תנ"ך - בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב: (יחזקאל פרק כא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל־דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל־יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב: (יחזקאל פרק כא פסוק ב)

טקסט בלבד:

בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב: (יחזקאל פרק כא פסוק ב)

תיקון קוראים:

בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב: (יחזקאל פרק כא פסוק ב)
בַּר אָדָם קַבֵּיל נְבוּאָה לְאוֹרַח דָּרוֹמָא וְאַלֵיף עַל דָּרוֹמָא וְאִתנַבִּי עַל חֻרשָׁא דַחֲקַל דָּרוֹמָא :

והנבא אל - ה' (בלישנא , בסיפרא): ראה יח' יג , ב.

והנבא אל - ה'.

דרך תימנה - ארץ ישראל , בדרומה של בבל. אל יער השדה - אל בית מקדשי , שעתיד להיות כיער וכשדה , להחרש ולהלך בו שועלים (ראה מי' ג , יח; איכה ה , יח).

שים פניך דרך תימנה - אל ירושלם שהיא בדרומה של ארץ ישראל. והטף על (בנוסחנו: אל) דרום - דבר נבואתך ליושבי דרום; כמו "אל תטיפו יטיפון" (מי' ב , ו) , וכמו "אטיף לך" (שם , יא) , וכמו "ועלימו תטוף" (איוב כט , כב). והנבא אל יער השדה נגב - אל יער השדה שהוא בנגב , בארץ דרום. ולפי שסופו לומר "הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש" (להלן , ג) , מקדים וקוראיהו יער מתחילת הענין וכסדר הזה תמצא בכל הנביאים: כשרוצה לשקע בים מדינת צור , עושה אותה ספינה וממלאה מכל מסחר הרוכלים , ומפליגה בים ומשקעה בים; כשרוצה להרוג את פרעה , עושיהו תנין ומעליהו מיאור ונותן חחים בלחייו ומפילו על פני השדה; אף כאן , כשרוצה להסיק אש ולהצית בציון , מכנה את יושביה ליער השדה , ומצית בו אש ואוכל בו כל עץ לח וכל עץ יבש (להלן , ג): הצדיקים והרשעים.

תימנה - ארץ יהודה , שבדרום הארץ; ופרשה שלאחריה מפרשת זאת (ראה להלן , ז). וקורא אותה יער השדה - שהיו בה מלכים ושרים , כיער הזה שיש בו ארזים ואלונים.

ויהי. בן אדם שים פניך דרך תימנה - הנביא היה בבבל ואמר לו האל שיפנה דרך דרום , והיא ירושלם , שהיא דרומה שלבבל; כי בבל היא צפונית לירושלים , כמו שאמר: "מצפון תפתח הרעה" (יר' א , יד) , אם כן ירושלם היא דרומה שלבבל. והטף אל דרום - עניין דיבור , וכן "אל תטיפו יטיפון" (מי' ב , ו). והנבא אל יער השדה נגב - קרא ירושלם יער השדה , דרך משל: כמו היער שיש בו עצים טובים ורעים , כן בירושלם היו בה צדיקים ורשעים. ונספו הצדיקים שהיו מעטים בעוון הרשעים שהיו רבים , נספו בכללם , כמו שאמר "כי עד צדק ישוב משפט" (תה' צד , טו); וכן אמר המלאך ללוט "פן תספה בעון העיר" (בר' יט , טו). ותרגם יונתן שים פניך: "קביל נבואה" , ותרגם והטף: "ואליף". ואמר: תימנה , דרום , נגב - כפל עניין במלות שונות [לחזק , כמנהג הנבואות בכל מקום.]

דרך תימנה והטף אל דרום - כי יחזקאל , כמו שקדם לנו , היה יושב בבבל (ראה יח' א , א) , ולכן היתה ארץ ישראל דרומית לו.

בן אדם. והטף - מבנין 'הפעיל' , מחסרי הנו"ן , וכמהו "אל תטיפו יטיפון" (מי' ב , ו); ופירושו כמו הנבא הבא אחריו , כי הטעם כפול כמשפט. יער השדה - המקדש נקרא כן , בעבור היותו נבנה במקום יער.

שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום - ארץ ישראל היא עומדת בדרומה שלבבל , ויחזקאל היה עומד בבבל. והנבא אל יער השדה נגב - מדמה את ארץ יהודה ליער שהוא מלא אילנות , כך הייתה ארץ יהודה מליאה עיירות.
ריכוז קישורים