תנ"ך - לכן
כה־אמר
אדני
ה'
יען
הזכרכם
עונכם
בהגלות
פשעיכם
להראות
חטאותיכם
בכל
עלילותיכם
יען
הזכרכם
בכף
תתפשו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵ֗ן
כֹּה־אָמַר֘
אֲדנָ֣י
יְהֹוִה֒
יַ֗עַן
הַזְכַּרְכֶם֙
עֲוֺ֣נְכֶ֔ם
בְּהִגָּל֣וֹת
פִּשְׁעֵיכֶ֗ם
לְהֵֽרָאוֹת֙
חַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם
בְּכֹ֖ל
עֲלִילֽוֹתֵיכֶ֑ם
יַ֚עַן
הִזָּ֣כֶרְכֶ֔ם
בַּכַּ֖ף
תִּתָּפֵֽשׂוּ:
פ
(יחזקאל פרק כא פסוק כט)
לָכֵן
כֹּה־אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
יַעַן
הַזְכַּרְכֶם
עֲוֺנְכֶם
בְּהִגָּלוֹת
פִּשְׁעֵיכֶם
לְהֵרָאוֹת
חַטֹּאותֵיכֶם
בְּכֹל
עֲלִילוֹתֵיכֶם
יַעַן
הִזָּכֶרְכֶם
בַּכַּף
תִּתָּפֵשׂוּ:
פ
(יחזקאל פרק כא פסוק כט)
לכן
כה־אמר
אדני
ה'
יען
הזכרכם
עונכם
בהגלות
פשעיכם
להראות
חטאותיכם
בכל
עלילותיכם
יען
הזכרכם
בכף
תתפשו:
פ
(יחזקאל פרק כא פסוק כט)
לכן
כה־אמר
אדני
יהוה
יען
הזכרכם
עונכם
בהגלות
פשעיכם
להראות
חטאותיכם
בכל
עלילותיכם
יען
הזכרכם
בכף
תתפשו:
פ
(יחזקאל פרק כא פסוק כט)
בְּכֵין
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
חֲלָף
דְאַדכַרתּוּן
חוֹבֵיכוֹן
בְּאִתגְּלָאָה
מִרדֵּיכוֹן
לְאִתַּחזָאָה
חֲטָאֵיכוֹן
בְּכָל
עוּבָדֵיכוֹן
חֲלָף
דְּאִדְּכַרתּוּן
בְּיַד
מַלכָּא
דְבָבֶל
תִּתמַסרוּן
:
לכן
כה
-
אמר
אדני
יי'
-
כ"ט:
ראה
יח'
ה
,
ז.
להראות
-
ד'
(בלישנא):
*וי'
יג
,
יד;
ש"ב
יז
,
יז;
מ"א
יח
,
ב;
יח'
כא
,
כט.
חטאותיכם
-
ד'
מלא
(בלישנא):
יהו'
כד
,
יט;
יש'
נט
,
ב;
יר'
ה
,
כה;
יח'
כא
,
כט.
הזכרתם
-
ל';
בהגלות
-
ל';
להראות
-
ד';
חטאותיכם
-
ד'
מל';
הזכרכם
-
ל';
(תתפשו)
-
ל'.
יען
הִזכרכם
עוונכם
-
שאתם
מחדשים
עבירות
מיום
אל
יום
,
ועוונותיכם
הראשונים
נזכרים
על
ידיהם.
בהגלות
פשעיכם
-
החדשים.
להיראות
חטאותיכם
-
הישנים.
יען
הִזכרכם
-
לפנַי
לרעה
,
לפיכך
בכף
תתפשו
-
"ביד
מלכא
דבבל
תתמסרון"
(ת"י).
יען
הזכרכם
עוונכם
-
פתרונו:
למען
שפכתם
דם
נקי
,
זכרתי
עוונכם.
(ראה
איכ"ב
כג)
כי
בבא
נבוזר
אדן
,
עדיין
היה
דמו
תוסס;
שאל
להם:
מהו
דם
זה?
אמרו
לו:
דם
פרים
שהקריבו
ישראל
על
גבי
המזבח;
שחט
דם
פר
ולא
היה
דומה
לו.
אמר
להם:
איני
מניח
מכם
שריד
ופליט
עד
שתאמרו
לי
מהו.
אמרו
לו:
נביא
אחד
היה
מוכיחנו
והרגנוהו
,
והרי
כמה
שנים
שנהרג
ועדיין
לא
נתפייס.
אמר
להם:
אני
אפייסינו.
נטל
תינוקות
של
בית
רבן
ושחטם
עליו
-
ולא
נתפייס;
נטל
סנהדרין
ושחטם
עליו
-
ולא
נתפייס;
אמר:
זכריה
,
רצונך
שתאבד
כל
אומתך?
מיד
עמד.
[ואני
שמעתי:
יען
הזכרכם
עונכם
-
יען
שפכתם
דם
נקי
זכר
עוונכם;
כי
כל
שעה
שאתם
מוסיפים
לחטא
,
אתם
גורמים
שעוונותיכם
נזכרים
לפני.
