תנ"ך - כה אמר אדני ה' הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השפלה הגבה והגבה השפיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה הָסִיר֙ הַמִּצְנֶ֔פֶת וְהָרִ֖ים הָעֲטָרָ֑ה זֹ֣את לֹא־זֹ֔את הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ וְהַגָּבֹ֖הַּ הַשְׁפִּֽיל: (יחזקאל פרק כא פסוק לא)

טקסט וניקוד:

כֹּה אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה זֹאת לֹא־זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל: (יחזקאל פרק כא פסוק לא)

טקסט בלבד:

כה אמר אדני ה' הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השפלה הגבה והגבה השפיל: (יחזקאל פרק כא פסוק לא)

תיקון קוראים:

כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השפלה הגבה והגבה השפיל: (יחזקאל פרק כא פסוק לא)
כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אַעדִּי מַצנַפתָּא מִשְׂרָיָה כָהֲנָא רַבָּא וְאַבטֵיל כִּתרָא מִצִדקִיָה מַלכָּא אֵימַר דֵּין וְדֵין בְּאַתרֵיהּ לָא יִתקַיַים מִגלָא יִגלוֹן גְּדַליָה בַר אֲחִיקָם דְּלָא הֲוָת דִּילֵיהּ יִסְבִנַהּ צִדקִיָה דְּדִילֵיהּ הִיא תִּעדֵּי מִנֵיהּ :

הסיר - ב' (חד חסר וחד מלא): יש' כז , ט; יח' כא , לא. הגבה - ב': יש' ז , יא; יח' כא , לא.

הסיר - ב'; והרים - ל'; השפלה - ל'; הגבה - ב'; והגבה - ל'; השפיל - ל'.

הסיר המצנפת וגו' - כתרגומו: "אעדי מצנפתא משריה כהנא רבא ואבטיל כתרא מצדקיה מלכא , דא ודא לא תתקיים באתריה". השפלה הגבה וגו' - "גדליה בר אחיקם דלא הוות דיליה הוא יסבינה , וצדקיה דדיליה היא תעדי מיניה" (ת"י).

הסיר המצנפת - משריה כהן גדול (ראה ת"י) , והרים העטרה - לצדקיה המלך (ראה שם). זאת לא זאת - פתרונו: גְדוּלָה זאת שעכשיו ביד צדקיה , היא המלוכה , לא תתקיים בידו. למי שראוי למלכות - הוא גדליה בן אחיקם - יקבלנה. השפלה הגבה - זה גדליה בן אחיקם (ראה ת"י) , שהוא שפל עכשיו , הגבה למלכות. והגבֹה השפיל - זה צדקיהו (ראה ת"י) , שעכשיו מלך גבוה , השפל וטול מלכותו מעליו.

כה אמר יי': הסר (בנוסחנו: הסיר) המצנפת מעליך , שלא יהא ממך עוד מלך , שיסירו העטרה מיהויכין בנך; שזאת העטרה , שעתה היא של צדקיהו , לא זאת - לא היא הראשונה , שלך , אלא: השפלה - צדקיה , שלא היה ראוי למלוך , הגבה - מלך; והגבוה - בנך יהויכין שמלך , השפִל (בנוסחנו: השפיל) - וניתן בית כלא בגולה. והוא שאומר: עוה עוה עוה אשימנה - לא להשפיל ולהוריד ממַלכוּת בלבד , אלא ליתנו בבית כלא כעבד בשבי. עוה עוה - זה הכפל לקיום דבר , לומר: דווקא עוה וטילטול והיפוך; כמו "מאד מאד" (יח' לז , י); "מעלה מעלה" , "מטה מטה" (דב' כח , מג); "סובב סובב" (קה' א , ו). ועוה שלישי חוזר ותופס לגמור הדבור , וכן "קדוש קדוש קדוש" (יש' ו , ג) , וכן "ארץ ארץ ארץ" (יר' כב , כט) , וכן "היכל יי' היכל יי' היכל יי'" (יר' ז , ד). גם זאת - העטרה השנייה , של צדקיה , לא שהיה ראוי לה , אלא שעה היתה עומדת לו , עד בא נבוכד נצר , אשר מסרתי משפטו בידו לשופטו על שנשבע בי לשקר , ונתתיו בידו וישפטנו.

