תנ"ך - בימינו היה׀ הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על־שערים לשפך סללה לבנות דיק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּימִינ֞וֹ הָיָ֣ה׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלִַ֗ם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלֲלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק: (יחזקאל פרק כא פסוק כז)

טקסט וניקוד:

בִּימִינוֹ הָיָה׀ הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל־שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלֲלָה לִבְנוֹת דָּיֵק: (יחזקאל פרק כא פסוק כז)

טקסט בלבד:

בימינו היה׀ הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על־שערים לשפך סללה לבנות דיק: (יחזקאל פרק כא פסוק כז)

תיקון קוראים:

בימינו היה׀ הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על־שערים לשפך סללה לבנות דיק: (יחזקאל פרק כא פסוק כז)
בְיַמִינֵיהּ הֲוָה קִסמָא נָפֵיל לִמהָך לִירוּשׁלֶם לְמַנָאָה אַפרוֹרָוָן לְפַתָּחָא תַּרעִין דְּיֵיעֲלוּן בְּהוֹן קָטוֹלִין לַאֲרָמָא קָל בְּאַצוָחוּת קַרנָא לְמַנָאָה אַפרוֹרָוָן עַל תַּרעִין לְמִצבַּר מִלֵיתָא לְמִבנֵי כַרקוֹם :

ברצח - ב': יח' כא , כז; תה' מב , יא.

ברצח ב' לפתח פה בעצמותי.

הקסם ירושלם - ל'; ברצח - ב'; על - שערים - ל'.

בימינו היה הקסם [ירושלם] - כל גורלותיו קסמו לו לבא על ירושלם. לשום כרים - שלטונים ממונים , ראשי גייסות. לשום כרים על שערים - 'אתה וגייס שלך , שב על שער פלוני'. לשפוך סוללה - שופכים עפר [וסוללין] וצוברים תל גבוה , וכובשין אותו כעין שכובשין תלי המגדלים , לעמוד עליו ולהלחם בבני העיר.

בימינו היה הקסם בירושלם (בנוסחנו: ירושלם) - לעולם היה גורל נופל עליה , על ירושלם , לצד ימין. לשום כרים - לשום עליה שרים. ורבי מנחם פירש כרים - לשון 'כוֹרים' , שהיו חופרים תחת השער ליכנס לתוכה. לפתח פה ברצח - להרים קול ברציחה. להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים - כדרך גייסים שעושין כרים של ברזל לשבר השער.

בימינו - לדרום , שירושלם שם. היה לו הקסם לירושלם. וכל זה יגיד לעם.

בימינו - מבואר הוא בפסוק שלמעלה מזה (פס' כו). לשום כרים - נגידים , שרי החיילות , וכן "ושים עליה כרים" (יח' ד , ב). ואדוני אבי ז"ל פירש: כרים - כבשים , כמו "עם חלב כרים ואילים" (דב' לב , יד) , והוא שעושים אילי ברזל לנגח החומה. לפתח פה ברצח - שיפתח נבוכדנצר פיו וכן שרי החיל לעם ברצח , כלומר , שירצחו כל הנמצא בעיר. להרים קול בתרועה - שירימו כולם קול בתרועה , להבהיל העם אשר בעיר. לשום כרים על שערים - כשיסגרו אנשי העיר השערים , שישימו עליהם כרים לשברם ולהכנס בהם - לכל אחד מן הפירושים שפירשנו במלת כרים לפי עניינו. לשפוך סוללה - כתרגומו: "למיצבר מילייתא" , והוא שצוברין עפר נגד החומה ועושין תל גבוה מן החומה להלחם משם ולהכנס בעיר. ולבנות דיק - הוא מגדל עץ שעושים כנגד העיר לכבשה.

בימינו. ירושלם - הטעם: אל ירושלם , כמו "ובבל תבא" (יר' כ , ו) , ועניינו: 'אל בבל' , והוא דרך קצר. והענין: שם יפול הקסם ללכת תחלה. כרים - הם משל למלכים ולשרים , כי כן מנהג הכתוב להמשילם לכרים ולאילים ועתודים (ראה דב' לב , יד); והפירוש: לשום שרים וגדולים סביב העיר להלחם בה. ברצח - הבי"ת כמו 'בעבור' , ופירושו: בעבור שיפתחו פיהם לרצוח ישראל. בתרועה - כמנהג בעלי מלחמה , שיריעו. לשום כרים - אלה האחרונים צורות ברזל בדמות כרים , לעקר החומות. סוללה ודיק - הם כלי מלחמה.

לשום כרים - מושלים על המצור , כמו "ואקח את שרי המאות והכרים" (ראה מ"ב יא , יט). לפתוח פה ברצח - שציוה עליהם להרוג כל אדם.
ריכוז קישורים