תנ"ך - והעלה
על־רוחכם
היו
לא
תהיה
אשר׀
אתם
אמרים
נהיה
כגוים
כמשפחות
הארצות
לשרת
עץ
ואבן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָֽעֹלָה֙
עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם
הָי֖וֹ
לֹ֣א
תִֽהְיֶ֑ה
אֲשֶׁ֣ר׀
אַתֶּ֣ם
אֹמְרִ֗ים
נִֽהְיֶ֤ה
כַגּוֹיִם֙
כְּמִשְׁפְּח֣וֹת
הָאֲרָצ֔וֹת
לְשָׁרֵ֖ת
עֵ֥ץ
וָאָֽבֶן:
(יחזקאל פרק כ פסוק לב)
וְהָעֹלָה
עַל־רוּחֲכֶם
הָיוֹ
לֹא
תִהְיֶה
אֲשֶׁר׀
אַתֶּם
אֹמְרִים
נִהְיֶה
כַגּוֹיִם
כְּמִשְׁפְּחוֹת
הָאֲרָצוֹת
לְשָׁרֵת
עֵץ
וָאָבֶן:
(יחזקאל פרק כ פסוק לב)
והעלה
על־רוחכם
היו
לא
תהיה
אשר׀
אתם
אמרים
נהיה
כגוים
כמשפחות
הארצות
לשרת
עץ
ואבן:
(יחזקאל פרק כ פסוק לב)
והעלה
על־רוחכם
היו
לא
תהיה
אשר׀
אתם
אמרים
נהיה
כגוים
כמשפחות
הארצות
לשרת
עץ
ואבן:
(יחזקאל פרק כ פסוק לב)
וּדאַתּוּן
מְהַרהֲרִין
וְדִסלֵיקַת
עַל
לִבְּכוֹן
קֳדָמַי
גַּליָן
דְּאַתּוּן
אָמְרִין
נְהֵי
כְעַמְמַיָא
כְּזַרְעֲיָת
מְדִינָתָא
לְשַׁמָשָׁא
אָעָא
וְאַבנָא
:
והעלה
-
ה'
חסר
בסיפרא
(בלישנא):
יח'
כ
,
לב;
מ
,
לח;
מג
,
כד;
מה
,
כה;
מו
,
ד.
כגוים
-
ג':
דב'
ח
,
כ;
*מ"ב
יז
,
יא;
יח'
כ
,
לב.
כמשפחות
-
י"א
(מלא
וחסר
,
כולל
'למשפחת'):
בר'
י
,
יח;
במ'
ג
,
כג
,
ל
,
לה;
ד
,
יח
,
כד;
כז
,
א;
יח'
כ
,
לב;
זכ'
יד
,
יז;
תה'
צו
,
ז;
דה"א
טז
,
כח.
(מניין
זה
מתכוון
למנות
את
הצורות
שמחוץ
לצרופים
השכיחים
הבאים:
כל
משפחת
,
אלה
משפחת
,
משפחת
בני).
כגוים
ג'
אשר
יי'
מאביד
ויקטרו
שם
נהיה
כגוים.
והעלה
-
ה'
חס'
בסיפ';
על
-
רוחכם
-
ל';
כגוים
-
ג';
כמשפחות
-
י"א.
והעולה
על
רוחכם
-
ושֶׁעָלַת
על
דעתכם.
נהיה
כגוים
-
נפרוק
עולו
מעל
צוארינו
,
מאחר
ששִלְּחָנוּ
מעליו
(ראה
תנח'
נצבים
ג).
היה
(בנוסחנו:
היו)
לא
תהיה
-
כי
כבר
קיבלתם
עליכם
מדעתכם
בימי
יהושע
,
כמה
שנאמר
"ויאסוף
יהושע
את
כל
שבטי
ישראל"
(יהו'
כד
,
א)
וכל
העניין.
והעלה
על
רוחכם
-
מה
שיעלה
על
רוחכם
,
שאתם
אומרים:
נהיה
כגוים
כמשפחות
הארצות
לשרת
עץ
ואבן
-
(ראה
ספ"ב
קטו
וסנה'
קה
,
א)
יצאו
וישבו
לפני
יחזקאל
,
כמו
שאמר
למעלה
"הלדרוש
אותי
אתם
באים...
חי
אני
נאם
יי'"
וגו'
(לעיל
,
ג)
,
ובכאן
כתיב:
"ואני
אדרוש
(בנוסחנו:
אדרש)
לכם"
(לעיל
,
לא)
-
בתמיהא
,
כלומר:
הם
עושים
כל
התועבות
האלה
,
ואני
אדרוש
להם?!
חי
אני
אם
אדרוש
לכם
(ע"פ
פס'
לא
לעיל)!
