תנ"ך - כי כה אמר אדני ה' העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדנָ֣י יְהֹוִ֑ה הַעֲלֵ֤ה עֲלֵיהֶם֙ קָהָ֔ל וְנָתֹ֥ן אֶתְהֶ֖ן לְזַעֲוָ֥ה וְלָבַֽז: (יחזקאל פרק כג פסוק מו)

טקסט וניקוד:

כִּי כֹּה אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז: (יחזקאל פרק כג פסוק מו)

טקסט בלבד:

כי כה אמר אדני ה' העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז: (יחזקאל פרק כג פסוק מו)

תיקון קוראים:

כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז: (יחזקאל פרק כג פסוק מו)
אֲרֵי כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִתנַבִּי דְּיִסְקָן עֲלֵיהוֹן מַשׁרְיָן וְאֶמסַר יָתְהוֹן לִתבָר וּלבִיזָא :

כי כה אמר אדני יי' - י"ג: ראה יח' יד , כא. ונתן - ז' (חסר ומלא): *בר' מא , מג; יש' לז , יט; יר' לז , כא; יח' כג , מו; קה' ח , ט; *אס' ב , ג; ו , ט.

כי כה אמר אדני יי' - י"ג; ונתן - ז'.

העלה , ונתון , וברא - כולן לשון 'עשׂה' ו'פָעוֹל' הם. וברא - לשון קציצה; וכן "ובראתו" ד'יער יהיה לך' בספר יהושע (יז , יח). ורגמו [עליהן] אבן - והריגת בניהם ובנותיהם ושריפת בתיהם הוא 'משפט הנואפות' (ראה לעיל , מה). וברא אותהן בחרבותם - הוא "משפט שופכות דם" (שם).

ואנשים צדיקים - הם האומות הבאים עם נבוכד נצר להחריבם , שהם צדיקים מישראל: שישראל המירו אלוהיהם , והם לא המירו (ע"פ יר' ב , יא). המה ישפטו אתהם (בנוסחנו: אותהם) משפט נואפות ומשפט שופכות דם - ומהו משפט נואפות ומשפט שופכות דם? כמו שאומר בסמוך יי': העלה עליהם קהל ונתן אתהם (בנוסחנו: אתהן) לזעוה - להסיען ממקום למקום; כמו "לא קם ולא זע" (אס' ה , ט). כלומר: יעלה עליהם האומות הנקבצים עם נבוכד נצר להגלותם בבלה; לפי ששפכו דם , ודם מחניף את הארץ (ע"פ במ' לה , לג) , ותקיא הארץ אתכם (ע"פ וי' יח , כח). ורגמו עליהם אבן - זה דין נואפות , כמו שנאמר "וסקלוה כל אנשי עירה באבנים" (דב' כב , כא). וברא אתהן בחרבותיהן (בנוסחנו: אותהן בחרבותם) - ותקעו אתהן בחרבותיהן; וכן תירגם יונתן: "וטעין יתהון". בניהם ובנותיהם - שילדו בניאוף , יהרגו , ובתיהן - שזינו בתוכם , באש ישרפו - כשם שעושין לזונה , ששורפין עליה את הבית באש (ראה יח' טז , מא). נחזור למעלה: "ואל אנשים מרוב אדם מובאים סבאים ממדבר" (פס' מב) - תשלחנה אחריהם; "כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק" של מעלה (פס' מ) מוסב על "ואל אנשים מרוב אדם" (פס' מב) - מרוב שחמדה לזנות אחר כל העולם. "מובאים סבאים" (שם) - נראה שאין "סָבָאִים" האמור כאן אומת "סבא" (בר' י , ז) , שאם כן היה לו לינקד 'סְבָאִים'; וכתרגומו: לשון 'הסבה' , שמקיפין דרך גדול עד שבאים אליה , והוא מגזרת "רב לכם סב" (דב' ב , ג).

העלה , ונתון , וברא - כלם לשון 'פָּעוֹל'. וברא - כמו "ובראת לך שם" דבני יוסף (יהו' יז , טו) , 'ארנייר' (אולי צ"ל: 'ארקייר' בלעז: לעקור).

כי כה אמר יי' אלהים העלה עליהם קהל. העלה - מקור , וכן ונתון אתהן לזעוה , כאלו אמר: אַעֲלֶה ואֶתֵן. ויונתן תרגם: "איתנבי דיסקון עליהון משיריין ואימסר יתהון לתברא ולביזא".

כי כה. העלה - מקור יוצא , כמו "והרבה המכשולים" (יח' כא , כ); וזה המקור מבנין 'הפעיל' , מנחי הלמ"ד , ובא כדרך השלם: "השמד אשמיד" (עמ' ט , ח); "הרחק מאד" (יהו' ג , טז). ונתון - מקור שלם מפעל 'קל'. ומלת לזעוה - שם מעלומי העי"ן , מגזרת "לא קם ולא זע ממנו" (אס' ה , ט); רק היא מלה הפוכה , והעד , שמצאנו במקום אחר "זועה" (יש' כח , יט) , שבא כמשפט; כי מנהג העברים להחליף המלות פעמים רבות , כמו "כבש" (וי' ד , לב) - "כשב" (וי' ג , ז); "שמלה" (יש' ג , ו) - "שלמה" (שמ' כב , ח). והפירוש , כי זה הקהל שיעלה השם עליהם , יתנו אתהן לזעוה ולבז. וזה הקהל יהיה עם נבוכדנצר.
ריכוז קישורים