תנ"ך - ויתנהו
בסוגר
בחחים
ויבאהו
אל־מלך
בבל
יבאהו
במצדות
למען
לא־ישמע
קולו
עוד
אל־הרי
ישראל:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ
בַסּ֙וּגַר֙
בַּחַחִ֔ים
וַיְבִאֻ֖הוּ
אֶל־מֶ֣לֶךְ
בָּבֶ֑ל
יְבִאֻ֙הוּ֙
בַּמְּצֹד֔וֹת
לְמַ֗עַן
לֹא־יִשָּׁמַ֥ע
קוֹל֛וֹ
ע֖וֹד
אֶל־הָרֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
פ
(יחזקאל פרק יט פסוק ט)
וַיִּתְּנֻהוּ
בַסּוּגַר
בַּחַחִים
וַיְבִאֻהוּ
אֶל־מֶלֶךְ
בָּבֶל
יְבִאֻהוּ
בַּמְּצֹדוֹת
לְמַעַן
לֹא־יִשָּׁמַע
קוֹלוֹ
עוֹד
אֶל־הָרֵי
יִשְׂרָאֵל:
פ
(יחזקאל פרק יט פסוק ט)
ויתנהו
בסוגר
בחחים
ויבאהו
אל־מלך
בבל
יבאהו
במצדות
למען
לא־ישמע
קולו
עוד
אל־הרי
ישראל:
פ
(יחזקאל פרק יט פסוק ט)
ויתנהו
בסוגר
בחחים
ויבאהו
אל־מלך
בבל
יבאהו
במצדות
למען
לא־ישמע
קולו
עוד
אל־הרי
ישראל:
פ
(יחזקאל פרק יט פסוק ט)
וְיַהבּוּהִי
בְקוּלָרִין
בְּשֵׁישְׁלָן
וְאֵיתְיוּהִי
לְוָת
מַלכָּא
דְבָבֶל
אֵיתְיוּהִי
בִּמצָדַיָא
בְּדִיל
דְּלָא
יִשׁתְּמַע
קָלֵיהּ
עוֹד
עַל
טוּרֵי
יִשׂרָאֵל
:
ויתנהו
-
ד'
,
ג'
חסר
וחד
מלא:
מ"ב
כב
,
ט;
יח'
יט
,
ט;
דה"ב
כד
,
ח;
לד
,
יז.
בחחים
-
ב':
יח'
יט
,
ד
,
ט.
ויבאהו
-
ז':
ראה
לעיל
,
ד.
במצדות
-
ח'
בלישנא:
ראה
יח'
יג
,
כא.
ישמע
-
י':
שמ'
כג
,
יג;
יש'
ס
,
יח;
סה
,
יט;
יר'
ו
,
ז;
לג
,
י;
יח'
יט
,
ט;
כו
,
יג;
נח'
ב
,
יד;
איוב
לז
,
ד;
נחמ'
ו
,
ז.
אל
-
הרי
-
ה':
ראה
יח'
ו
,
ב.
ויתנוהו
ד'
ג'
חס'
וחד
מל'
בסוגר
ויעשו
ארון
אחד
ויתיכו
את
הכסף
התיכו
עבדיך.
אל
הרי
ה'
שים
פניך
קדמ'
ויתנהו
בסוגר
והוצאתים
במרעה
טוב
ואתה
בן
אדם.
ויתנהו
-
ד';
בסוגר
-
ל';
בחחים
-
ב';
ויבאהו
-
ז';
יבאהו
-
ל';
במצדות
-
ל';
ישמע
-
י';
אל
-
הרי
-
ה'.
בסוגר
-
תירגם
יונתן:
"בקולרין".
במצדות
-
להיות
כלוא
שם.
ויביאהו
אל
מלך
בבל
-
יהויכין
וצדקיהו.
למען
לא
ישמע
עוד
קולו
-
קול
שאגתם
(ראה
לעיל
,
ז).
אל
הרי
ישראל
-
להחריב
עריהם
(ראה
שם)
,
לאכול
אדם
ובהמה
,
לגזול
ולעשוק
ולעשות
עול
ולשפוך
דם
נקי
בארצם
(ע"פ
יואל
ד
,
יט).
ויתנו
עליו
גוים
סביב
ממדינות
-
נתנו
עליו
בקולם
(ע"פ
יר'
יב
,
ח);
כלומר
,
שנאספו
גוים
סביב
,
כמו
שאמר
"את
גדודי
כשדים
ואת
גדודי
ארם
ואת
גדודי
בני
עמון"
(מ"ב
כד
,
ב);
ויתנוהו
בסוגר.
