תנ"ך - כי
כה
אמר
אדני
ה'
העלה
עליהם
קהל
ונתן
אתהן
לזעוה
ולבז:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֛י
כֹּ֥ה
אָמַ֖ר
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֑ה
הַעֲלֵ֤ה
עֲלֵיהֶם֙
קָהָ֔ל
וְנָתֹ֥ן
אֶתְהֶ֖ן
לְזַעֲוָ֥ה
וְלָבַֽז:
(יחזקאל פרק כג פסוק מו)
כִּי
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
הַעֲלֵה
עֲלֵיהֶם
קָהָל
וְנָתֹן
אֶתְהֶן
לְזַעֲוָה
וְלָבַז:
(יחזקאל פרק כג פסוק מו)
כי
כה
אמר
אדני
ה'
העלה
עליהם
קהל
ונתן
אתהן
לזעוה
ולבז:
(יחזקאל פרק כג פסוק מו)
כי
כה
אמר
אדני
יהוה
העלה
עליהם
קהל
ונתן
אתהן
לזעוה
ולבז:
(יחזקאל פרק כג פסוק מו)
אֲרֵי
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
אִתנַבִּי
דְּיִסְקָן
עֲלֵיהוֹן
מַשׁרְיָן
וְאֶמסַר
יָתְהוֹן
לִתבָר
וּלבִיזָא
:
כי
כה
אמר
אדני
יי'
-
י"ג:
ראה
יח'
יד
,
כא.
ונתן
-
ז'
(חסר
ומלא):
*בר'
מא
,
מג;
יש'
לז
,
יט;
יר'
לז
,
כא;
יח'
כג
,
מו;
קה'
ח
,
ט;
*אס'
ב
,
ג;
ו
,
ט.
כי
כה
אמר
אדני
יי'
-
י"ג;
ונתן
-
ז'.
העלה
,
ונתון
,
וברא
-
כולן
לשון
'עשׂה'
ו'פָעוֹל'
הם.
וברא
-
לשון
קציצה;
וכן
"ובראתו"
ד'יער
יהיה
לך'
בספר
יהושע
(יז
,
יח).
ורגמו
[עליהן]
אבן
-
והריגת
בניהם
ובנותיהם
ושריפת
בתיהם
הוא
'משפט
הנואפות'
(ראה
לעיל
,
מה).
וברא
אותהן
בחרבותם
-
הוא
"משפט
שופכות
דם"
(שם).
ואנשים
צדיקים
-
הם
האומות
הבאים
עם
נבוכד
נצר
להחריבם
,
שהם
צדיקים
מישראל:
שישראל
המירו
אלוהיהם
,
והם
לא
המירו
(ע"פ
יר'
ב
,
יא).
המה
ישפטו
אתהם
(בנוסחנו:
אותהם)
משפט
נואפות
ומשפט
שופכות
דם
-
ומהו
משפט
נואפות
ומשפט
שופכות
דם?
כמו
שאומר
בסמוך
יי':
העלה
עליהם
קהל
ונתן
אתהם
(בנוסחנו:
אתהן)
לזעוה
-
להסיען
ממקום
למקום;
כמו
"לא
קם
ולא
זע"
(אס'
ה
,
ט).
כלומר:
יעלה
עליהם
האומות
הנקבצים
עם
נבוכד
נצר
להגלותם
בבלה;
לפי
ששפכו
דם
,
ודם
מחניף
את
הארץ
(ע"פ
במ'
לה
,
לג)
,
ותקיא
הארץ
אתכם
(ע"פ
וי'
יח
,
כח).
ורגמו
עליהם
אבן
-
זה
דין
נואפות
,
כמו
שנאמר
"וסקלוה
כל
אנשי
עירה
באבנים"
(דב'
כב
,
כא).
וברא
אתהן
בחרבותיהן
(בנוסחנו:
אותהן
בחרבותם)
-
ותקעו
אתהן
בחרבותיהן;
וכן
תירגם
יונתן:
"וטעין
יתהון".
בניהם
ובנותיהם
-
שילדו
בניאוף
,
יהרגו
,
ובתיהן
-
שזינו
בתוכם
,
באש
ישרפו
-
כשם
שעושין
לזונה
,
ששורפין
עליה
את
הבית
באש
(ראה
יח'
טז
,
מא).
נחזור
למעלה:
"ואל
אנשים
מרוב
אדם
מובאים
סבאים
ממדבר"
(פס'
מב)
-
תשלחנה
אחריהם;
"כי
תשלחנה
לאנשים
באים
ממרחק"
של
מעלה
(פס'
מ)
מוסב
על
"ואל
אנשים
מרוב
אדם"
(פס'
מב)
-
מרוב
שחמדה
לזנות
אחר
כל
העולם.
"מובאים
סבאים"
(שם)
-
נראה
שאין
"סָבָאִים"
האמור
כאן
אומת
"סבא"
(בר'
י
,
ז)
,
שאם
כן
היה
לו
לינקד
'סְבָאִים';
וכתרגומו:
לשון
'הסבה'
,
שמקיפין
דרך
גדול
עד
שבאים
אליה
,
והוא
מגזרת
"רב
לכם
סב"
(דב'
ב
,
ג).
העלה
,
ונתון
,
וברא
-
כלם
לשון
'פָּעוֹל'.
וברא
-
כמו
"ובראת
לך
שם"
דבני
יוסף
(יהו'
יז
,
טו)
,
'ארנייר'
(אולי
צ"ל:
'ארקייר'
בלעז:
לעקור).
כי
כה
אמר
יי'
אלהים
העלה
עליהם
קהל.
העלה
-
מקור
,
וכן
ונתון
אתהן
לזעוה
,
כאלו
אמר:
אַעֲלֶה
ואֶתֵן.
ויונתן
תרגם:
"איתנבי
דיסקון
עליהון
משיריין
ואימסר
יתהון
לתברא
ולביזא".
כי
כה.
העלה
-
מקור
יוצא
,
כמו
"והרבה
המכשולים"
(יח'
כא
,
כ);
וזה
המקור
מבנין
'הפעיל'
,
מנחי
הלמ"ד
,
ובא
כדרך
השלם:
"השמד
אשמיד"
(עמ'
ט
,
ח);
"הרחק
מאד"
(יהו'
ג
,
טז).
ונתון
-
מקור
שלם
מפעל
'קל'.
ומלת
לזעוה
-
שם
מעלומי
העי"ן
,
מגזרת
"לא
קם
ולא
זע
ממנו"
(אס'
ה
,
ט);
רק
היא
מלה
הפוכה
,
והעד
,
שמצאנו
במקום
אחר
"זועה"
(יש'
כח
,
יט)
,
שבא
כמשפט;
כי
מנהג
העברים
להחליף
המלות
פעמים
רבות
,
כמו
"כבש"
(וי'
ד
,
לב)
-
"כשב"
(וי'
ג
,
ז);
"שמלה"
(יש'
ג
,
ו)
-
"שלמה"
(שמ'
כב
,
ח).
והפירוש
,
כי
זה
הקהל
שיעלה
השם
עליהם
,
יתנו
אתהן
לזעוה
ולבז.
וזה
הקהל
יהיה
עם
נבוכדנצר.