תנ"ך - לכן כה־אמר אדני ה' יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַר֘ אֲדנָ֣י יְהֹוִה֒ יַ֗עַן הַזְכַּרְכֶם֙ עֲוֺ֣נְכֶ֔ם בְּהִגָּל֣וֹת פִּשְׁעֵיכֶ֗ם לְהֵֽרָאוֹת֙ חַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל עֲלִילֽוֹתֵיכֶ֑ם יַ֚עַן הִזָּ֣כֶרְכֶ֔ם בַּכַּ֖ף תִּתָּפֵֽשׂוּ: פ (יחזקאל פרק כא פסוק כט)

טקסט וניקוד:

לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֺנְכֶם בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילוֹתֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ: פ (יחזקאל פרק כא פסוק כט)

טקסט בלבד:

לכן כה־אמר אדני ה' יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו: פ (יחזקאל פרק כא פסוק כט)

תיקון קוראים:

לכן כה־אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו: פ (יחזקאל פרק כא פסוק כט)
בְּכֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלָף דְאַדכַרתּוּן חוֹבֵיכוֹן בְּאִתגְּלָאָה מִרדֵּיכוֹן לְאִתַּחזָאָה חֲטָאֵיכוֹן בְּכָל עוּבָדֵיכוֹן חֲלָף דְּאִדְּכַרתּוּן בְּיַד מַלכָּא דְבָבֶל תִּתמַסרוּן :

לכן כה - אמר אדני יי' - כ"ט: ראה יח' ה , ז. להראות - ד' (בלישנא): *וי' יג , יד; ש"ב יז , יז; מ"א יח , ב; יח' כא , כט. חטאותיכם - ד' מלא (בלישנא): יהו' כד , יט; יש' נט , ב; יר' ה , כה; יח' כא , כט.

הזכרתם - ל'; בהגלות - ל'; להראות - ד'; חטאותיכם - ד' מל'; הזכרכם - ל'; (תתפשו) - ל'.

יען הִזכרכם עוונכם - שאתם מחדשים עבירות מיום אל יום , ועוונותיכם הראשונים נזכרים על ידיהם. בהגלות פשעיכם - החדשים. להיראות חטאותיכם - הישנים. יען הִזכרכם - לפנַי לרעה , לפיכך בכף תתפשו - "ביד מלכא דבבל תתמסרון" (ת"י).

יען הזכרכם עוונכם - פתרונו: למען שפכתם דם נקי , זכרתי עוונכם. (ראה איכ"ב כג) כי בבא נבוזר אדן , עדיין היה דמו תוסס; שאל להם: מהו דם זה? אמרו לו: דם פרים שהקריבו ישראל על גבי המזבח; שחט דם פר ולא היה דומה לו. אמר להם: איני מניח מכם שריד ופליט עד שתאמרו לי מהו. אמרו לו: נביא אחד היה מוכיחנו והרגנוהו , והרי כמה שנים שנהרג ועדיין לא נתפייס. אמר להם: אני אפייסינו. נטל תינוקות של בית רבן ושחטם עליו - ולא נתפייס; נטל סנהדרין ושחטם עליו - ולא נתפייס; אמר: זכריה , רצונך שתאבד כל אומתך? מיד עמד. [ואני שמעתי: יען הזכרכם עונכם - יען שפכתם דם נקי זכר עוונכם; כי כל שעה שאתם מוסיפים לחטא , אתם גורמים שעוונותיכם נזכרים לפני. משל לעבד שסרח על רבו פעם ראשונה , שנייה ושלישית; אם חזר בו בראשונה , גורם לרבו שמסיח דעתו מן הראשונה ולא תזכר עוד; אבל אם יוסיף על חטאתו פשע (ע"פ איוב לד , לז) , בשנייה מזכיר את הראשונה , ובשלישית את השניה]. בכף תתפשו - בכף נבוכד נצר.

הזכרכם עונכם - מרד הראשון , שמרד בו יהויקים על זאת (ראה מ"ב כד , א). בהגלות פשעיכם - שפשעתם בו פעמיים. להראות חטאתיכם - על ידי מרד שיני (ראה מ"ב כד , כ). יען הזכר מרדיכם אליו בזאת , בכף תתפשו - שאם במרד ראשון מחל לכם , עוד לא ימחול לכם , ובזה אתם נתפשים.

לכן כה אמר יי'. יען הזכרכם עונכם - כמו שאמר "מזכיר עון" (לעיל , כח). הזכרכם - מקור מבניין 'הפעיל' , ובא בפַתח כמו "ואון ותרפים הפצר" (ש"א טו , כג). אמר: בעבור שאתם מזכירים לפני עונכם , והוא עון שבועת שקר , ובמה אתם מזכירים אותו? בהגלות פשעיכם להראות חטאתיכם בכל עלילותיכם - כי בכל מעשיכם יש פשעים וחטאות נגלים ונראים לכל , כל שכן לי , ובזה אתם מזכירים העוונות הישנים עם החדשים והחמורים עם הקלים. יען הזכרכם - בעבור שאתם נזכרים לפני כאנשים חוטאים ופושעים , לפיכך בכף תתפשו. בכף - בפַתח הבי"ת , מורה על ה"א הידיעה , רוצה לומר: בכף הידועה , והוא כף מלך בבל. וכן תרגם יונתן: "ביד מלכא דבבל תתמסרון".

לכן. הַזְכרכם - מבנין 'הפעיל' , פעל יוצא לשלישי; והיה ראוי בחרק הכ"ף , כי כן מנהגו בכנויים. ויתכן להיות מקור בשקל אחר , כמו "און ותרפים הפצַר" (ש"א טו , כג); כמו שנמצא הצווי בשני פנים: 'הרחק' בצרי החי"ת , כמו "ולזות שפתים הרחֵק ממך" (מש' ד , כד); "כפך מעלי הרחַק" (איוב יג , כא) - בפתח. הזָּכרכם - מבנין 'נפעל' , מקור בסימן הרבים לנוכח; וכן הפירוש: יען הייתם אתם מסבבים לשם שיזכר שאר עונכם עם עון השבועה שעברתם (ראה לעיל , כח). ומלת עונכם הנה - מלת כלל , כוללת עונות הרבה; וככה נמצאו הרבה. בהגלות - מקור מבנין 'נפעל' מבעלי הה"א , וככה להראות; ונשתנה בעבור הרי"ש , שלא בא בשקל הִגָּלות; והקמץ הקטן (צירי) אשר תחת הה"א - תשלום דגשות הרי"ש , שהיא אות הגרון שאיננה ראויה לקבל דגשות. והטעם , כי עון השבועה היתה סבה לכל מה שעשיתם עד עתה; והטעם כפול כמשפט. ויען הִזָּכרכם עתה לרעה לפני השם עם עון השבועה , בכף תתפשו ותלכו בגלות. ופתחות בי"ת בכף - להודעה , והטעם: באותו הכף הידוע , מנבוכדנצר. ופירוש בכף - כמו 'ביד' , כמו "על כף פרעה" (בר' מ , כא).

יען הזכרם עוונכם - שם הפועל הוא. בהגלות פשעיכם - שאתם עושים הרעות בגלוי , ומזכירים אותם ומשתבחין בהם. יען הזכרכם לפני לרעה , בכף שלמלך בבל תתפשו.
ריכוז קישורים