכתוב 'אמו' - אם אמו (ראה מ"ב כד , ח) , בעבור הטעם שהזכרתי. וחפשתי זה הדרך ולפרש ככה , בעבור שאין טוב בעיני לדלג אֵם צדקיהו ואחרי כן יזכירנה , אע"פ שכל אלה הפנים שפירשתי בפרשה הזאת נכונים ונכוחים למבין. וטעם ולא היה בה מטה עז שבט למשול - שלא נשאר עוד מבני המלך למלוך על ישראל. ומלת שבט חסר וי"ו , כ"אדם שת אנוש" (דה"א א , א) , והטעם כפול כמשפט. קינה היא - הטעם: קינה היא זאת שהזכרתי , והיתה ראויה לקונן לכם. ותהיה מלת לקינה - שם תחת הפועל , כמו "למקרא העדה ולמסע את המחנות" (במ' י , ב). או פירושו: ותהי עשויה לצורך קינה. ויתכן לאמר , שהיתה לקינה אחרי כן , שקוננה , והוא ספור דבר. או הטעם , שתהיה לקינה שתקוננוה , על דרך "קינה היא וקוננוה" (יח' לב , טז). וכל אלה הפנים נכונים. והנה נשלמה הקינה (ראה לעיל , א).

ותצא אש ממטה בדיה - שנפלה אש ממטה בדיה , ומשם יצאה האש ואכלה פריה - ששחט את בניו (ראה מ"ב כה , ז). קינה היא זו על צדקיה , ותהי לישראל לקינה.
ריכוז קישורים