תנ"ך - ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּ֙וּגַר֙ בַּחַחִ֔ים וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֙הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ (יחזקאל פרק יט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים וַיְבִאֻהוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא־יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל: פ (יחזקאל פרק יט פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל: פ (יחזקאל פרק יט פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל: פ (יחזקאל פרק יט פסוק ט)
וְיַהבּוּהִי בְקוּלָרִין בְּשֵׁישְׁלָן וְאֵיתְיוּהִי לְוָת מַלכָּא דְבָבֶל אֵיתְיוּהִי בִּמצָדַיָא בְּדִיל דְּלָא יִשׁתְּמַע קָלֵיהּ עוֹד עַל טוּרֵי יִשׂרָאֵל :

ויתנהו - ד' , ג' חסר וחד מלא: מ"ב כב , ט; יח' יט , ט; דה"ב כד , ח; לד , יז. בחחים - ב': יח' יט , ד , ט. ויבאהו - ז': ראה לעיל , ד. במצדות - ח' בלישנא: ראה יח' יג , כא. ישמע - י': שמ' כג , יג; יש' ס , יח; סה , יט; יר' ו , ז; לג , י; יח' יט , ט; כו , יג; נח' ב , יד; איוב לז , ד; נחמ' ו , ז. אל - הרי - ה': ראה יח' ו , ב.

ויתנוהו ד' ג' חס' וחד מל' בסוגר ויעשו ארון אחד ויתיכו את הכסף התיכו עבדיך. אל הרי ה' שים פניך קדמ' ויתנהו בסוגר והוצאתים במרעה טוב ואתה בן אדם.

ויתנהו - ד'; בסוגר - ל'; בחחים - ב'; ויבאהו - ז'; יבאהו - ל'; במצדות - ל'; ישמע - י'; אל - הרי - ה'.

בסוגר - תירגם יונתן: "בקולרין". במצדות - להיות כלוא שם.

ויביאהו אל מלך בבל - יהויכין וצדקיהו. למען לא ישמע עוד קולו - קול שאגתם (ראה לעיל , ז). אל הרי ישראל - להחריב עריהם (ראה שם) , לאכול אדם ובהמה , לגזול ולעשוק ולעשות עול ולשפוך דם נקי בארצם (ע"פ יואל ד , יט).

ויתנו עליו גוים סביב ממדינות - נתנו עליו בקולם (ע"פ יר' יב , ח); כלומר , שנאספו גוים סביב , כמו שאמר "את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי בני עמון" (מ"ב כד , ב); ויתנוהו בסוגר. הנה לא זכר בזה המשל יהויכין וצדקיהו? ויש לפרש , כי יהויכין לא מלך אלא שלושה חדשים לפיכך לא זכרוֹ; וצדקיהו גם כן , כיון שהיה מלכות יהויקים וצדקיהו במספר אחד , ושניהם נִתנו ביד מלך בבל ומתו ברשותו , אמר העניין על שניהם כאחד; ועיקר החרבן החל מיהויקים , שהרי הוליך מלך בבל עמו בבלה מקצת כלי בית האלהים ומשרי הארץ (ראה דנ' א , ב - ג). בסוגר בחחים - תרגם יונתן: "בקולרין בשלשלן". יביאוהו במצדות - ואחר שהביאוהו לבבל הביאוהו במצדות , ופירושו: מגדלים חזקים , להיותו שם כלוא. וכן "מצדות סלעים משגבו" (יש' לג , טז); "במצדות עין גדי" (ש"א כג , כט). למען לא ישמע קולו - לפי שאמר "מקול שאגתו" (לעיל , ז) , אמר שלא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל; ואל - כמו 'על'. ואם על צדקיהו אמר - הוא נכון , כי לא שב עוד לארץ ישראל מיום גלותו; ואם על יהויקים - גם כן נכון , כי בגלות ראשונה שגלה הביאהו גם כן מלך בבל במצדות למען לא ישוב עוד לארץ ישראל , ואע"פ כן השיבו אחר כן שם , כי חשב שלא ימרוד בו והאמין בו , ואחר כן בגלות שנייה תפשוהו הכשדים להוליכו בבל ומת בדרך , כמו שכתוב "סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם" (יר' כב , יט); ולדעת קצת המפרשים מת בבבל.

