תנ"ך - ושתית
אותה
ומצית
ואת־חרשיה
תגרמי
ושדיך
תנתקי
כי
אני
דברתי
נאם
אדני
ה':
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׁתִ֨ית
אוֹתָ֜הּ
וּמָצִ֗ית
וְאֶת־חֲרָשֶׂ֛יהָ
תְּגָרֵ֖מִי
וְשָׁדַ֣יִךְ
תְּנַתֵּ֑קִי
כִּ֚י
אֲנִ֣י
דִבַּ֔רְתִּי
נְאֻ֖ם
אֲדנָ֥י
יְהֹוִֽה:
ס
(יחזקאל פרק כג פסוק לד)
וְשָׁתִית
אוֹתָהּ
וּמָצִית
וְאֶת־חֲרָשֶׂיהָ
תְּגָרֵמִי
וְשָׁדַיִךְ
תְּנַתֵּקִי
כִּי
אֲנִי
דִבַּרְתִּי
נְאֻם
אֲדנָי
יְהֹוִה:
ס
(יחזקאל פרק כג פסוק לד)
ושתית
אותה
ומצית
ואת־חרשיה
תגרמי
ושדיך
תנתקי
כי
אני
דברתי
נאם
אדני
ה':
ס
(יחזקאל פרק כג פסוק לד)
ושתית
אותה
ומצית
ואת־חרשיה
תגרמי
ושדיך
תנתקי
כי
אני
דברתי
נאם
אדני
יהוה:
ס
(יחזקאל פרק כג פסוק לד)
וְתִשׁתַּן
יָתַהּ
וְתִגמְרִין
וְיָת
פּוֹרעָנוּתַהּ
תְּקַבְּלִין
וּבִסרִיך
תְּתַלְשִׁין
אֲרֵי
אֲנָא
יְיָ
גְּזַרִית
בְּמֵימְרִי
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
:
אותה
-
י"ג
מלא
(בלישנא):
ראה
יח'
ב
,
י.
ושתית
-
ב':
יח'
כג
,
לד;
רות
ב
,
ט.
ומצית
-
ל';
תגרמי
-
ל';
תנתקי
-
ל'.
ומצית
-
לשון
'מוצץ
עד
התמצית'
['אישוצראש'
בלעז].
ואת
חרשיה
-
דימה
כוס
המשקה
של
פורענות
של
ישראל
לכלי
חרס
,
שמשנשבר
אין
לו
תקנה
,
כך
משתבוא
תשועתם
וישבר
הכוס
,
לא
ישוב
להשקותם
עוד;
וכשהוא
מדבר
בהשקאת
האומות
,
קורא
אותו
זהב
,
שנאמר
"כי
כוס
זהב
בבל
ביד
יי'
משכרת
כל
הארץ"
(יר'
נא
,
ז;
ראה
ספ"ד
שכד).
ואת
חרשיה
תגרמי
-
כמו
"ועצמותיהם
יגרם"
(במ'
כד
,
ח);
"לא
גרמו
לבקר"
(צפ'
ג
,
ג);
'רודרי'
בלעז;
גורר
בשיניו
את
סביבות
העצם
או
החרש
,
לרדות
מעליו
בשר
הדבוק
בו.
[ומנחם
(מחברת:
'גרם')
חברו
לשון
שבירה
,
וגם
כן
פתר
(שם)
"ועצמותיהם
יגרם"
(במ'
כד
,
ח)
,
וכן
"לא
גרמו
לבקר"
(צפ'
ג
,
ג).]
אותה
ה"כוס"
(לעיל
,
לג)
,
שותה
הכל
עד
התמצית.
ואת
חרשיה
תגרמי
-
'רודרש'
בלעז
(תכרסמי);
שאפילו
חרשיה
של
אותו
כלי
את
שותה
ומוצצת
ולוקקת
בלשונך
ובשפתך.
כלומר
,
שלא
יפחות
מכל
הפורענות
שהראיתי
על
עשרת
השבטים
שלא
יביא
על
שבט
יהודה
ובנימן.
