תנ"ך - בני בבל וכל־כשדים פקוד ושוע וקוע כל־בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּנֵ֧י בָבֶ֣ל וְכָל־כַּשְׂדִּ֗ים פְּק֤וֹד וְשׁ֙וֹעַ֙ וְק֔וֹעַ כָּל־בְּנֵ֥י אַשּׁ֖וּר אוֹתָ֑ם בַּח֨וּרֵי חֶ֜מֶד פַּח֤וֹת וּסְגָנִים֙ כֻּלָּ֔ם שָֽׁלִשִׁים֙ וּקְרוּאִ֔ים רֹכְבֵ֥י סוּסִ֖ים כֻּלָּֽם: (יחזקאל פרק כג פסוק כג)

טקסט וניקוד:

בְּנֵי בָבֶל וְכָל־כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כָּל־בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם: (יחזקאל פרק כג פסוק כג)

טקסט בלבד:

בני בבל וכל־כשדים פקוד ושוע וקוע כל־בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם: (יחזקאל פרק כג פסוק כג)

תיקון קוראים:

בני בבל וכל־כשדים פקוד ושוע וקוע כל־בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם: (יחזקאל פרק כג פסוק כג)
בְּנֵי בָבֶל וְכָל כַּסדָּאֵי פְּקוֹדָאֵי וְשׁוֹעָאֵי וְקוֹעָאֵי כָּל בְּנֵי אַתּוּר עִמְהוֹן עוּלֵימֵי חֶמדְּתָא שִׁלטוֹנִין וְטוּרנִין כּוּלְהוֹן גִּבָּרִין וּזמִינִין רָכְבֵי סוּסָוָן כּוּלְהוֹן :

וכל - ג' פסוקים בסיפרא 'וכל כל': יח' כג , כג; לח , ו; לט , ד. פקוד - ב' מלא: יר' נ , כא; יח' כג , כג. וקרואים - ב' מלא (בלישנא): ש"א ט , כב; יח' כג , כג.

פקוד - ב' מל'; וקוע - ל'; וקרואים - ב' מל'.

פקוד ושוע וקוע - תירגם יונתן שֵם מדינות; ומקרא מסייעו בספר ירמיה "על הארץ מרתים עלה עליה ועל (לפנינו: ואל) יושבי פקוד" (יר' נ , כא); והפותרים אומרים: לשון 'פקידים' ושרים ושלטונים. [וקרואים - 'שמונץ' בלעז (מוזעקים).]

פקוד ושוע - שם אומה , ומקרא מסייעו בספר וכן תרגם יונתן: "פקודאי ושועאי וקועאי"; ומקרא מסייעו בספר (ראה יר' נ , כא). ולפי שאומר הכתוב כל כשדים , נראה שהם כמו 'באורש שואף' (בווארים שוואבים?) , שהם נחשבים אל מלכות אשכנז; אף כאן , אע"פ שהם אומות , כולם נחשבים אל מלכות כשדים; וזהו שאומר: וכל כשדים - כל אומות המשועבדים למלכותו. ויש פותרים: פקוד - פקיד , שוע - איפרכוס , קוע - דוכוס; אחרון אחרון חשוב. שלישים וקרואים - "שלטונין וטורנין" (ת"י); ותירגם "נציבי פלשתים" (ש"א י , ה): "טורני פלישתאי". אף כאן אני למד מתרגומו כי קרואים - נציבים הם.

פקוד ושוע וקוע - משפחות אשור הם. וקרואים - מרוב חשיבותם.

בני בבל וכל כשדים - משאר מדינות בבל. פקוד ושוע וקוע - שמות תואר לשרים הנזכרים בשם בספר ירמיה: "נבוזראדן" (יר' לט , יג) , "נבושזבן" (שם) , "שראצר" (שם) ושאר הנזכרים שם. ופקוד - כמו "פקיד" (יר' כ , א) , וכן שוע - שם לנדיב הגדול (ראה יש' לב , ה); וכן קוע - שם תואר לשר גדול , ואע"פ שלא מצאנו לו דומה במקרא. ויונתן לא תירגם בעניין אחר , אלא אמר: "פקודאי ושועאי וקועאי". כל בני אשור אותם - פירוש: באו אותם. אותם - כמו 'אִתם' , וכן "ואדבר אותך" (יח' ב , א); "וגם היטב (בנוסחנו: היטיב) אין אותם" (יר' י , ה); "אולי יי' אותי" (יהו' יד , יב); והדומין להם. וקרואים - כמו "אלה קרואי העדה" (במ' א , טז); ותרגם יונתן: "זמינין".

בני בבל. פקוד ושוע וקוע - הם אומות שהם תחת יד כשדים. ויחסר וי"ו ממלת כל , הטעם: וכל בני אשור. שלישים - פירשתיו (לעיל , טו). וקרואים - והטעם חסר , ופירושו כמו "קרואי מועד אנשי שם" (במ' טז , ב). ויתכן לאמר: וקרואי לבוא עליך , כמו "הקדיש קרואיו" (צפ' א , ז).
ריכוז קישורים