ויתנוהו - ויתנו אותו. בחחים - הם שמות כלי מאסר , ועניינו כמו 'בכבלים'. יביאוהו - כטעם 'הביאוהו' , והוא כדרך "יעשו עגל בחורב" (תה' קו , יט); "אז ישיר משה" (שמ' טו , א) , הבאים על לשון עתיד והם לשעבר; ורבים כן. ומלת במצדות - ענין חוזק ותוקף , כמו "מצדות סלעים משגבו" (יש' לג , טז); והמ"ם שרש , והוא שם; ופתחות הבי"ת - להודעה. והענין: הביאוהו אלה הגוים במבצרים הידועים אשר ישימו שם האסורים , להיות אסור שם. ואלה הגוים היו אנשי מלך בבל אשר באו לירושלם עם נבוכדנצר לתפשו. ובמלכים כתוב "עליו עלה נבוכדנצר" (ראה מ"ב כד , א) , ובדברי הימים מפורש הסבה אשר כתוב שם "עליו עלה נבוכדנצר ויאסרהו בנחשתים להוליכו בבלה" (דה"ב לו , ו). ואל תתמה בעבור שאמר "להוליכו" ולא אמר 'ויוליכהו' , כי הנה כתוב על צדקיהו בירמיהו "ויאסרוהו בנחשתים להביא אותו בבלה" (ראה לט , ז) , וכתוב אחֵר "ויאסרהו בנחשתים ויביאהו בבל" (מ"ב כה , ז). והנה נתברר , כי יהויקים הוליכוּ אל בבל; והנה כתוב עוד בדניאל "בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר אל ירושלם... ויביאם לארץ שנער" (ראה דנ' א , א - ב) , והנה הטעם: יהויקים והכלים - הביאם "בית אלהיו" (שם) ; ולא יתכן לפרש בדרך הלשון "ויביאם" אל הכלים לבדם , בעבור הכתוב "ואת הכלים הביא" (שם). וכתוב בדברי הימים "ויאסרהו בנחשתים להוליכו בבל. ומכלי בית יי' הביא נבוכדנצר לבבל ויתנם בהיכלו בבל" (ראה דה"ב לו , ו - ז) , וירמיהו התנבא על יהויקים כי "קבורת חמור יקבר , סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם" (יר' כב , יט)!? ועל כן אמר רבי אברהם בן עזרא ז"ל (דנ' א , א) , כי טעה האומר , כי "בשנת שלש למלכות יהויקים" הכתוב בדניאל (שם) היא שנה שלישית למרדו; כי אחרי המרד היה נסחב , ולא הובא אל בבל; והוצרך על כן רבי אברהם בן עזרא לפרש , כי "בשנת שלש למלכות יהויקים" , שהמליכו פרעה נכה , בא נבוכדנצר עליו ויצר על ירושלם ולקחה בשנה הרביעית ליהויקים , והיא השנה הראשונית לנבוכדנצר , כי כן כתוב בירמיהו (מו , ב); והנה הוליכוהו אל בבל , ועמד בנחשתים כמו שנה , וצוה נבוכדנצר שישוב יהויקים למלכותו , ושב , "ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרוד בו" (מ"ב כד , א); ואז בא נבוכדנצר או גדודיו אל ירושלם והרגו יהויקים וסחבו אותו מהלאה לשערי ירושלם , ותהי נבלתו מושלכת ולא נקבר , כמו שהתנבא ירמיהו (כב , יט). ואל תתמה בעבור "וישכב יהויקים עם אבותיו" (מ"ב כד , ו) , כי כתוב "הנך שוכב עם אבותיך" (דב' לא , טז) , ובמצרים מתו. ואל תתמה גם כן בעבור שכתוב הנה: למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל , כי כפי מחשבת עבדי נבוכדנצר דבר הכתוב , שחשבו שלא ישוב עוד לירושלם ולממשלתו. או טעמו: לא ישמע קולו - שיהיה המלך בפני עצמו , רק עבד נבוכדנצר. והוצרכתי להאריך הנה , בעבור ראיתי אנשים רבים משתבשים בעבור הפסוק "קבורת חמור יקבר" (יר' כב , יט) , שחשבו שלא יבא אל בבל יהויקים כלל. ויש מהם שיאמרו , שזה ה"כפיר" (לעיל , ה) הוא צדקיהו; ולא יתכן. וכל אלה הראיות הביאם רבי אברהם בן עזרא בספר דניאל (א , א) , ואני למדתים משם , וישרו בעיני מאד.

ויתנוהו בסוגר - מין קולר הוא שמשימין בצואר. יביאוהו במצדות - מיני רשת הם. למען לא ישמע קולו - שלא ימלוך עוד על ישראל.
ריכוז קישורים