תנ"ך - ואתה
בן־אדם
אל־תירא
מהם
ומדבריהם
אל־תירא
כי
סרבים
וסלונים
אותך
ואל־עקרבים
אתה
יושב
מדבריהם
אל־תירא
ומפניהם
אל־תחת
כי
בית
מרי
המה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַתָּ֣ה
בֶן־אָ֠דָם
אַל־תִּירָ֨א
מֵהֶ֜ם
וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם
אַל־תִּירָ֗א
כִּ֣י
סָרָבִ֤ים
וְסַלּוֹנִים֙
אוֹתָ֔ךְ
וְאֶל־עַקְרַבִּ֖ים
אַתָּ֣ה
יוֹשֵׁ֑ב
מִדִּבְרֵיהֶ֤ם
אַל־תִּירָא֙
וּמִפְּנֵיהֶ֣ם
אַל־תֵּחָ֔ת
כִּ֛י
בֵּ֥ית
מְרִ֖י
הֵֽמָּה:
(יחזקאל פרק ב פסוק ו)
וְאַתָּה
בֶן־אָדָם
אַל־תִּירָא
מֵהֶם
וּמִדִּבְרֵיהֶם
אַל־תִּירָא
כִּי
סָרָבִים
וְסַלּוֹנִים
אוֹתָךְ
וְאֶל־עַקְרַבִּים
אַתָּה
יוֹשֵׁב
מִדִּבְרֵיהֶם
אַל־תִּירָא
וּמִפְּנֵיהֶם
אַל־תֵּחָת
כִּי
בֵּית
מְרִי
הֵמָּה:
(יחזקאל פרק ב פסוק ו)
ואתה
בן־אדם
אל־תירא
מהם
ומדבריהם
אל־תירא
כי
סרבים
וסלונים
אותך
ואל־עקרבים
אתה
יושב
מדבריהם
אל־תירא
ומפניהם
אל־תחת
כי
בית
מרי
המה:
(יחזקאל פרק ב פסוק ו)
ואתה
בן־אדם
אל־תירא
מהם
ומדבריהם
אל־תירא
כי
סרבים
וסלונים
אותך
ואל־עקרבים
אתה
יושב
מדבריהם
אל־תירא
ומפניהם
אל־תחת
כי
בית
מרי
המה:
(יחזקאל פרק ב פסוק ו)
וְאַתּ
בַּר
אָדָם
לָא
תִדחַל
מִנְהוֹן
מִפִּתגָמֵיהוֹן
לָא
תִדחַל
אֲרֵי
מְסָרְבִין
וּמַקשַׁן
לְקִבלָך
וּבגוֹ
עַמָא
דְעוּבָדֵיהוֹן
דָּמַן
לְעַקרַבִּין
אַתּ
יָתֵיב
וּמִפִּתגָמֵיהוֹן
לָא
תִדחַל
וּמִן
קֳדָמֵיהוֹן
לָא
תִתְּבַר
אֲרֵי
עַם
סָרְבָן
אִנוּן
:
אל
-
תירא
מהם
-
ב':
יהו'
י
,
ח;
יח'
ב
,
ו.
אותך
-
ט'
מלא
בלישנא
(בלשון
זכר):
שו'
יג
,
טו;
מ"א
כ
,
כה;
כב
,
כד;
יר'
יט
,
י;
יח'
ב
,
ו;
ג
,
כב;
כא
,
לד;
לח
,
ט;
מ
,
ד.
תחת
-
ב'
זקף
קמץ:
יהו'
ח
,
א;
יח'
ב
,
ו.
תחת
ב'
זקפ'
קמצ'
וסימנהון
עקרבוי
דיהושע.
ומדבריהם
-
ל';
סרבים
-
ל';
וסלונים
-
ל';
אותך
-
ט'
מל'
בלש'
זכר;
ומפניהם
-
ל';
תחת
-
ב'
זק'
קמ'.
[סרבים
-
לשון
מרדות
,
כלומר:
סרבנים;
ודונש
(ע' 99
)
פתר
אותו
לשון
קוצים
,
ועשרים
שמות
להם.]
סלונים
-
לשון
קוצים
,
וכן
"סילון
ממאיר
וקוץ
מכאיב"
(יח'
כח
,
כד).
ואל
עקרבים
אתה
יושב
-
העם
אשר
אתה
מוכיח
ילאוך
ויקניטוך
כאילו
אתה
יושב
על
עקרבים
,
עוקצים
אותך
מכל
צדדין.
[עקרבים
-
'אגלינטיירש'
בלעז
(שיחי
ורד
הבר);
לשון
אחר:
עקרבים
ממש
,
וכן
תרגם
יונתן:
"ובגו
עמא
דעובדיהון
דמן
לעקרבין
את
יתיב".]
