תנ"ך - ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על־רגלי ואשמע את מדבר אלי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתָּ֧בֹא בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וָאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי: פ (יחזקאל פרק ב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל־רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי: פ (יחזקאל פרק ב פסוק ב)

טקסט בלבד:

ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על־רגלי ואשמע את מדבר אלי: פ (יחזקאל פרק ב פסוק ב)

תיקון קוראים:

ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על־רגלי ואשמע את מדבר אלי: פ (יחזקאל פרק ב פסוק ב)
וְעַלַת בִּי רוּחָא כַּד מַלֵיל עִמִי וַאֲקֵימַתנִי עַל רַגלָי וּשׁמַעִית יָת דְּמִתמַלַל עִמִי :

רוח - י"א זוגין מן ב' חד רביע וחד זקף (כלומר: י"א זוגות מלים , אחת בטעם רביע והאחרת בטעם זקף - כולל מקרה אחד של שלשלת): בר' ב , יא , יג; - וי' ח , טו , כג; - *במ' יד , ו , לח; - במ' יז , יד; כה , ט; - במ' כב , יח; כג , כו; - דב' יא , יז; יהו' כג , טז; - מ"א יב , כג; דה"ב יא , ג; - מ"ב כ , ט; יש' לח , כא; יח' ב , ב; ג , כד; יח' ב , ג; ג , א; - חגי ב , ב , כא. מדבר - ח': בר' לא , כט; *שמ' לד , לג; במ' ז , פט; ש"א כה , יז; יח' ב , ב; מג , ו; תה' לד , יד; נב , ה. ואחד: ומדבר - ש"ב יד , יג.

מדבר - ח'.

את מדבר אלי - את המתדבר עמי; וכבוד הוא לכתוב מִדַּבֵּר כלפי למעלה , שהאומר 'מְדַבֵּר' נשמע כאדם המדבר לחבירו , פונה אליו פנים אל פנים , והאומר מִדַּבֵּר משמע שהשכינה נדבר בפני עצמו , בכבודו , ושלוחיו ישמעו; ['פורפרליץ' בלעז.]

ותבא בי רוח - זהו רוח נבואה. ואשמע את מדבר אלי - את המתדבר עמי. וכבוד הוא לכתוב מִדַּבֵּר כלפי למעלה , שהאומר 'מְדַבֵּר' , נשמע כאדם המדבר לחבירו ופונה אליו פנים אל פנים , והאומר מִדַּבֵּר - נשמע שהשכינה נדבר בפני עצמו , בכבודו , ושלוחיו ישמעו.

רוח - לחזקני. מדבר - מתדבר , הדבר המידבר אלי , וכך ויאמר אלי.

ותבא בי רוח כאשר דבר אלי - בשעה שדבר אלי באה בי רוח , שחזקה אותי והעמידתני על רגלי. מדבר - מבניין 'התפעל' , דינו: 'מתדבר'.

ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך וגו' - אחר שהשיג מושכלות מחכמת הטבע והאלהות , באור למה שבא בקצור במשל הסלם של יעקב אבינו (בר' כח , י - טו) , והגיע לו פרושו עם מה שכתוב בתורה במקומות אחרים , כמו שאמרנו (בהקדמה) , הגיע לו דבור ודבורים מהשם יתברך על המאורעים העתידים; וכן קרה ליעקב וזכריה (זכ' א). ובאור זה עוד אוצר יי' יבא. וטעם ה'עמידה על הרגלים' - כי כן ראוי להיות לעבד לפני רבו , כטעם "והוא עומד עליהם" (בר' יח , ח); "וכל עבדיו נצבים עליו" (ש"א כב , ו); "להתיצב על יי'" (איוב א , ו); "וכל צבא השמים עומדים (בנוסחנו: עמד) עליו" (מ"א כב , יט). ואשמע את מדבר אלי - אם אמר זה בלתי מלת את היה גם כן נכון. והנה מִדַּבֵּר הוא שֵם נגזר ובינוני מבנין 'התפעל' , כענין 'מתדבר' , וכבר ידעת מאמר 'שיתפעל'.

ותבא. תי"ו ותבא ותי"ו ותעמידני - יענו לרוח , שבא פעם זכר ופעם נקבה , כמו "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא). ונראה מזה הפסוק , כי לא היה יכול לעמוד על רגליו , מפני שהיה משתומם ונבהל על המראה כדניאל (ראה דנ' ח , כז) , לולי זה הרוח הבא אליו מאת השם , שחדש בו כח והעמידו על רגליו. ואשמע - פעל עבר , כי הוי"ו הופך אותו כמנהג. את מדבר - על דעתי היה ראוי לומר: את הקול מדבר אלי , כמו שכתוב בתורה "וישמע את הקול מדבר אליו" (במ' ז , פט) , והיה נעדר לכתבו במקום הזה דרך קצרה; והעד על זה הפירוש: הפסוק שאמר למעלה "ואשמע קול מדבר" (יח' א , כח). ודגשות מִדַּבֵּר על דעת המדקדקים - בעבור 'התפעל'; זולתי רבי אברהם בן עזרא , שאמר (במ' ז , פט) שהוא שם הפעל , והמ"ם תחת 'מן' , כמשפט הלשון. ורבי משה קמחי אמר , כי מלת את נופלת על המדבר , והפירוש: שמעתי עצם מדבר עמי.

ואשמע - קול , שהיה מדבר אלי. ואשמע את מדבר אלי - מקרא קצר הוא: ואשמע הקול מדבר אלי , כמו "וישמע את הקול מדבר אליו" (במ' ז , פט).
ריכוז קישורים