תנ"ך - ותזנינה
במצרים
בנעוריהן
זנו
שמה
מעכו
שדיהן
ושם
עשו
דדי
בתוליהן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּזְנֶ֣ינָה
בְמִצְרַ֔יִם
בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן
זָנ֑וּ
שָׁ֚מָּה
מֹעֲכ֣וּ
שְׁדֵיהֶ֔ן
וְשָׁ֣ם
עִשּׂ֔וּ
דַּדֵּ֖י
בְּתוּלֵיהֶֽן:
(יחזקאל פרק כג פסוק ג)
וַתִּזְנֶינָה
בְמִצְרַיִם
בִּנְעוּרֵיהֶן
זָנוּ
שָׁמָּה
מֹעֲכוּ
שְׁדֵיהֶן
וְשָׁם
עִשּׂוּ
דַּדֵּי
בְּתוּלֵיהֶן:
(יחזקאל פרק כג פסוק ג)
ותזנינה
במצרים
בנעוריהן
זנו
שמה
מעכו
שדיהן
ושם
עשו
דדי
בתוליהן:
(יחזקאל פרק כג פסוק ג)
ותזנינה
במצרים
בנעוריהן
זנו
שמה
מעכו
שדיהן
ושם
עשו
דדי
בתוליהן:
(יחזקאל פרק כג פסוק ג)
וּטעַאָה
בְמִצרַיִם
בָּתַר
פּוּלחַן
טַעֲוָתְהוֹן
טְעַאָה
תַּמָן
פָּלְחָא
לְטָעֲוָתָא
וְתַמָן
קַלקִילָא
עוּבָדֵיהוֹן
:
ותזנינה
-
ב':
יח'
כג
,
ג;
וכל
הושע.
עשו
-
ב':
יח'
כג
,
ג
,
ח.
דדי
-
ב':
יח'
כג
,
ג
,
ח.
בנעוריהן
לית
כותה.
וחד
אשר
בנינו
כנטעים
מגדלים
בנעוריהם.
ותזנינה
-
ב';
בנעוריהן
-
ל';
מעכו
-
ל';
עשו
-
ב';
דדי
-
ב';
בתוליהן
-
ל'.
שמה
מָעכו
(בנוסחנו:
מֹעכו)
-
בני
מצרים
את
שדיהן
,
[לשון
"ומעוך"
(וי'
כב
,
כד)]
,
ושם
עשו
-
המצריים
את
דדי
בתוליהן;
כלומר:
למדום
את
דרכי
תועבותם.
[עשו
-
'איטיינירינט'
בלעז
(אחזו).]
מעכו
-
לשון
"מעוך
וכתות"
(וי'
כב
,
כד).
ושם
עשו
-
סחטו
,
כמו
"ועשותם
רשעים
כי
יהיו"
(מל'
ג
,
כא).
כלומר:
תחילה
התחילו
לזנות
במצרים
,
לעבוד
עבודה
זרה
שבמצרים
,
כענין
שנאמר
"ואומר
להם
(בנוסחנו:
אליהם)"
,
במצרים
,
"איש
שיקוצי
עיניו
השליכו"
וגו'
(יח'
כ
,
ז).
בנעוריהן
-
בהיותם
במצרים
,
כמו
שאמר
למעלה
,
שֶמָרו
בו
בתוך
ארץ
מצרים
בגלוליהם
ושקוציהם
(ראה
יח'
כ
,
ח).
מעכו
-
כמו
"וחניתו
מעוכה
בארץ"
(ש"א
כו
,
ז)
,
לשון
'דוחק
ותחיבה'.
דדי
בתוליהן
-
שהן
קשות
במישמוש;
ועתה
הן
נשים
גדולות.
ותזנינה
-
כבר
פירשנו
(יח'
טז
,
טו)
,
כי
כל
לשון
'זנות'
הבא
בכנסת
ישראל
הוא
עבודת
עבודה
זרה;
ואע"פ
שהמליצה
היא
במשפטי
הזנות
ובדרך
התשמיש
,
הכל
הוא
לעניין
המליצה
לפי
שדמה
אותה
לזונה
,
אבל
המשל
הוא
על
כל
מיני
עבודה
זרה.
וכן
תרגם
יונתן:
"וטעאה
במצרים
,
בתר
פולחן
טעוותהון
טעאת;
תמן
פלחא
לטעוותא
ותמן
קלקלא
עובדיהון"
,
וכן
כל
העניין
תרגם
על
זה
הדרך.
שמה
מעכו
שדיהן.
מעכו
-
מ'שלא
נזכר
פועלו'
מ'הדגוש'
,
בשקל
"דועכו
כאש
קוצים"
(תה'
קיח
,
יב)
,
ועניינו
מעניין
"ומעוך
וכתות"
(וי'
כב
,
כד);
"וחניתו
מעוכה
בארץ"
(ש"א
כו
,
ז).
ומעיכת
השדַיִם
הוא
מדרכי
הזנות
,
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(כתובות
לו
,
ב):
מה
עשה
לה
ערבי
זה
,
מפני
שמעך
לה
בין
דדיה
פסלה
לכהונה?
וכפל
העניין
במלות
שונות
ואמר:
ושם
עשו
דדי
בתוליהן
-
בעודן
בתולות
עשו
דדיהן.
ועשו
-
מבניין
'פיעל
הדגוש'
,
בשקל
"כאשר
כִּלּוּ"
(בר'
כד
,
כב).
ופירוש
עשו
-
המצרים
שלִמדום
דרכי
תועבותיהם.
והשדַיִם
הם
משל
למצות
שירשו
מאבות
,
דור
מדור
עד
אברהם
אבינו
,
והם
הם
ימי
הבתולים
,
ובטלום
במצרים;
זהו
עישוי
השדים.
ותזנינה
במצרים
-
תחלה
,
בנעוריהם;
ובעבור
כי
גם
עתה
היו
זונים
עמם
,
הוסיף
לאמר:
בנעוריהן
זנו
,
כי
זולתי
עתה
זנו
שמה
כבר.
מעכו
-
מגזרת
"ומעוך
וכתות"
(וי'
כב
,
כד)
,
והוא
מפעל
'מרובע'
,
(כמו
"לִמְשֹפְטִי";
איוב
ט
,
טו)
-
'שופט'.
והטעם
חסר
,
כמו
"אשר
ילדה
אותה
ללוי"
(במ'
כו
,
נט)
,
והטעם:
מעכו
המועכים.
או
יהיה
מבנין
'פוּעל'
הדגוש
'שלא
נזכר
שם
פועלו'
,
כמו
"כי
גורשו
ממצרים"
(שמ'
יב
,
לט);
ונעדר
הדגש
בעבור
אות
הגרון
,
ופ"א
הפעל
בחולם
,
להרחיבה.
ומלת
עשו
-
כטעם
'לחצו'
,
והטעם
כפול;
והוא
מגזרת
"הנני
עושה...
מעניך"
(צפ'
ג
,
יט);
"בעשות
ממצרים
דדיך"
(להלן
,
כא).
והדדים
האלה
הם
דדי
הנערה
מְתָחום
בעוד
שהיא
בתולה.
ורבינו
חננאל
פירש
,
שהם
שפתי
הערוה
,
שהם
כמו
דדים.
מעכו
שדיהן
-
כמו
"דועכו
כאש
קוצים"
(תה'
קיח
,
יב)
,
והם
ממשקל
'פוּעל'.