תנ"ך - ושתית אותה ומצית ואת־חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני ה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁתִ֨ית אוֹתָ֜הּ וּמָצִ֗ית וְאֶת־חֲרָשֶׂ֛יהָ תְּגָרֵ֖מִי וְשָׁדַ֣יִךְ תְּנַתֵּ֑קִי כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: ס (יחזקאל פרק כג פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת־חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה: ס (יחזקאל פרק כג פסוק לד)

טקסט בלבד:

ושתית אותה ומצית ואת־חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני ה': ס (יחזקאל פרק כג פסוק לד)

תיקון קוראים:

ושתית אותה ומצית ואת־חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה: ס (יחזקאל פרק כג פסוק לד)
וְתִשׁתַּן יָתַהּ וְתִגמְרִין וְיָת פּוֹרעָנוּתַהּ תְּקַבְּלִין וּבִסרִיך תְּתַלְשִׁין אֲרֵי אֲנָא יְיָ גְּזַרִית בְּמֵימְרִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים :

אותה - י"ג מלא (בלישנא): ראה יח' ב , י. ושתית - ב': יח' כג , לד; רות ב , ט.

ומצית - ל'; תגרמי - ל'; תנתקי - ל'.

ומצית - לשון 'מוצץ עד התמצית' ['אישוצראש' בלעז]. ואת חרשיה - דימה כוס המשקה של פורענות של ישראל לכלי חרס , שמשנשבר אין לו תקנה , כך משתבוא תשועתם וישבר הכוס , לא ישוב להשקותם עוד; וכשהוא מדבר בהשקאת האומות , קורא אותו זהב , שנאמר "כי כוס זהב בבל ביד יי' משכרת כל הארץ" (יר' נא , ז; ראה ספ"ד שכד). ואת חרשיה תגרמי - כמו "ועצמותיהם יגרם" (במ' כד , ח); "לא גרמו לבקר" (צפ' ג , ג); 'רודרי' בלעז; גורר בשיניו את סביבות העצם או החרש , לרדות מעליו בשר הדבוק בו. [ומנחם (מחברת: 'גרם') חברו לשון שבירה , וגם כן פתר (שם) "ועצמותיהם יגרם" (במ' כד , ח) , וכן "לא גרמו לבקר" (צפ' ג , ג).]

אותה ה"כוס" (לעיל , לג) , שותה הכל עד התמצית. ואת חרשיה תגרמי - 'רודרש' בלעז (תכרסמי); שאפילו חרשיה של אותו כלי את שותה ומוצצת ולוקקת בלשונך ובשפתך. כלומר , שלא יפחות מכל הפורענות שהראיתי על עשרת השבטים שלא יביא על שבט יהודה ובנימן.

תגרמי - 'רדוניירש' (בלעז: תכרסמי). ושדיך - שזנית בם. תנתקי - מרוב צרה.

ושתית אותה ומצית - תשתי אותה הכוס כולה , עד התמצית שתמצי. ואת חרשׂיה תגרמי - ולא עוד אלא שחרשיה תגרמי: אחר שתמצי אותה , תשברי חרסי הכוס בשיניך למצות אותם. והמשיל העניין לכוס חרס , לפי שנבלע היין בתוך החרס. ואמר חרשיה לשון רבים , כי בהִשברה יהיו חלקיה רבים. תגרמי - מלה מושאלת מן "ועצמותיהם יגָרם" (במ' כד , ח) , שפירושה: שבירת העצמים בִלְעוֹס אותן; כמו "תשָרש" (איוב לא , יב) , שהוא עקירת השורש , כן תגרמי , "יגרם" - שבירת הגרמים; כי ה'עצם' נקרא גם כן 'גרם' , כמו שכתוב: "תשבר גרם" (מש' כה , טו); "גרמיו כמטיל ברזל" (איוב מ , יח); וכן תרגם יונתן "עצם" (יח' לז , ז): "גרמא". וכן אמר לשבירת החרסים בלעיסה: תגרמי. ושדיך תנתקי - תעקרי שדיך בשתיית יין התרעלה (ע"פ תה' ס , ה). ותרגם יונתן: "ובסריך תתלשין". והמשל הזה , שיעבר עליהם צרות עד כְּלותם כליון חרוץ (ע"פ יש' י , כב). ומשל ושדיך תנתקי הוא בטול התורות בגלות , כי השדים משל לתורה שבכתב ותורה שבעל פה , כמו שפירשנו בפרשת 'הודע' (יח' טז , ז); ובגלות בבל ראינו ששכחו התורה ובטלו אותה , כמו שראינו (נחמ' יג) שנשאו נשים נכריות וחללו השבת , ודברים אחרים שלא נכתבו , ואף הלשון שכחו.

ושתית. מלת אותה - סימן הנקבה לַכוס. ומצית - מגזרת "אך שמריה ימצו ישתו" (תה' עה , ט); והענין: הכל תשתי , עד החרס. תגרמי - כמו 'תְשַבֵּרִי' , וכמוהו "ועצמותיהם יגרם" (במ' כד , ח) - יְשַבֵּר; והטעם: תשברי חרס הכוס בשתייה , מטירוף דעת שיהיה לך משכרות היין שיאחזך מיד. ושדיך תנתקי - אחרי השתייה , מהטרוף; והוא מגזרת "נתקתי מוסרותיך" (יר' ב , כ). והזכיר השדים , כי מנהג האדם שיקדים להכות בהם בעת היגון והצער. כי אני דברתי - ואין להשיב.

ואת חרשיה תגרמי - כל קסיסה שהוא בדבר קשה ייקרא 'גרימה' , ודומה לו "ועצמותיהם יגרם" (במ' כד , ח); שתשברי את הכוס , ותלעסי גם החרשים שלה. ושדיך תנתקי - מצער מרירות הכוס , כאשה המצירה ומושכת שדיה מרוב צערה.
ריכוז קישורים