ואתה
בן
אדם
אל
תירא
מהם...
,
כי
סרבים
וסלונים
אותך
-
כי
יודע
אני:
העם
אשר
אתה
בקרבו
סרבנים
הם
,
ויהיו
מסרבים
על
דבריך.
סלונים
-
מיני
קוצים
,
כמו
"סילון
ממאיר
וקוץ
מכאיב"
(יח'
כח
,
כד).
ואל
עקרבים
-
שקורין
'אייגלנטיר'
,
ובלשונינו
קורין
'סקורפיאון'
-
שכשם
שהללו
עוקצין
,
אף
הם
עקיצתן
עקיצת
עקרב
(ע"פ
משנה
אבות
ב
,
י).
ובית
מרי
המה
-
ואע"פ
כן
ומדבריהם
(בנוסחנו:
מדבריהם)
אל
תירא
ומפניהם
אל
תחת
,
אע"פ
שבית
מרי
המה.
אל
תירא
מהם
-
שירעו
לך.
כי
סרבים
וסלונים
אתך
-
ויעקצוך
אם
תירא
מהם
,
ואל
עקרבים
אתה
יושב
-
וישכוך
וימיתוך
אם
תחת
מפניהם
,
ולפיכך
מדבריהם
אל
תירא
,
כמו
שבית
מרי
המה
,
פן
תכשל
ותפול
בידם;
וכיוצא
בו
אמר
לירמיהו
"פן
אחתך
לפניהם"
(יר'
א
,
יז).
ואתה.
כי
סרבים
-
ממאנים
וממרים;
תרגום
"וימאן"
(בר'
לז
,
לה):
"וסריב"
,
ותרגום
"ממרים"
(דב'
ט
,
ז):
"סרבנין"
,
וכן
בית
מרי:
"עם
סרבן".
והוא
תואר
בשקל
"חרשים"
(זכ'
ב
,
ג);
"גנבים"
(יש'
א
,
כג).
וסלונים
-
קוצים
,
וכן
"סלון
ממאיר"
(יח'
כח
,
כד)
-
קוץ;
כמו
קוצים
וצנינים
הם
אותך
,
אע"פ
כן
אל
תירא
מהם.
אותך
-
כמו
'אתך'.
ואל
עקרבים
-
'ועם
עקרבים'
,
והם
קוצים
קשים.
ויונתן
תרגם:
"ובגו
עמא
דעובדיהון
דמן
לעקרבים"
-
פירשוֹ
כמו
"נחש
שרף
ועקרב"
(דב'
ח
,
טו).
ואתה.
עתה
הבטיחוֹ
השם
שלא
יירא
מהם
,
כמו
שהבטיח
ירמיהו
הנביא.
ומלת
כי
-
כטעם
'אע"פ'
,
כמו
"כי
עם
קשה
עורף
הוא"
(שמ'
לד
,
ט)
,
ורבים
כמוהו.
סרבים
-
תרגום
"וימאן"
(בר'
לז
,
לה);
והוא
תאר
,
וכמוהו:
"וחָרָשים
המה
מאדם"
(יש'
מד
,
יא);
ושנים
אלה
ראוים
להִדָּגש
,
כמו
"יכרו
עליו
חַבָּרים"
(איוב
מ
,
ל)
,
לולי
אותיות
הגרון.
וסלונים
-
נגזר
מן
"סלון
ממאיר"
(יח'
כח
,
כד).
ומלת
תחת
-
כמו
"אל
תערץ
ואל
תחת"
(יהו'
א
,
ט);
והוא
מבנין
'נפעל'
מפעלי
הכפל
,
והנח
הנעלם
אחרי
התי"ו
-
תשלום
מהחי"ת
שהיה
ראויה
להיות
דגושה
בעבור
נו"ן
הבנין
,
כמו
"ולשונו
תמק
בפיהם"
(זכ'
יד
,
יב).
והפסוק
חסר
מלת
'עִם'
,
דרך
קצר;
וכן
הפירוש:
אע"פ
כי
עם
סרבים
וסלונים
אתה
,
ואל
עקרבים
אתה
יושב
,
מדבריהם
אל
תירא.
והפסוק
מספר
שלושה
ענינים
,
וכן
הפירוש:
סרבים
הם
אנשים
הממאנים
לשמע
דברי
הנביא;
וסלונים
-
הרוצים
לשמוע
דבריו
להקשות
עליהם
,
להכאיב
הנביא
בדבריהם;
כמו
הקוץ
שיכאיב;
ועקרבים
-
שלא
יפנו
לדבריו
,
רק
להרגו.
ועל
שלש
אלה
הבטיחו
השם
יתעלה:
ודברת.
וסלונים
-
כמו
"סלון
ממאיר
וקוץ"
(יח'
כח
,
כד).