תנ"ך - וישבת
על־מטה
כבודה
ושלחן
ערוך
לפניה
וקטרתי
ושמני
שמת
עליה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָשַׁבְתְּ֙
עַל־מִטָּ֣ה
כְבוּדָּ֔ה
וְשֻׁלְחָ֥ן
עָר֖וּךְ
לְפָנֶ֑יהָ
וּקְטָרְתִּ֥י
וְשַׁמְנִ֖י
שַׂ֥מְתְּ
עָלֶֽיהָ:
(יחזקאל פרק כג פסוק מא)
וְיָשַׁבְתְּ
עַל־מִטָּה
כְבוּדָּה
וְשֻׁלְחָן
עָרוּךְ
לְפָנֶיהָ
וּקְטָרְתִּי
וְשַׁמְנִי
שַׂמְתְּ
עָלֶיהָ:
(יחזקאל פרק כג פסוק מא)
וישבת
על־מטה
כבודה
ושלחן
ערוך
לפניה
וקטרתי
ושמני
שמת
עליה:
(יחזקאל פרק כג פסוק מא)
וישבת
על־מטה
כבודה
ושלחן
ערוך
לפניה
וקטרתי
ושמני
שמת
עליה:
(יחזקאל פרק כג פסוק מא)
וּרמֵית
דַּרגְּשִׁין
מַכִּיכִין
מְכָכִין
דִּיקָר
וּפָתוּרִין
מְלַן
כָּל
טוּב
סַדַּרתּ
קֳדָמֵיהוֹן
וּקטוֹרֶת
בֻּסמִי
וּמִשׁחִי
שַׁוִית
עֲלֵיהוֹן
:
כבודה
-
ג'
(ומלא
,
בלישנא):
שו'
יח
,
כא;
יח'
כג
,
מא;
תה'
מה
,
יד.
ערוך
-
ד':
יש'
ל
,
לג;
יר'
ו
,
כג;
נ
,
מב;
יח'
כג
,
מא.
וקטרתי
-
ב':
יח'
טז
,
יח;
כג
,
מא;
ושמני
-
ב':
יח'
טז
,
יח;
כג
,
מא.
כבודה
-
ג';
ערוך
-
ד';
וקטרתי
-
ב';
ושמני
-
ב'.
מטה
כבודה
-
מכוללת
במצעות
נאות;
'פרידא'
בלעז
(מקושטת).
וישבת
על
מטה
כבודה
-
מכובדת
ומוכללת
במצעות
נאות
,
מכוסות
בבגדים
נאים;
מטה
כבודה
-
'לייט
פריד'
בלעז
(מטה
מקושטת);
וכן
פירש
יונתן:
"מככין
דיקר".
ושולחן
ערוך
לפניה
-
והשלחן
היה
ערוך
מכל
מיני
מטעמים
לפני
אהלה
ואהליבה;
וקטרתי
ושמני
-
מכל
מיני
בשמים
ושמן
שמו
על
אותו
שולחן.
כבודה
-
מתוקנת
,
'פרידא'
(בלעז
מקושטת).
לפניה
-
לפני
המטה.
וקטרתי
ושמני
-
שנתתי
לך
להתקשט
לפני
,
שמת
על
מטתך
לזנות
עמם.
וישבת
על
מטה
כבודה
-
בו"ו
עם
הדגש
,
וכן
"כבודה
בת
מלך
פנימה"
(תה'
מה
,
יד);
"ואת
הכבודה
לפניהם"
(שו'
יח
,
כא);
והדומים
להם.
ושולחן
ערוך
לפניה
-
לפני
המיטה
,
כי
כן
היה
מנהגם
להסב
על
המיטות
בשעת
אכילה
,
כמו
שמצאנו
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ברכות
מו
,
ב).
ופירוש
ערוך
-
ערוך
בכל
מיני
מאכלים
טובים.
וקטרתי
ושמני
שמת
עליה
-
בקמץ
חטף
הטי"ת
לקריאת
בן
-
אשר
,
ולקריאת
בן
-
נפתלי
-
וקטַרתי
,
בפתח
הטי"ת.
עליה
-
על
המטה
,
כי
כן
היה
מנהגם
לְגַמֵּר
אחר
אכילה
,
כמו
שמצאנו
בדברי
רבותינו
ז"ל
(פר"כ
ו
,
א)
שהיו
משימים
בשמים
על
הגחלים
להעלות
עשנם
אל
האף
לריח
טוב
,
וכן
היו
מושחים
בשמן
טוב
אחר
אכילה.
ומה
שאמר
וקטרתי
ושמני
ביו"ד
כינוי
ה'מְדַבֵּר'
,
רוצה
לומר:
כי
אני
נתתים
לה
והיא
עבדה
בהם
לעבודה
זרה;
כמו
שאמר
בפרשת
'הודע'
(ראה
יח'
טז
,
יח).
ותרגם
יונתן:
"ורמית
דרגשין
מכיכין
דיקר
,
ופתורין
מלן
כל
טוב
סדרת
קדמיהון
,
וקטורת
בוסמי
ומשחי
שוית
עליהון"
-
'דרגש'
ידוע
בדברי
רבותינו
ז"ל
,
שאמרו
(נדרים
נו
,
א):
מאי
דרגש?
ערסא
דגדא
,
;
והיא
מיטה
עשוייה
לכבוד
המזל;
ו'מכיכין'
פירושו:
מצעות;
תרגום
"רפדתי
יצועי"
(איוב
יז
,
יג):
"מאכית
שויי";
"משכב
וספות"
(ש"ב
יז
,
כח):
"מכיכין".
וישבת.
כבדה
-
תואר
המטה.
לפניה
-
הה"א
סימן
המטה
,
כמנהג
ארץ
ישמעאל;
וה"א
עליה
-
סימן
לשלחן;
והטעם
,
כי
לא
שמת
עליה
כלום
משלך.