כה אמר יי' אלהים הסיר המצנפת והרים העטרה. הסיר והרים - מקור , וכן הגבה והשפיל. כאלו אמר: אסיר המצנפת וארים העטרה מעל ראש המלך , רוצה לומר , שיסיר מלכות יהודה , שיגלה המלך צדקיהו לארץ אויביו. ויונתן תרגם: "אעדי מצנפתא משריה כהנא רבא , ואבטל כתרא מצדקיה מלכא"; ואני תמיה למה זכר "שריה" , כי יהוצדק בנו הוא שגלה עם צדקיהו (ראה דה"א ה , מא)! זאת לא זאת - זאת העטרה שהיא היום לא תהיה זאת כמו שחושב צדקיהו שתתקיים מלכותו , לא תהיה זאת העטרה לו , אלא למי תהיה? השפלה הגבה - יהויכין שגלה כבר והיה שפל , אגביה אותו; כי זרובבל בן בנו היה מלך בשוב גלות בבל , וגם הוא בגלותו נשא אותו אויל מרודך וישם כסאו וגו' (ראה מ"ב כה , כז - כח); והגבוה השפיל - וצדקיהו שהיה גבוה ונתגאה , ומרד במלך בבל "אשר השביעו באלהים" (ראה דה"ב לו , יג) , אשפיל אותו שלא יהיה עוד מלך מזרעו; שהרי בני צדקיהו שחט מלך בבל לעיניו , והמלכות עמדה מיהויכין (ראה מ"ב כה , ז , כז - ל). הַשָּׁפָלָה - הה"א בו נוספת , כי המלה מלעיל; והוא כמו 'הַשָּׁפָל' , כמו שאמר: והגבוה. ועוד , כי אלו היתה לנקבה היה אומר 'השְׁפָלָה' - השי"ן בשוא. ויונתן תרגם: "דין ודין באתריה לא יתקיים , מיגלא יגלון , גדליה בר אחיקם דלא הות דיליה יסבינה , צדקיה דדיליה היא תעדי מיניה".

כה. הסיר , והרים - מקורות מעלומי העי"ן , או צווי. השפלה - תאר לזכר , כי הה"א נוספת , והעדים שנים: הטעם שבא מלעיל , והגבוה השפִּל (בנוסחנו: השפיל) הבא אחריו. והטעם , שהשם מצוה להסיר המצנפת ולהרים העטרה מעל ראש צדקיהו. זאת לא זאת - הפירוש: רצה לומר כן: זאת העטרה לא תאות לעמוד על ראשו; או הטעם: לא תעמוד עוד על ראשו. ובעבור שרצה הכתוב לדבר בלשון צח וקצר , כפל מלת זאת; כי אם רצה לפרש היטב דבריו , לא היה צריך לכפול מלת זאת , כי הראשונה תספיק אליו. והזכיר המצנפת תחלה , בעבור שמושמת בראש קודם העטרה. ויאמר הרים - בעבור שאינה דבקה בראש כמו המצנפת. או מלת הרים - לפעמים כטעם הסיר , ונוכל לומר כי כמוהו "וירם את המחתות" (במ' יז , ב). השפלה הגבה - הוא רמז על זרובבל בן שאלתיאל , שיגביהו השם ויהיה פחת יהודה אחרי צאת ישראל מגלות בבל , כמו שכתוב "והוא ישא הוד" (זכ' ו , יג). והגבוה השפיל - זה צדקיהו , שישפיל אותו השם עתה. והמפרש (רש"י) כי ה'שפל' רמז לגדליה בן אחיקם , אין לו טעם. ורבי משה קמחי פירש כן: הנה מצאנו כתוב , כי מלך בבל הסיר יהויכין ממלך והמליך מתניה דודו תחתיו למלוך , ויסב שמו צדקיהו (ראה מ"ב כד , טו , יז) , הוא זה המלך שזאת הנבואה עליו. על כן אמר: הסר המצנפת והרים העטרה מעל ראש מלך , ולשומה בראש אחר להמליכו - זאת התחבולה לא תהיה זאת עוד , שיגביהו השפל וישפילו הגבוה. והפסוק הבא אחריו יפרש טעם למה לא יהיה.

הסיר המצנפת - מראש כהן גדול. והרים העטרה - מראש המלך. זאת - מלכות בבל תמלוך , ולא ירושלם: בבל שהיתה שפלה , הגבה; וירושלם שהיתה גבוהה , השפיל. כל אלה שם הפועל.
ריכוז קישורים