תנ"ך - ואמרת
כה
אמר
אדני
ה'
עיר
שפכת
דם
בתוכה
לבוא
עתה
ועשתה
גלולים
עליה
לטמאה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָמַרְתָּ֗
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
עִ֣יר
שֹׁפֶ֥כֶת
דָּ֛ם
בְּתוֹכָ֖הּ
לָב֣וֹא
עִתָּ֑הּ
וְעָשְׂתָ֧ה
גִלּוּלִ֛ים
עָלֶ֖יהָ
לְטָמְאָֽה:
(יחזקאל פרק כב פסוק ג)
וְאָמַרְתָּ
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
עִיר
שֹׁפֶכֶת
דָּם
בְּתוֹכָהּ
לָבוֹא
עִתָּהּ
וְעָשְׂתָה
גִלּוּלִים
עָלֶיהָ
לְטָמְאָה:
(יחזקאל פרק כב פסוק ג)
ואמרת
כה
אמר
אדני
ה'
עיר
שפכת
דם
בתוכה
לבוא
עתה
ועשתה
גלולים
עליה
לטמאה:
(יחזקאל פרק כב פסוק ג)
ואמרת
כה
אמר
אדני
יהוה
עיר
שפכת
דם
בתוכה
לבוא
עתה
ועשתה
גלולים
עליה
לטמאה:
(יחזקאל פרק כב פסוק ג)
וְתֵימַר
כִּדְנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
קַרתָּא
דְאָשְׁדֵי
דַם
זַכַּי
בְּגַוַהּ
מְטָא
עִדָּן
תְּבָרַהּ
וּדפָלְחִין
לְטָעֲוָתָא
בְּגַוַהּ
בְּדִיל
לְסַאָבוּתַהּ
:
עתה
-
ב':
יש'
יג
,
כב;
יח'
כב
,
ג.
עתה
-
ג'
(בלישנא;
ה"א
במפיק):
יש'
יג
,
כב;
ס
,
כב;
יח'
כב
,
ג.
עיר
שופכת
דם
בתוכה
לבא
(בנוסחנו:
לבוא)
עתה
-
הרי
זה
מקרא
מסורס
,
וכן
פירושו:
עיר
שופכת
דם
בתוכה
,
אמר
יי'
אלהים
,
לבא
עתה
,
[ועשתה
גילולים
-
כמו]
ואשר
עשתה
גילולים
וגו'.
עיר
שופכת
דם
בתוכה
לבא
עתה
-
הרי
זה
מקרא
מסורס
,
וכה
פתרונו:
עיר
שפכת
דם
בתוכה
,
אמר
יי'
אלהים
לבוא
עיתה
-
לפקוד
עליה
דמה
וגילולים
שעשתה
בה
לטמאה;
כמו
שמפרש
והולך
בסמוך.
לבא
(בנוסחנו:
לבוא)
עתה
-
קרוב
לבא
עת
פקודתה
(ע"פ
יר'
נ
,
כז
ועוד)
,
אע"פ
כן
שפכת
דם
בתוכה
ועשתה
גלולים.
ואמרת.
עיר
שופכת
דם
-
עיר
שאנשיה
שופכים
דם.
וכן
דרך
הלשון
לזכור
העיר
במקום
אנשיה
,
לפי
שהעיר
כוללת
אותם
כולם
,
כמו
"העיר
היוצאת
אלף"
(עמ'
ה
,
ג);
"עיר
הומיה
קריה
עליזה"
(יש'
כב
,
ב);
והדומה
להם.
בתוכה
-
אמר
בתוכה
לשני
טעמים:
האחד
,
כי
שפיכת
דם
בתוך
העיר
לעיני
כל
היא
רעה
גדולה
יותר
משפיכות
דם
בדרכים
ובמסתרים;
והשני
,
אמר
בתוכה
-
כלומר
,
כי
תוכה
מלא
דם
מרוב
שפיכות
הדם
,
כמו
שאמר
על
מנשה
"עד
אשר
מלא
את
ירושלם
פה
לפה"
(מ"ב
כא
,
טז).
לבוא
עתה
-
שפיכות
הדם
גרם
לה
לבוא
עת
חרבנה.
ועשתה
גלולים
עליה
לטמאה
-
אמר
עליה
לפי
שהגלולים
היו
על
ההרים
ועל
הגבעות.
ויונתן
תרגם
עליה:
"בגוה".
לטמאה
-
הטֻמאות
שאדם
מוזהר
עליהם
הם
מדרגות:
יש
טומאה
במגע
,
ויש
טומאה
חמורה
ממנה
-
לבעול
בעילות
האסורות
,
ויש
עוד
טומאה
חמורה
ממנה
והיא
עבודת
הגלולים
,
שהיא
טומאת
הנפש;
ועל
אלה
השתים
האחרונות
קאה
ארץ
כנען
הגוי
שהיו
בה
(ראה
וי'
יח
,
כח)
,
לפיכך
זכרם
בזו
הפרשה
,
לפי
שאמר
על
מעשה
הגלולים
לטמאה;
וכן
בהפך
אמר
"קדושים
תהיו"
(וי'
יט
,
ב)
,
ואמר
אחריו
"אל
תפנו
אל
האלילים
ואלהי
מסכה
לא
תעשו
לכם"
(שם
,
ד)
,
כי
עבודת
הגלולים
היא
טומאת
הנפש;
לפיכך
אמר:
לטמאה
ואמר
"ובגלוליך
אשר
עשית
טמאת"
(להלן
,
ד)
,
כי
היא
הטומאה
הגדולה.
ואמרת.
עיר
שופכת
-
רמז
לאנשיה
,
כמו
"ארץ
כי
תחטא"
(יח'
יד
,
יג);
והטעם
,
שתהיה
שופכת
דם
בתוכה
לבא
עתה
להִשָּׁמֵד.
ולמ"ד
לבא
-
'בעבור'
,
כלמ"ד
"אמרי
לי"
(בר'
כ
,
יג).
ועשתה
גם
כן
גילולים
עליה
לטמאה
בהם
לבא
עִתה
,
כי
טעם
ראש
הפסוק
-
מושך
עצמו
ואחרים
עמו.
ומלת
לטמאה
-
מקור
'בודד'
בה"א
נוספת
,
כמו
"לקרבה
אל
המלאכה"
(שמ'
לו
,
ב).
עיר
שופכת
דם
בתוכה
-
כדי
לבוא
עת
נקמתה.