תגרמי
-
'רדוניירש'
(בלעז:
תכרסמי).
ושדיך
-
שזנית
בם.
תנתקי
-
מרוב
צרה.
ושתית
אותה
ומצית
-
תשתי
אותה
הכוס
כולה
,
עד
התמצית
שתמצי.
ואת
חרשׂיה
תגרמי
-
ולא
עוד
אלא
שחרשיה
תגרמי:
אחר
שתמצי
אותה
,
תשברי
חרסי
הכוס
בשיניך
למצות
אותם.
והמשיל
העניין
לכוס
חרס
,
לפי
שנבלע
היין
בתוך
החרס.
ואמר
חרשיה
לשון
רבים
,
כי
בהִשברה
יהיו
חלקיה
רבים.
תגרמי
-
מלה
מושאלת
מן
"ועצמותיהם
יגָרם"
(במ'
כד
,
ח)
,
שפירושה:
שבירת
העצמים
בִלְעוֹס
אותן;
כמו
"תשָרש"
(איוב
לא
,
יב)
,
שהוא
עקירת
השורש
,
כן
תגרמי
,
"יגרם"
-
שבירת
הגרמים;
כי
ה'עצם'
נקרא
גם
כן
'גרם'
,
כמו
שכתוב:
"תשבר
גרם"
(מש'
כה
,
טו);
"גרמיו
כמטיל
ברזל"
(איוב
מ
,
יח);
וכן
תרגם
יונתן
"עצם"
(יח'
לז
,
ז):
"גרמא".
וכן
אמר
לשבירת
החרסים
בלעיסה:
תגרמי.
ושדיך
תנתקי
-
תעקרי
שדיך
בשתיית
יין
התרעלה
(ע"פ
תה'
ס
,
ה).
ותרגם
יונתן:
"ובסריך
תתלשין".
והמשל
הזה
,
שיעבר
עליהם
צרות
עד
כְּלותם
כליון
חרוץ
(ע"פ
יש'
י
,
כב).
ומשל
ושדיך
תנתקי
הוא
בטול
התורות
בגלות
,
כי
השדים
משל
לתורה
שבכתב
ותורה
שבעל
פה
,
כמו
שפירשנו
בפרשת
'הודע'
(יח'
טז
,
ז);
ובגלות
בבל
ראינו
ששכחו
התורה
ובטלו
אותה
,
כמו
שראינו
(נחמ'
יג)
שנשאו
נשים
נכריות
וחללו
השבת
,
ודברים
אחרים
שלא
נכתבו
,
ואף
הלשון
שכחו.
ושתית.
מלת
אותה
-
סימן
הנקבה
לַכוס.
ומצית
-
מגזרת
"אך
שמריה
ימצו
ישתו"
(תה'
עה
,
ט);
והענין:
הכל
תשתי
,
עד
החרס.
תגרמי
-
כמו
'תְשַבֵּרִי'
,
וכמוהו
"ועצמותיהם
יגרם"
(במ'
כד
,
ח)
-
יְשַבֵּר;
והטעם:
תשברי
חרס
הכוס
בשתייה
,
מטירוף
דעת
שיהיה
לך
משכרות
היין
שיאחזך
מיד.
ושדיך
תנתקי
-
אחרי
השתייה
,
מהטרוף;
והוא
מגזרת
"נתקתי
מוסרותיך"
(יר'
ב
,
כ).
והזכיר
השדים
,
כי
מנהג
האדם
שיקדים
להכות
בהם
בעת
היגון
והצער.
כי
אני
דברתי
-
ואין
להשיב.
ואת
חרשיה
תגרמי
-
כל
קסיסה
שהוא
בדבר
קשה
ייקרא
'גרימה'
,
ודומה
לו
"ועצמותיהם
יגרם"
(במ'
כד
,
ח);
שתשברי
את
הכוס
,
ותלעסי
גם
החרשים
שלה.
ושדיך
תנתקי
-
מצער
מרירות
הכוס
,
כאשה
המצירה
ומושכת
שדיה
מרוב
צערה.