משל
לעבד
שסרח
על
רבו
פעם
ראשונה
,
שנייה
ושלישית;
אם
חזר
בו
בראשונה
,
גורם
לרבו
שמסיח
דעתו
מן
הראשונה
ולא
תזכר
עוד;
אבל
אם
יוסיף
על
חטאתו
פשע
(ע"פ
איוב
לד
,
לז)
,
בשנייה
מזכיר
את
הראשונה
,
ובשלישית
את
השניה].
בכף
תתפשו
-
בכף
נבוכד
נצר.
הזכרכם
עונכם
-
מרד
הראשון
,
שמרד
בו
יהויקים
על
זאת
(ראה
מ"ב
כד
,
א).
בהגלות
פשעיכם
-
שפשעתם
בו
פעמיים.
להראות
חטאתיכם
-
על
ידי
מרד
שיני
(ראה
מ"ב
כד
,
כ).
יען
הזכר
מרדיכם
אליו
בזאת
,
בכף
תתפשו
-
שאם
במרד
ראשון
מחל
לכם
,
עוד
לא
ימחול
לכם
,
ובזה
אתם
נתפשים.
לכן
כה
אמר
יי'.
יען
הזכרכם
עונכם
-
כמו
שאמר
"מזכיר
עון"
(לעיל
,
כח).
הזכרכם
-
מקור
מבניין
'הפעיל'
,
ובא
בפַתח
כמו
"ואון
ותרפים
הפצר"
(ש"א
טו
,
כג).
אמר:
בעבור
שאתם
מזכירים
לפני
עונכם
,
והוא
עון
שבועת
שקר
,
ובמה
אתם
מזכירים
אותו?
בהגלות
פשעיכם
להראות
חטאתיכם
בכל
עלילותיכם
-
כי
בכל
מעשיכם
יש
פשעים
וחטאות
נגלים
ונראים
לכל
,
כל
שכן
לי
,
ובזה
אתם
מזכירים
העוונות
הישנים
עם
החדשים
והחמורים
עם
הקלים.
יען
הזכרכם
-
בעבור
שאתם
נזכרים
לפני
כאנשים
חוטאים
ופושעים
,
לפיכך
בכף
תתפשו.
בכף
-
בפַתח
הבי"ת
,
מורה
על
ה"א
הידיעה
,
רוצה
לומר:
בכף
הידועה
,
והוא
כף
מלך
בבל.
וכן
תרגם
יונתן:
"ביד
מלכא
דבבל
תתמסרון".
לכן.
הַזְכרכם
-
מבנין
'הפעיל'
,
פעל
יוצא
לשלישי;
והיה
ראוי
בחרק
הכ"ף
,
כי
כן
מנהגו
בכנויים.
ויתכן
להיות
מקור
בשקל
אחר
,
כמו
"און
ותרפים
הפצַר"
(ש"א
טו
,
כג);
כמו
שנמצא
הצווי
בשני
פנים:
'הרחק'
בצרי
החי"ת
,
כמו
"ולזות
שפתים
הרחֵק
ממך"
(מש'
ד
,
כד);
"כפך
מעלי
הרחַק"
(איוב
יג
,
כא)
-
בפתח.
הזָּכרכם
-
מבנין
'נפעל'
,
מקור
בסימן
הרבים
לנוכח;
וכן
הפירוש:
יען
הייתם
אתם
מסבבים
לשם
שיזכר
שאר
עונכם
עם
עון
השבועה
שעברתם
(ראה
לעיל
,
כח).
ומלת
עונכם
הנה
-
מלת
כלל
,
כוללת
עונות
הרבה;
וככה
נמצאו
הרבה.
בהגלות
-
מקור
מבנין
'נפעל'
מבעלי
הה"א
,
וככה
להראות;
ונשתנה
בעבור
הרי"ש
,
שלא
בא
בשקל
הִגָּלות;
והקמץ
הקטן
(צירי)
אשר
תחת
הה"א
-
תשלום
דגשות
הרי"ש
,
שהיא
אות
הגרון
שאיננה
ראויה
לקבל
דגשות.
והטעם
,
כי
עון
השבועה
היתה
סבה
לכל
מה
שעשיתם
עד
עתה;
והטעם
כפול
כמשפט.
ויען
הִזָּכרכם
עתה
לרעה
לפני
השם
עם
עון
השבועה
,
בכף
תתפשו
ותלכו
בגלות.
ופתחות
בי"ת
בכף
-
להודעה
,
והטעם:
באותו
הכף
הידוע
,
מנבוכדנצר.
ופירוש
בכף
-
כמו
'ביד'
,
כמו
"על
כף
פרעה"
(בר'
מ
,
כא).
יען
הזכרם
עוונכם
-
שם
הפועל
הוא.
בהגלות
פשעיכם
-
שאתם
עושים
הרעות
בגלוי
,
ומזכירים
אותם
ומשתבחין
בהם.
יען
הזכרכם
לפני
לרעה
,
בכף
שלמלך
בבל
תתפשו.