תנ"ך - וגם
את־שבתותי
נתתי
להם
להיות
לאות
ביני
וביניהם
לדעת
כי
אני
ה'
מקדשם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְגַ֤ם
אֶת־שַׁבְּתוֹתַי֙
נָתַ֣תִּי
לָהֶ֔ם
לִהְי֣וֹת
לְא֔וֹת
בֵּינִ֖י
וּבֵינֵיהֶ֑ם
לָדַ֕עַת
כִּ֛י
אֲנִ֥י
יְהוָ֖ה
מְקַדְּשָֽׁם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יב)
וְגַם
אֶת־שַׁבְּתוֹתַי
נָתַתִּי
לָהֶם
לִהְיוֹת
לְאוֹת
בֵּינִי
וּבֵינֵיהֶם
לָדַעַת
כִּי
אֲנִי
יְהוָה
מְקַדְּשָׁם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יב)
וגם
את־שבתותי
נתתי
להם
להיות
לאות
ביני
וביניהם
לדעת
כי
אני
ה'
מקדשם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יב)
וגם
את־שבתותי
נתתי
להם
להיות
לאות
ביני
וביניהם
לדעת
כי
אני
יהוה
מקדשם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יב)
וְאַף
יָת
יוֹמֵי
שַׁבַּיָא
דִילִי
יְהַבִית
לְהוֹן
לְמִהוֵי
לְאָת
בֵּין
מֵימְרִי
וּבֵינֵיהוֹן
לְמִידַּע
אֲרֵי
אֲנָא
יְיָ
מְקַדִּשׁהוֹן
:
את
-
שבתותי
-
ב'
בסיפרא:
יח'
כ
,
יב
,
כא.
וכל
אוריתא
דכותהון
בר
מן
חד
'ואת
שבתתי':
וי'
יט
,
ג.
אני
יי'
מקדשם
-
ד':
*וי'
כא
,
כג;
כב
,
ט
,
טז;
יח'
כ
,
יב.
את
-
שבתותי
-
ב'
בסיפ';
אני
יי'
מקדשם
-
ד'.
להיות
לאות
-
אות
גדול
הוא
להם
,
שנתתי
את
יום
מנוחתי
להם
למנוחה;
הרי
היכר
גדול
שקידשתים
לי.
ואתן
להם
את
חוקותי
ואת
משפטי
הודעתי
אותם
אשר
יעשה
אותם
האדם
וחי
בהם
-
נתתי
להם
תורתי
וחוקותי
בסיני
,
שאם
יעשה
אותם
האדם
,
נוצל
הוא
מעונש
הכתוב
בהם.
ולפי
שאין
אדם
נענש
אלא
אם
כן
נזהר
מתחילתו
,
לפיכך
הודעתים
מתחילה
חוקותי
ומשפטי
וגם
הודעתים
עונש
אזהרתן
,
ואם
יעשה
האדם
את
החוקים
שהודעתים
,
וחי
בהם
-
פתרונו:
נוצל
בהם
מעונשין.
להיות
לאות
ביני
וביניהם
-
שכשישראל
משמרין
את
השבת
,
מעידין
עלי
שבראתי
את
העולם
לששה
ימים
ונחתי
בשביעי;
שכל
עצמו
של
שבת
אינו
אלא
אות
לעולם
,
"כי
ששת
ימים
עשה
יי'
את
השמים
ואת
הארץ
וביום
השביעי
שבת
וינפש"
(שמ'
לא
,
יז).
וישראל
שמאמינים
בי
,
מצווין
לשמור
שבתותי
,
להעיד
עלי
עדות
זה;
אבל
גויי
הארצות
ועובדי
פסילים
שאין
מאמינים
בי
,
אין
מצווין
לשמור
את
השבת
וכופרין
הן
באלהותי.
להיות
לאות
-
כי
ישאלום
בניהם:
מה
יום
מימים?
ואמרו:
לפי
ששבת
בו
מכל
מלאכתו
אשר
ברא
(ראה
בר'
ב
,
ג).
ובניהם
ישיבום:
ולדבר
זה
שאר
הגוים
שוין
לנו
,
לבריאת
עולם
,
מה
לנו
לשומרו
יותר
מהן?
ואמרו
להם:
לפי
שאותנו
קידש
מכל
עם
,
ציוהו
לנו
יותר
מכולם.
כך
צריך
לפרש
האות
,
ויתקיימו
שני
טעמים
שנותן
בדברות
ראשונות
ואחרונות
(ראה
שמ'
כ
,
ח
-
יב;
דב'
ה
,
יב
-
טו);
וכן
פירשתי
שָׁם
פירוש
נכון
,
וזה
היה
בַּמָּן
(ראה
שמ'
טז).
וגם
את
שבתותי
-
אמר
וגם
,
כי
היא
מתנה
טובה
נתנהּ
אלהים
לעמו
ישראל
,
לזכור
בו
המנוחה
שהניח
להם
בהוציאם
מעבדות
לחירות;
וזהו
האות
שהוא
בין
האל
ובין
ישראל
,
שהוא
קדשם
והבדילם
מן
האומות
והפרישם
מגילולי
מצרים
ונתן
להם
תורה
קדושה
,
חוקים
ומשפטים
צדיקים
(ע"פ
דב'
ד
,
ח).
ואמר
שבתותי
לשון
רבים
-
כָּלַל
בו
שביתת
המועדים
,
כי
גם
הם
זֵכר
ליציאת
מצרים.
ולפי
שמצות
שבת
גדולה
ושקולה
כנגד
כל
המצות
(ראה
שמ"ר
כה
,
יב)
,
אמר
כמה
פעמים
בפרשה
זו
תוכחת
חלול
שבת
(ראה
להלן
,
יג
,
טז
,
כ
,
כא
,
כד).
וגם
את
שבתותי
וגו'
-
כבר
הודעתי
,
כי
כל
יחיד
נכון
לקרות
בלשון
רבים
,
וכן
הפך
זה
,
ולכן
אם
אמר
'שַבַּתִי'
היה
נכון
על
הסוג.
ואמרו
אשר
נתתי
להם
להיות
לאות
ביני
וביניהם
לדעת
כי
אני
יי'
מקדשם
-
גלה
לנו
בזה
,
כי
עיקר
תכלית
זה
הוא
לענין
הזה;
והטעם:
לכלל
האֻמה
,
כי
ליחידים
יש
אותות
אחרים
,
יותר
דקים
ויותר
הכרחיים
,
כפי
תנאי
האותות
והראיות
והמופתים
לפי
ההגיון.
והבן
זה
מאד
,
ובאורו
אוצר
יי'
יבא.
וגם...
נתתי
להם
להיות
אות
ביני
וביניהם
-
שידעו
כי
אני
אוהב
אותם
,
ודעתי
לקדש
אותם
,
שהם
ישבתו
היום
ההוא
כאשר
שבתתי
,
ויהיו
קדושים.