תנ"ך - יחזקאל פרק כג פסוק לז - כי נאפו ודם בידיהן ואת־גלוליהן נאפו וגם את־בניהן אשר ילדו־לי העבירו להם לאכלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י נִאֵ֗פוּ וְדָם֙ בִּֽידֵיהֶ֔ן וְאֶת־גִּלּוּלֵיהֶ֖ן נִאֵ֑פוּ וְגַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶן֙ אֲשֶׁ֣ר יָֽלְדוּ־לִ֔י הֶעֱבִ֥ירוּ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה: (יחזקאל פרק כג פסוק לז)

טקסט וניקוד:

כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן וְאֶת־גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ וְגַם אֶת־בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ־לִי הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה: (יחזקאל פרק כג פסוק לז)

טקסט בלבד:

כי נאפו ודם בידיהן ואת־גלוליהן נאפו וגם את־בניהן אשר ילדו־לי העבירו להם לאכלה: (יחזקאל פרק כג פסוק לז)

תיקון קוראים:

כי נאפו ודם בידיהן ואת־גלוליהן נאפו וגם את־בניהן אשר ילדו־לי העבירו להם לאכלה: (יחזקאל פרק כג פסוק לז)
אֲרֵי זַנָאִין בְּהוֹן וְדַם זַכַּי אֲשַׁדוּ בִּידֵיהוֹן וּבָתַר פּוּלחַן טָעֲוָתְהוֹן טְעוֹ וְאַף יָת בְּנֵיהוֹן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִנְהוֹן תּוֹלְדָת קוּדְשָׁא קֳדָמַי אַעבַּרוּ לְהוֹן לְפֻלחָן :

בידיהן - ג' (בלישנא): יח' כג , לז , מב , מה. גלוליהן (בלישנא , עם כינויי נקבה רבות) - ב': יח' כג , לז , מט. בניהן - ג' (בלישנא): בר' לא , מג; יח' טז , מה; כג , לז.

ידיהן בידיהן ג' כי נאפו ודם ויתנו צמידים אל ידיהן ואנשים צדיקם. גלוליהן גלוליכן ב' ואת גלוליהן נאפו וחטאי גלוליכן תשאינה. בניהן לבניהן ג' או לבניהן אשר ילדו אשר געלו אנשיהן ובניהן וגם את בניהן.

בידיהן - ג'; גלוליהן - ל'; בניהן - ג'.

ודם בידיהן - בניאופיהן שפכו דם. ואת גילוליהן נאפו - ניאוף שלהן עם גילוליהן היה. וגם את בניהן וגו' - זהו שפיכות הדם שבידיהן.

כי נאפו ודם בידיהם (בנוסחנו: בידיהן) - נאפו באשת איש וגם שפכו דם; שהיו הורגים את הבעלים ונוטלים את הנשים ביד חזקה. ואת גלוליהן נאפו - ניאוף שלהם על הגילולים היה , כענין שנאמר "ותנאף את האבן ואת העץ" (יר' ג , ט). עניין אחר: כי נאפו ודם בידיהם - ולא פירש , ואת גילוליהם נאפו וגם את וגו' - מפרש כי נאפו ודם בידיהם. וכן אומר המקרא: כי ניאפו שאמרתי , זהו שגם את בניהם אשר ילדו העבירו להם לזבחי מתים (ע"פ תה' קו , כח); שהם היו שוחטים אותם לעבודה זרה , כמו שאמר למעלה "ותשחטי את בניך (בנוסחנו: בני) ותתנם בהעביר אותם להם" (יח' טז , כא) , וכמו שאומר בסמוך "ובשחטם את בניהם לגילוליהם" (להלן , לט).

ואת גלוליהם (בנוסחנו: גלוליהן) נאפו - מפרש נאפו; וגם את בניהן - מפרש ודם בידיהן.

כי נאפו - זה איננו משל אלא כמשמעו , שהיו מנאפים את נשי ריעיהם. ודם בידיהן - כמו שאמר ישעיה הנביא "ידיכם דמים מלאו" (א , טו). וכן נקראת ירושלם "עיר הדמים" , כמו שכתוב למעלה (יח' כב , ב). ואת גלוליהן נאפו - זהו דרך משל לעבודת הגלולים כמו "האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים" (יח' טז , לב) , כן ישראל - תחת האל יתעלה , שהיה אישה , לקחה אלהים אחרים לעבדם. וגם את בניהן אשר ילדו לי - כלומר: לעבודתי , כי בשמונה ימים ללידתם מלו אותם והכניסום בבריתי , ואחר כן העבירו להם לאכלה - העבירום לגילוליהם באש; זהו לאכלה - לאכילת האש. ויונתן תרגם: "ארי זנאין בהון ודם זכאי אשדו בידיהון ובתר פולחן טעוותהון טעו , ואף ית בניהון דעתידין למיפק מנהון , תולדת קודשא קדמי , אעברו להון לפולחן".

כי. ארבעה דברים סִפר זה הכתוב; והטעם: כי נאפו וזנו , ודם שפיכות בידיהם - והם שנים; ואת גלוליהן נאפו - שלישי; והניאוף הזה משל לעבודה זרה , ומלת ואת - כמו 'ועם'; וגם את בניהם (בנוסחנו: בניהן) - רביעי. ומלת להם שבה לגילוליהם. ומלת העבירו - כמו "מעביר בנו ובתו באש" (דב' יח , י).

ואת גילוליהם (בנוסחנו: גלוליהן) נאפו - עם גילוליהם.