תנ"ך - ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
ויפרשו
עליו
רשתם
בשחתם
נתפש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּתְּנ֨וּ
עָלָ֥יו
גּוֹיִ֛ם
סָבִ֖יב
מִמְּדִינ֑וֹת
וַֽיִּפְרְשׂ֥וּ
עָלָ֛יו
רִשְׁתָּ֖ם
בְּשַׁחְתָּ֥ם
נִתְפָּֽשׂ:
(יחזקאל פרק יט פסוק ח)
וַיִּתְּנוּ
עָלָיו
גּוֹיִם
סָבִיב
מִמְּדִינוֹת
וַיִּפְרְשׂוּ
עָלָיו
רִשְׁתָּם
בְּשַׁחְתָּם
נִתְפָּשׂ:
(יחזקאל פרק יט פסוק ח)
ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
ויפרשו
עליו
רשתם
בשחתם
נתפש:
(יחזקאל פרק יט פסוק ח)
ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
ויפרשו
עליו
רשתם
בשחתם
נתפש:
(יחזקאל פרק יט פסוק ח)
וְאִתכְּנִישׁוּ
עֲלוֹהִי
עַמְמַיָא
סְחוֹר
סְחוֹר
מִמְדִינָתָא
וּפרַסוּ
עֲלוֹהִי
מְצָדַתהוֹן
בִּסרִיגַתהוֹן
אִתאֲחַד
:
ויתנו
אליו
(לפנינו:
עליו)
גוים
סביב
ממדינות
-
"וישלח
יי'
בו
את
גדודי
ארם
(לפנינו:
כשדים)
ואת
גדודי
כשדים
(לפנינו:
ארם)
ואת
גדודי
מואב
ואת
גדודי
בני
עמון"
(מ"ב
כד
,
ב).
[ויתנו
אליו
גוים
-
"ואיתכנשו"
(ת"י).]
ויתנו
עליו
גוים
סביב
-
הדא
הוא
דכתיב
"וישלח
יי'
בו
את
גדודי
כשדים
ואת
גדודי
ארם
ואת
גדודי
מואב...
"וישלחם
ביהודה
להאבידו
כדבר
יי'"
וגו'
(מ"ב
כד
,
ב).
ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
-
נתנו
עליו
בקולם
(ע"פ
יר'
יב
,
ח);
כלומר
,
שנאספו
גוים
סביב
,
כמו
שאמר
"את
גדודי
כשדים
ואת
גדודי
ארם
ואת
גדודי
בני
עמון"
(מ"ב
כד
,
ב);
ויתנוהו
בסוגר.
הנה
לא
זכר
בזה
המשל
יהויכין
וצדקיהו?
ויש
לפרש
,
כי
יהויכין
לא
מלך
אלא
שלושה
חדשים
לפיכך
לא
זכרוֹ;
וצדקיהו
גם
כן
,
כיון
שהיה
מלכות
יהויקים
וצדקיהו
במספר
אחד
,
ושניהם
נִתנו
ביד
מלך
בבל
ומתו
ברשותו
,
אמר
העניין
על
שניהם
כאחד;
ועיקר
החרבן
החל
מיהויקים
,
שהרי
הוליך
מלך
בבל
עמו
בבלה
מקצת
כלי
בית
האלהים
ומשרי
הארץ
(ראה
דנ'
א
,
ב
-
ג).
בסוגר
בחחים
-
תרגם
יונתן:
"בקולרין
בשלשלן".
יביאוהו
במצדות
-
ואחר
שהביאוהו
לבבל
הביאוהו
במצדות
,
ופירושו:
מגדלים
חזקים
,
להיותו
שם
כלוא.
וכן
"מצדות
סלעים
משגבו"
(יש'
לג
,
טז);
"במצדות
עין
גדי"
(ש"א
כג
,
כט).
למען
לא
ישמע
קולו
-
לפי
שאמר
"מקול
שאגתו"
(לעיל
,
ז)
,
אמר
שלא
ישמע
קולו
עוד
אל
הרי
ישראל;
ואל
-
כמו
'על'.
ואם
על
צדקיהו
אמר
-
הוא
נכון
,
כי
לא
שב
עוד
לארץ
ישראל
מיום
גלותו;
ואם
על
יהויקים
-
גם
כן
נכון
,
כי
בגלות
ראשונה
שגלה
הביאהו
גם
כן
מלך
בבל
במצדות
למען
לא
ישוב
עוד
לארץ
ישראל
,
ואע"פ
כן
השיבו
אחר
כן
שם
,
כי
חשב
שלא
ימרוד
בו
והאמין
בו
,
ואחר
כן
בגלות
שנייה
תפשוהו
הכשדים
להוליכו
בבל
ומת
בדרך
,
כמו
שכתוב
"סחוב
והשלך
מהלאה
לשערי
ירושלם"
(יר'
כב
,
יט);
ולדעת
קצת
המפרשים
מת
בבבל.
ויתנו
-
הענין:
נתנו
עצמם
לבא
עליו
לתפשו
כאחיו.
ויתכן
להיות
מלת
יתנו
דבקה
עם
מלת
רשתם.
ויפרשו
-
מגזרת
"פרש
רשת
לרגלי"
(איכה
א
,
יג).
ושחתם
-
כמו
ברשתם.
ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
-
כדכתיב
ביה
"וישלח
יי'
בו
את
גדודי
ארם
ואת
גדודי
מואב
ואת
גדודי
כשדים
ואת
גדודי
בני
עמון"
(ראה
מ"ב
כד
,
ב).