תנ"ך - ותזן אהלה תחתי ותעגב על־מאהביה אל־אשור קרובים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּ֥זֶן אָהֳלָ֖ה תַּחְתָּ֑י וַתֶּעְגַּב֙ עַֽל־מְאַהֲבֶ֔יהָ אֶל־אַשּׁ֖וּר קְרוֹבִֽים: (יחזקאל פרק כג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי וַתֶּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים: (יחזקאל פרק כג פסוק ה)

טקסט בלבד:

ותזן אהלה תחתי ותעגב על־מאהביה אל־אשור קרובים: (יחזקאל פרק כג פסוק ה)

תיקון קוראים:

ותזן אהלה תחתי ותעגב על־מאהביה אל־אשור קרובים: (יחזקאל פרק כג פסוק ה)
וּטעָת אָהֳלָה מִבָּתַר פֻּלחָנִי וְאִתרְעִיאַת לְמִטעֵי בָּתַר רָחַמַהָא בָּתַר בְּנֵי אַתּוּר קָרִיבַהָא :

ותזן - ב': יר' ג , ח; יח' כג , ה. קרובים - ה' מלא (בלישנא): יש' לג , יג; יח' כג , ה; מב , יג; אס' ט , כ; דה"א יב , מא.

ותזן - ב'; קרובים - ה' מל'.

ותעגב - ותתאוה; 'אישוויר' בלעז (לסטות מהדרך); [לעז אחר: 'דישיריר' (לחשוק).] אל אשור קרובים - שהיו שכנים לה , ושלחו להם להיות להם לעזר; זה היה מנחם בן גדי , שנתן מס לפול מלך אשור "להיות ידו (לפנינו: ידיו) אתו להחזיק הממלכה בידו" (מ"ב טו , יט). והנביא מדמה הדבר לאשה מנאפת , שאם היו עובדים להקדוש ברוך הוא , לא נצרכו למלך אשור.

תחתי - כאשה שמזנה תחת בעלה המספיק לה כל טוב שבעולם. ותעגב - פתרונו: ותאהב; וכן תרגם יונתן: "ואתרעיאת". אל אשור קרובים - לעבודה זרה שבאשור , שהם קרובים; שהם "לבושי תכלת" (להלן , ו).

ותעגב - לשון 'תאוה'; שהיתה רדופה אחריהם לעזרה , ואותי לא דרשה.

ותזן אהלה תחתי - אחר שהיתה אהלה ועשתה העגלים היתה עדיין תחתי; כי לשם האל עשה ירבעם העגלים מתחילה (ראה מ"א יב , כח - לג) ואחר כן בא אחאב ועשה הבעל ועבדו לאלהי העמים (ראה מ"א טז , ל - לג); זהו הזנות שזנתה אהלה , שעזבה עבודתי ועבדה אלהים אחרים. ותעגב על מאהביה - עניין חֶשֶק , כמו "מאסו בך עוגבים" (יר' ד , ל) , ודומיהם בפרשה זאת. וכתב אדוני אבי ז"ל , כי כל הנמצא בלשון זה הוא בעניין חשק הזנות , על כן טעו הפייטים (ראה ראב"ע שירת הקדש א ע' 219 ) ששמו המלה הזאת בעניין חשק האל. אל אשור קרובים - עגבה אל אשור ועשתה אותם קרובים , ואם הם רחוקים; או פירוש קרובים - כאלו הם לה קרובים , כמו ששלח אחז למלך אשור "עבדך ובנך אני עלה והושיעני" (מ"ב טז , ז) , ואז לקח דמות המזבח מדמשק (ראה שם , י) ואמר: "כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח" (דה"ב כח , כג). וכן עשו מלכי ישראל שהיא אהלה , ואם לא נכתב.

ותזן - כמו 'ותזנה' , כי הוא חסר למ"ד הפעל. ותעגב - היה ראוי בחרק , כמו "תשמע" (יש' לד , א) , "תשלח" (להלן , טז) , לולי אות הגרון , הצריכה להרחיבה; וזאת הגזרה לשון אהבה וזנות. ובזאת הפרשה נמצאו מלים הרבה מגזרתה , והתבונן בהם. ומלת על - כמו 'עם' , והפירוש: אחר שלקחתים , זנו תחתי; ואהלה בתחלה אל אשור , עַם שהיו קרובים ורגילים אצלה. או הטעם: בעבור הדרך שאיננה רחוקה.

ותזן אהלה תחתי - כל 'זנות' האמור כאן הוא עבודת הגילולים; שהניחו בוראם והלכו אחריהם , כאשה המזנה תחת אישהּ.
ריכוז קישורים