תנ"ך - ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַתִּ֨י קִנְאָתִ֜י בָּ֗ךְ וְעָשׂ֤וּ אוֹתָךְ֙ בְּחֵמָ֔ה אַפֵּ֤ךְ וְאָזְנַ֙יִךְ֙ יָסִ֔ירוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ בַּחֶ֣רֶב תִּפּ֑וֹל הֵ֗מָּה בָּנַ֤יִךְ וּבְנוֹתַ֙יִךְ֙ יִקָּ֔חוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ תֵּאָכֵ֥ל בָּאֵֽשׁ: (יחזקאל פרק כג פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל הֵמָּה בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ: (יחזקאל פרק כג פסוק כה)

טקסט בלבד:

ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש: (יחזקאל פרק כג פסוק כה)

תיקון קוראים:

ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש: (יחזקאל פרק כג פסוק כה)
וְאֶתֵּין פּוֹרעָנוּתִי בִּיך וְיִתפַּרעוּן מִנִיך בִּרגַז רַברְבַך וְיַקִירַך יַגלוֹן וְעַמִיך בְּחַרבָּא יִתקַטלוּן אִנוּן וּבְנַך וּבנָתַך יִשׁבּוֹן וּשׁפַר אַרעִיך תִּתּוֹקַד בְּנוּרָא :

אותך - י"ו מלא לשון נקבה: ראה יח' טז , ד. יסירו - ב': יש' ה , כג; יח' כג , כה. תפול - ח' מלא (בלישנא): יח' כג , כה; כט , ה; לח , כ; לט , ד , ה; איוב לא , כב; קה' ט , יב; אס' ו , יג. יקחו - י': ראה יח' כב , כה. תאכל - ט': *וי' ו , ט , טז , יט , כג; יא , מז; יח' כג , כה; צפ' א , יח; ג , ח; זכ' ט , ד.

יסירו ב' וצדקת צדיקים אפך ואזניך.

יסירו - ב'; תפול - ח' מל'; יקחו - י'; תאכל - ט'.

אפך ואזניך - הם תפארת הפרצוף , ולהם המשיל הכהונה והמלכות. ואחריתך - שאר העם. ואחריתך תאכל באש - "ושפר ארעיך" (ת"י) , שהן 'אחריות' לִישָעֵן עליהם לפרנסה (וראה פירוש ר' יוסף קרא).

אפך ואזניך יסירו - כדרך זונה; שהרג בני צדקיה ואותו עִוֵּר (ראה מ"ב כה , ז).

ונתתי קנאתי בך - על ידיהם אתן קנאתי וחמתי בך. ועשו אותך בחמה - יעשו עמך נקם בחמה. אפך ואזניך יסירו - זה המשפט יעשו אותו לאשה זונה תחת בעלה , שיסירו ממנה האזנים והאפים - שהם הנחירים - והם הדרת הפנים , וכן למי שרוצים לשפוט אותו בחמה יסירו ממנו הנחירים והאזנים והעינים. וזה משל למלכות ולכהונה שהוסרה מהם: אפך הוא משל למלך , כמו "אפך כמגדל הלבנון" (שה"ש ז , ה) , שהוא משל למלך , כי המלך הוא גבוה ורם על כל העם , וכן האף הוא גבוה על הפנים; ואזניך הוא הכהן המשמיע קול לאזנים בבאו אל הקדש בפעמוני הזהב (ראה שמ' כח , לג - לה). ויונתן תרגם אפך ואזניך יסירו: "רברבך ויקירך יגלון". ואחריתך בחרב תפול - תרגם יונתן: "ועמך בחרבא יתקטלון". נראה כי דעתו היה בפירוש ואחריתך , שהוא כנגד הראש שזכר; ואם הגדולים נקראים 'ראש' , העם יקרא 'אחרית' שהוא כנגד 'ראש' , כמו שאמר "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קה' ז , ח); כי הגדול הוא ראשית ותחילה לעם , יוצא ובא לפניהם. המה בניך ובנותיך יקחו - יקחו אותם לעבדים ויִשְבּוּ אותם , על דרך שאמר "נתן בניו פלטים ובנותיו בשבית" (במ' כא , כט); ופירוש "פלטים" - פלטים מחרב , כי ברוב לא יהרֹג האויב הקטנים והקטנות , אלא ישבה אותם לגדלם עמו לעבדים ולשפחות. ואחריתך תאכל באש - אמר אחריתך על הבתים שנשארים אחרי האדם במותו; וכן כתוב "ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש" (מ"ב כה , ט). ותרגם יונתן ואחריתך: "ושפר ארעיך".

ונתתי. ועשו אותך כָּלָה , אלה שאביא עליך. או הטעם: 'ולחצו' , כמו "בעשות ממצרים" (לעיל , כא). אפך ואזניך יסירו - כמשפט הזונה. ואמר רבינו חננאל , כי הוא משל לגדולים שיוליכום בשבי , שהם עדי ותפארת המקום , כמו האף והאוזן - תפארת הפנים. ואחריתך - הנשארים , והוא רמז לבנים , כמו "ולא לאחריתו" (דנ' יא , ד); ותי"ו תפל יענה למלת 'אחרית' , ללשון נקבה. ואחריתך פעם שנית - לערים , שישרפו אותם האויבים באש אחרי כן.

אפך ואזניך יסירו - אֵילו הם תואר הפנים; והם משל על מלך וכהן גדול , שהם תפארת ישראל.
ריכוז קישורים