ומאחר
שאין
נדרש
לנו
,
נהיה
כמשפחות
האדמה.
והוא
אומר
להם:
חזרו
בתשובה;
אמרו
לו:
רבינו
יחזקאל
,
עבד
שמכרו
רבו
,
לא
יצא
לחירות
מרשותו?
אמר
להן:
הן;
האשה
שגירשה
בעלה
,
יש
לה
בבעלה
כלום?
הואיל
ומכרנו
הקדוש
ברוך
הוא
לאומות
העולם
,
יצאנו
מרשותו.
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
לך
אמור
להם:
גלוי
וידוע
לפני
שהיו
עתידין
לומר
כן
לפניך
,
לפיכך
התריתי
בהם
על
ידי
יהושע.
וכן
אתה
מוצא
,
כשהנחיל
יהושע
לישראל
את
הארץ
קיבץ
את
כל
ישראל
,
דכתיב
"ויאסף
יהושע
את
כל
שבטי
ישראל
שכמה...
ויאמר
יהושע
אל
כל
העם
כה
אמר
יי'
אלהי
ישראל
בעבר
הנהר
ישבו
אבותיכם
מעולם
תרח
אבי
אברהם
ואבי
נחור
ויעבדו
אלהים
אחרים"
(יהו'
כד
,
א
-
ב)
-
וכי
מה
טיבו
של
יהושע
להזכיר
להם
עבודה
זרה
שעבדו
אבותיהם?
אלא
כך
אמר
להם
יהושע
לישראל:
ראו
שלא
נפל
מכל
דברו
הטוב
אשר
דבר
עליכם
(ע"פ
יהו'
כג
,
יד
ומ"א
ח
,
נו);
והסדיר
להם
כל
אותו
עניין
,
עד
"ויאמר
העם
חלילה
לנו
מעזוב
את
יי'"
(ראה
יהו'
כד
,
טז)
,
"ויאמר
יהושע...
לא
תוכלו
לעבוד
את
יי'...
ועבדתם
אלהי
נכר
ושב
והרע
לכם
וכלה
אתכם
אחרי
אשר
היטב
לכם"
(שם
,
יט
-
כ)
-
מוטב
לכם
לפרוש
עכשיו
,
כי
אם
תהיו
לו
לעם
ותקלקלו
מעשיכם
ותמרדו
בו
,
הוא
יגלה
אתכם
בין
האומות.
ותאמרו:
הואיל
וגלינו
בין
האומות
,
נעשה
כמעשיהם
-
ובימי
יחזקאל
בקשו
ישראל
לבוא
למידה
זו
,
הדא
הוא
דכתיב:
העלה
על
רוחכם
היו
לא
תהיה
,
שאתם
אומרים:
נהיה
כגוים
כמשפחות
הארצות
לשרת
עץ
ואבן.
חי
אני
נאם
יי'
אם
לא
ביד
חזקה
ובזרוע
נטויה
ובחימה
שפוכה
אמלוך
עליכם.
אשר
אתם
אומרים
-
בלבם:
מה
בכך
אם
נצא
בגולה
בארצות
אויבינו
,
אנו
נהיה
כגוים
,
לעם
אחד
שוין
להם
,
ולא
ירעו
לנו
ולא
יכבשונו.
לשרת
עץ
ואבן
-
דברי
המקום
הן
ולא
דברי
העם.
והעולה
על
רוחכם
היו
לא
תהיה
-
המחשבה
הרעה
שעולה
על
רוחכם
לא
תהיה
ולא
תתקיים.
על
רוחכם
-
כמו
'על
לבבכם'
(דב'
יא
,
יח)
,
כמו
שתרגם
יונתן:
"ודאתון
מהרהרין
ודיסליקת
על
ליבכון
-
קדמי
גליין
,
דאתון
אמרין"
וגו';
כי
הרוח
שוכנת
בלב.
אשר
אתם
אמרים
נהיה
כגוים
-
אתם
חושבים
לצאת
מרשותי
ושלא
תהיו
לי
לעם
,
שאתם
רואים
הגוים
מצליחים
בעבודת
עבודה
זרה
,
כמו
שאמר
אחז:
"כי
אלהי
מלכי
ארם
הם
מעזרים
אותם
להם
אזבח
ויעזרוני"
(דה"ב
כח
,
כג).
ולא
כן
הדבר
,
כי
אומות
העולם
-
איני
משגיח
עליהם
,
מפחיתותם
אצלי
כמו
הבהמות
,
אלא
כשיש
להם
דבר
עם
ישראל
,
לפקוד
עליהם
עונם
כשישראל
עושים
רצוני;
אבל
בעברם
על
מצותי
-
אגביר
הגוים
עליהם
,
והצלחתם
לא
לטובתם
אלא
לרעת
ישראל.