הנה
לא
זכר
בזה
המשל
יהויכין
וצדקיהו?
ויש
לפרש
,
כי
יהויכין
לא
מלך
אלא
שלושה
חדשים
לפיכך
לא
זכרוֹ;
וצדקיהו
גם
כן
,
כיון
שהיה
מלכות
יהויקים
וצדקיהו
במספר
אחד
,
ושניהם
נִתנו
ביד
מלך
בבל
ומתו
ברשותו
,
אמר
העניין
על
שניהם
כאחד;
ועיקר
החרבן
החל
מיהויקים
,
שהרי
הוליך
מלך
בבל
עמו
בבלה
מקצת
כלי
בית
האלהים
ומשרי
הארץ
(ראה
דנ'
א
,
ב
-
ג).
בסוגר
בחחים
-
תרגם
יונתן:
"בקולרין
בשלשלן".
יביאוהו
במצדות
-
ואחר
שהביאוהו
לבבל
הביאוהו
במצדות
,
ופירושו:
מגדלים
חזקים
,
להיותו
שם
כלוא.
וכן
"מצדות
סלעים
משגבו"
(יש'
לג
,
טז);
"במצדות
עין
גדי"
(ש"א
כג
,
כט).
למען
לא
ישמע
קולו
-
לפי
שאמר
"מקול
שאגתו"
(לעיל
,
ז)
,
אמר
שלא
ישמע
קולו
עוד
אל
הרי
ישראל;
ואל
-
כמו
'על'.
ואם
על
צדקיהו
אמר
-
הוא
נכון
,
כי
לא
שב
עוד
לארץ
ישראל
מיום
גלותו;
ואם
על
יהויקים
-
גם
כן
נכון
,
כי
בגלות
ראשונה
שגלה
הביאהו
גם
כן
מלך
בבל
במצדות
למען
לא
ישוב
עוד
לארץ
ישראל
,
ואע"פ
כן
השיבו
אחר
כן
שם
,
כי
חשב
שלא
ימרוד
בו
והאמין
בו
,
ואחר
כן
בגלות
שנייה
תפשוהו
הכשדים
להוליכו
בבל
ומת
בדרך
,
כמו
שכתוב
"סחוב
והשלך
מהלאה
לשערי
ירושלם"
(יר'
כב
,
יט);
ולדעת
קצת
המפרשים
מת
בבבל.
ויתנוהו
-
ויתנו
אותו.
בחחים
-
הם
שמות
כלי
מאסר
,
ועניינו
כמו
'בכבלים'.
יביאוהו
-
כטעם
'הביאוהו'
,
והוא
כדרך
"יעשו
עגל
בחורב"
(תה'
קו
,
יט);
"אז
ישיר
משה"
(שמ'
טו
,
א)
,
הבאים
על
לשון
עתיד
והם
לשעבר;
ורבים
כן.
ומלת
במצדות
-
ענין
חוזק
ותוקף
,
כמו
"מצדות
סלעים
משגבו"
(יש'
לג
,
טז);
והמ"ם
שרש
,
והוא
שם;
ופתחות
הבי"ת
-
להודעה.
והענין:
הביאוהו
אלה
הגוים
במבצרים
הידועים
אשר
ישימו
שם
האסורים
,
להיות
אסור
שם.
ואלה
הגוים
היו
אנשי
מלך
בבל
אשר
באו
לירושלם
עם
נבוכדנצר
לתפשו.
ובמלכים
כתוב
"עליו
עלה
נבוכדנצר"
(ראה
מ"ב
כד
,
א)
,
ובדברי
הימים
מפורש
הסבה
אשר
כתוב
שם
"עליו
עלה
נבוכדנצר
ויאסרהו
בנחשתים
להוליכו
בבלה"
(דה"ב
לו
,
ו).
ואל
תתמה
בעבור
שאמר
"להוליכו"
ולא
אמר
'ויוליכהו'
,
כי
הנה
כתוב
על
צדקיהו
בירמיהו
"ויאסרוהו
בנחשתים
להביא
אותו
בבלה"
(ראה
לט
,
ז)
,
וכתוב
אחֵר
"ויאסרהו
בנחשתים
ויביאהו
בבל"
(מ"ב
כה
,
ז).
