תנ"ך - ותעגבה
על
פלגשיהם
אשר
בשר־חמורים
בשרם
וזרמת
סוסים
זרמתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽתַּעְגְּבָ֔ה
עַ֖ל
פִּֽלַגְשֵׁיהֶ֑ם
אֲשֶׁ֤ר
בְּשַׂר־חֲמוֹרִים֙
בְּשָׂרָ֔ם
וְזִרְמַ֥ת
סוּסִ֖ים
זִרְמָתָֽם:
(יחזקאל פרק כג פסוק כ)
וַתַּעְגְּבָה
עַל
פִּלַגְשֵׁיהֶם
אֲשֶׁר
בְּשַׂר־חֲמוֹרִים
בְּשָׂרָם
וְזִרְמַת
סוּסִים
זִרְמָתָם:
(יחזקאל פרק כג פסוק כ)
ותעגבה
על
פלגשיהם
אשר
בשר־חמורים
בשרם
וזרמת
סוסים
זרמתם:
(יחזקאל פרק כג פסוק כ)
ותעגבה
על
פלגשיהם
אשר
בשר־חמורים
בשרם
וזרמת
סוסים
זרמתם:
(יחזקאל פרק כג פסוק כ)
וְאִתרְעִיאַת
לְמִהוֵי
שַׁמָשָׁא
לְהוֹן
דִּבסַר
חֲמָרִין
בִּסרְהוֹן
וְצִחנַת
סוּסָוָתָא
צִחנַתהוֹן
:
חמורים
-
ו'
מלא
(בלישנא):
שו'
יט
,
י
,
כא;
ש"ב
טז
,
ב;
יח'
כג
,
כ;
דה"א
ה
,
כא;
יב
,
מא.
פלגשיהם
-
ל'
חס';
חמורים
-
ו'
מל';
וזרמת
-
ל'.
ותעגבה
על
פלגשיהם
-
על
פלגשותם
,
להיות
להם
לפלגש.
אשר
בשר
חמורים
בשרם
-
אבר
תשמיש.
וזרמת
סוסים
-
לשון
ריבוי
תשמיש;
שמרבים
בתשמיש
משאר
כל
זכרים
שבבהמה.
זרמת
-
קילוח
הזרע
,
כמו
"זרם
מים"
(חב'
ג
,
י).
ותעגבה
על
פלגשיהם
-
להיות
להם
לפלגש;
שאע"פ
שהלכו
בדרכי
כשדים
,
לא
הניחו
מעשה
מצרים.
זרמת
סוסים
-
לשון
ריבוי
תשמיש
,
יותר
משאר
כל
הזכרים
שבבהמה.
זרמת
-
קילוח
הזרע
שבבהמה
,
כמו
"זרם
מים"
(חב'
ג
,
י).
ותעגבה
אל
פלגשים
שהיו
לה
במצרים;
לשלח
אליהם
לעזרה
,
לכרות
ברית
עמם
,
בימי
יהויקים
(ראה
מ"ב
כג
,
לד
-
לו).
בשר
חמורים
-
אותו
אבר.
וזרמת
-
זרע.
ותעגבה
על
פלגשיהם
-
[טעמו:
על
המצרים.
ופירוש
ותעגבה
-
אשר
עגבה.
או
טעמו:
על
הכשדים.
ו]פרשו
המפרשים
פלגשיהם
-
עבדיהם
,
כי
פילגשיהם
במקום
הזה
אנשים
,
לא
נשים
,
ויורה
על
זה
אשר
בשר
חמורים
בשרם
,
שהוא
כינוי
לאבר
האיש
,
כמו
"רר
בשרו
את
זובו
או
החתים
בשרו
מזובו"
(וי'
טו
,
ג).
והנכון
בעיני
שהוא
כמשמעו
,
ופירוש
על
כמו
'עם'
,
כמו
"ויבאו
האנשים
על
הנשים"
(שמ'
לה
,
כב)
והדומין
לו.
אמר:
כל
כך
חשקה
בהם
עד
שנדמתה
להם
כמו
פילגשיהם
,
לא
שָׂרותיהם.
ולעניין
זה
נוטה
דעת
המתרגם
,
שתרגם:
"ואיתרעיאת
למהוי
שמשא
להון";
[בקצת
נסחאות
כתוב
בשי"ן
,
"שמשא"
,
רוצה
לומר:
כמו
שפחה
,
ובקצת
נסחאות
כתוב
בטי"ת
,
כלומר:
שמוטה
להם.]
אשר
בשר
חמורים
בשרם
-
טעמו
על
הפילגשים;
גם
ערות
הנקבה
מכונה
על
שם
בשר
,
כמו
"דם
יהיה
זובה
בבשרה"
(וי'
טו
,
יט).
או
טעמו
על
המצרים
או
על
הכשדים
,
ועל
האנשים
הוא
משל
וזרמת
סוסים
זרמתם
-
כינוי
לזרע
,
היוצא
כזרם
מים
בכח.
ודמה
ערוָתם
לחמורים
לפי
שהם
גדלי
בשר
,
ודמה
אותם
לסוסים
לפי
שהם
שטופים
בזמה
יותר
משאר
הבהמות.
וזכר
הספור
הזה
לגנאי:
שהמצרים
מכוערים
במעשיהם
,
ואע"פ
כן
חשקה
בהם
ולמדה
מעשיהם
-
המעשים
הכעורים
והפחותים
שבמעשיהם;
זהו
משל
פלגשיהם.
ואע"פ
שזכר
זנות
מצרים
בתחילת
העניין
(ראה
לעיל
,
ג
,
ח)
,
זכר
אותו
גם
כן
בסוף
העניין
,
לפי
שהיא
היתה
תחילת
זנותם
והיא
היתה
סבת
זנותם
בכל
הזמנים
שזנו.
וזהו
שאמר
ותפקדי
-
זכרת
הזנות
שזנית
במצרים
,
ואהבת
אותה
גם
כן
בארצך
,
לזנות
אחרי
אלהים
אחרים.
בעשות
ממצרים
-
זה
לבדו
מן
הקל
בעניין
'עִשוּי'
,
והעניין
הזה
מפורש
למעלה
(פס'
ג).
ופירוש
למען
שדי
נעוריך
-
בעבור
מעיכת
שדיך
שערב
לך
אז
,
זכרת
עתה
לעשות
זמה
וזנות
גם
עתה.
ותעגבה
-
לשון
אהבה
וזנות.
על
-
כמו
'עם'.
פילגשיהם
-
כמו
'שמשיהם';
וזאת
המלה
שם
כנוי
לעבדים
ולשפחות.
וזרמת
-
שם
,
כמו
"זרם
מים"
(חב'
ג
,
י)
,
והם
שני
שמות;
והוא
רמז
לזרע
,
הנמשך
כמים.
והפירוש
,
כי
מרוב
זנותה
תזנה
אפילו
עם
עבדי
מצרים
,
וזה
גנות
אצלה.
ותעגבה
על
פילגשיהם
-
אילו
האומות
שנתחברו
למצרים;
וחמדה
להיות
גם
היא
כמותם.
וזרמת
סוסים
זרמתם
-
לשון
שטף
הוא
,
כמו
"זרם
מים"
(חב'
ג
,
י).
מפני
שדימה
אותם
למנאפת
,
מכנה
מצרים
לנואף
בעל
אבר
גדול
וזרעו
שוטף.