אבל
הם
בעצמם
-
לא
אשגיח
עליהם
,
אלא
אם
כן
יהיה
חמס
גדול
כדור
המבול
(ראה
בר'
ו
,
יא
-
יג)
וסדום
ועמורה
(ראה
יר'
יח
,
כ)
―
וכן
מצאנו
בדברי
רבותינו
ז"ל
(סוטה
כא
,
א):
שָאני
גוים
,
דלא
מפקיד
דינא
עליהו
―
אבל
ישראל
,
שלקחתים
מבית
עבדים
להיות
לי
לעם
סגולה
מכל
העמים
(ע"פ
שמ'
יט
,
ה)
ואני
אהיה
להם
לאלהים
(ע"פ
יח'
יד
,
יא)
,
עיני
תמיד
עליהם
,
לטובה
ולרעה
,
כמו
שאמר
בנבואת
עמוס
"רק
אתכם
ידעתי
מכל
משפחות
האדמה
על
כן
אפקוד
עליכם
את
כל
עוונותיכם"
(ג
,
ב).
ואם
תרצו
לצאת
מעבודתי
,
לא
אתן
לכם
רשות
בזה
,
כי
אע"פ
שתהיו
ימים
רבים
בגלות
בין
העמים
לא
תשבתו
מהיות
גוי
(ראה
יר'
לא
,
לה);
כי
אפילו
יצאו
מעטים
מכם
מן
הכלל
,
כללכם
יהיה
"גוי
לפני
כל
הימים"
(שם)
,
ובחזקה
"אמלוך
עליכם"
(להלן
,
לג)
ואצרוף
אתכם
בהוציאי
אתכם
מן
הגלות
,
"וברותי
מכם
המורדים
והפושעים
בי"
(להלן
,
לח).
ואני
אדרש
-
בתֵמה
,
ופרושו
בצדו:
והעולה
על
רוחכם
היו
לא
תהיה
וגו'.
זה
מאמר
נכבד
ויקר
,
ותשובה
נצחת
לכל
טוען
עלינו
או
מבקש
ממנו
הַשְמָד
בכלל;
וזה
,
כי
אמר
השם
מקדם
,
וגזר
וגלה
על
יד
יחזקאל
,
כי
אחרי
בואנו
בברית
עִמו
מאברהם
,
ובפרט
במעמד
הר
סיני
שנעשו
שם
לאֻמנו
,
כנסת
ישראל
עַמו
,
הנשואין
והחֻפה
,
אין
בידינו
לצאת
מרשותו;
כי
אנחנו
האשה
והוא
הבעל
,
ויש
רשות
לבעל
לגרש
את
אשתו
,
ולא
יתכן
הפך
זה.
לכן
הנה
השם
יניח
כל
האֻמות
על
מקומם
בשלום
,
ואם
הם
חטאים
,
כי
הם
אינם
נשי
השם
,
ודי
אם
יהיו
לו
פלגשים
,
כטעם
"כי
לי
כל
הארץ"
(שמ'
יט
,
ה);
אבל
אין
שרָה
וגבירה
ומלכה
אשר
נִתַן
כתר
מלכות
בראשה
-
רק
אמתנו;
וזה
היה
במעמד
הר
סיני
,
ואז
נעשה
החתון
והזווג
והמשתה
(ראה
שמ'
כד)
,
כמו
שעשה
אחשורוש
לאסתר
בשום
כתר
מלכות
בראשה
(ראה
אס'
ב
,
יז);
וזה
בכלל
"ואתם
תהיו
לי
ממלכת"
וגו'
(שמ'
יט
,
י).
לכן
אם
נאמר
אנחנו
שנצא
מתחת
אישותו
ונהיה
כאחד
מיתר
הגוים
,
או
נטמע
עמם
,
לא
נוכל
,
כי
אין
זה
בידינו;
ואין
קושיא
לפי
שישתמדו
יחידים
-
כי
הם
בטלים
במעוטם
,
ואין
זה
אלא
כחפירות
הארץ
והפחתים
שיש
בה
,
שאין
זה
מבטל
כַּדוּרִית
כְּלָלָהּ.
וזכור
זה
המאמר
מאד
,
ואולם
באור
זה
יונח
במקום
אחר.
והעולה
-
פעול
,
והטעם:
המחשבה
העולה;
כי
כח
השמות
נמצא
בפעלים.
והעולה
על
רוחכם
-
להיות
כגוים
-
לא
תהיה
,
כי
ביד
חזקה
ובחמה
שפוכה
אמלוך
עליכם
-
ואעשה
חפצי
בכם.