והנה
נתברר
,
כי
יהויקים
הוליכוּ
אל
בבל;
והנה
כתוב
עוד
בדניאל
"בשנת
שלש
למלכות
יהויקים
מלך
יהודה
בא
נבוכדנצר
אל
ירושלם...
ויביאם
לארץ
שנער"
(ראה
דנ'
א
,
א
-
ב)
,
והנה
הטעם:
יהויקים
והכלים
-
הביאם
"בית
אלהיו"
(שם)
;
ולא
יתכן
לפרש
בדרך
הלשון
"ויביאם"
אל
הכלים
לבדם
,
בעבור
הכתוב
"ואת
הכלים
הביא"
(שם).
וכתוב
בדברי
הימים
"ויאסרהו
בנחשתים
להוליכו
בבל.
ומכלי
בית
יי'
הביא
נבוכדנצר
לבבל
ויתנם
בהיכלו
בבל"
(ראה
דה"ב
לו
,
ו
-
ז)
,
וירמיהו
התנבא
על
יהויקים
כי
"קבורת
חמור
יקבר
,
סחוב
והשלך
מהלאה
לשערי
ירושלם"
(יר'
כב
,
יט)!?
ועל
כן
אמר
רבי
אברהם
בן
עזרא
ז"ל
(דנ'
א
,
א)
,
כי
טעה
האומר
,
כי
"בשנת
שלש
למלכות
יהויקים"
הכתוב
בדניאל
(שם)
היא
שנה
שלישית
למרדו;
כי
אחרי
המרד
היה
נסחב
,
ולא
הובא
אל
בבל;
והוצרך
על
כן
רבי
אברהם
בן
עזרא
לפרש
,
כי
"בשנת
שלש
למלכות
יהויקים"
,
שהמליכו
פרעה
נכה
,
בא
נבוכדנצר
עליו
ויצר
על
ירושלם
ולקחה
בשנה
הרביעית
ליהויקים
,
והיא
השנה
הראשונית
לנבוכדנצר
,
כי
כן
כתוב
בירמיהו
(מו
,
ב);
והנה
הוליכוהו
אל
בבל
,
ועמד
בנחשתים
כמו
שנה
,
וצוה
נבוכדנצר
שישוב
יהויקים
למלכותו
,
ושב
,
"ויהי
לו
יהויקים
עבד
שלש
שנים
וישב
וימרוד
בו"
(מ"ב
כד
,
א);
ואז
בא
נבוכדנצר
או
גדודיו
אל
ירושלם
והרגו
יהויקים
וסחבו
אותו
מהלאה
לשערי
ירושלם
,
ותהי
נבלתו
מושלכת
ולא
נקבר
,
כמו
שהתנבא
ירמיהו
(כב
,
יט).
ואל
תתמה
בעבור
"וישכב
יהויקים
עם
אבותיו"
(מ"ב
כד
,
ו)
,
כי
כתוב
"הנך
שוכב
עם
אבותיך"
(דב'
לא
,
טז)
,
ובמצרים
מתו.
ואל
תתמה
גם
כן
בעבור
שכתוב
הנה:
למען
לא
ישמע
קולו
עוד
אל
הרי
ישראל
,
כי
כפי
מחשבת
עבדי
נבוכדנצר
דבר
הכתוב
,
שחשבו
שלא
ישוב
עוד
לירושלם
ולממשלתו.
או
טעמו:
לא
ישמע
קולו
-
שיהיה
המלך
בפני
עצמו
,
רק
עבד
נבוכדנצר.
והוצרכתי
להאריך
הנה
,
בעבור
ראיתי
אנשים
רבים
משתבשים
בעבור
הפסוק
"קבורת
חמור
יקבר"
(יר'
כב
,
יט)
,
שחשבו
שלא
יבא
אל
בבל
יהויקים
כלל.
ויש
מהם
שיאמרו
,
שזה
ה"כפיר"
(לעיל
,
ה)
הוא
צדקיהו;
ולא
יתכן.
וכל
אלה
הראיות
הביאם
רבי
אברהם
בן
עזרא
בספר
דניאל
(א
,
א)
,
ואני
למדתים
משם
,
וישרו
בעיני
מאד.
ויתנוהו
בסוגר
-
מין
קולר
הוא
שמשימין
בצואר.
יביאוהו
במצדות
-
מיני
רשת
הם.
למען
לא
ישמע
קולו
-
שלא
ימלוך
עוד
על
ישראל.