תנ"ך - עוד
זאת
עשו
לי
טמאו
את־מקדשי
ביום
ההוא
ואת־שבתותי
חללו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ע֥וֹד
זֹ֖את
עָ֣שׂוּ
לִ֑י
טִמְּא֤וּ
אֶת־מִקְדָּשִׁי֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י
חִלֵּֽלוּ:
(יחזקאל פרק כג פסוק לח)
עוֹד
זֹאת
עָשׂוּ
לִי
טִמְּאוּ
אֶת־מִקְדָּשִׁי
בַּיּוֹם
הַהוּא
וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַי
חִלֵּלוּ:
(יחזקאל פרק כג פסוק לח)
עוד
זאת
עשו
לי
טמאו
את־מקדשי
ביום
ההוא
ואת־שבתותי
חללו:
(יחזקאל פרק כג פסוק לח)
עוד
זאת
עשו
לי
טמאו
את־מקדשי
ביום
ההוא
ואת־שבתותי
חללו:
(יחזקאל פרק כג פסוק לח)
עוֹד
דָּא
אַרגִּיזוּ
קֳדָמַי
סַאִיבוּ
יָת
בֵּית
מַקדְּשִׁי
בְּיוֹמָא
הַהוּא
וְיָת
יוֹמֵי
שַׁבַּיָא
דִילִי
אֲחִילוּ
:
טמאו
-
ג':
בר'
לד
,
כז;
יח'
כג
,
לח;
תה'
עט
,
א.
(וחד:
וטמאו
-
יח'
מג
,
ח).
טמאו
את
מקדשי
ביום
ההוא
-
ביום
ששוחטות
בניהן
לעבודה
זרה
,
באות
לפנַי
במקדשי
לעשות
בו
תועבה
להכעיסני.
ואת
שבתותי
חללו
-
שהיו
שוחטין
את
בניהן
בשבת.
עוד
זאת
עשו
-
כי
טמאו
את
מקדשי
ביום
ההוא.
ואת
שבתותי
חללו
-
אילו
עבדו
עבודה
זרה
והניחו
שלא
לטמא
את
מקדשי
,
עדיין
היה
הדבר
קשה;
אלא
ביום
שעובדין
עבודה
זרה
שבו
להכעיסני
,
בו
ביום
באו
אל
מקדשי
והכניסו
בו
צלם;
והנה
ואת
שבתותי
חללו
-
בעבודה
שעובדין
בשבת.
עוד.
ביום
ההוא
-
זהו
עון
כפול:
יעבדו
הגילולים
להכעיסני
,
ובאותו
יום
עצמו
יבאו
להקריב
בביתי
כאלו
איני
רואה
מעשיהם;
וקרבנותיהם
הם
טומאת
מקדשי.
עוד
-
הטעם:
עוד
זאת
הרעה
עשו
לי
מלבד
אלה
,
והוא
,
שטמאו
את
מקדשי
ביום
ההוא
שעשו
כל
אלה
התועבות;
והטעם
,
שבאו
במקדש
בזאת
הטומאה
שנטמאו
בגלוליהם
ובנפש
אדם
ששחטו.
וכל
זה
היו
עושים
ביום
השבת
,
על
כן
אמר:
ואת
שבתותי
חללו.
ובפרשה
הזאת
יש
שאלה
קשה
בעיני:
למה
חבר
בפרשה
הזאת
במשפט
הזה
אהלה
(ראה
לעיל
,
לו)
,
בעבור
שסנחריב
מלך
אשור
הגלה
שומרון
בשנת
שש
לחזקיהו
(ראה
מ"ב
יח
,
י
-
יא)?!
והתשובה
,
על
פי
הסברא
שסובר
אני
,
כי
בשומרון
ובארץ
נשארו
אנשים
רבים
שהניח
שם
סנחריב
,
כמו
שמצאנו
שנשארו
לכיש
ועזקה
שלא
לקחם
,
שלקחם
אחרי
כן
נבוכדנצר
,
כי
כן
כתוב
(ראה
יר'
לד
,
ז);
ואלה
היו
החטאים
הראשונים
,
ועליהם
התנבא
יחזקאל.
טמאו
-
מקדש.
ביום
ההוא
-
שֶׁשָׂמו
המולך
שם.
ואת
שבתותי
חללו
-
שהיו
שוחטין
אותם
בשבת.