תנ"ך - והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַעֲמִידֶ֥הָ עַל־גֶּחָלֶ֖יהָ רֵקָ֑ה לְמַ֨עַן תֵּחַ֜ם וְחָ֣רָה נְחֻשְׁתָּ֗הּ וְנִתְּכָ֤ה בְתוֹכָהּ֙ טֻמְאָתָ֔הּ תִּתֻּ֖ם חֶלְאָתָֽהּ: (יחזקאל פרק כד פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְהַעֲמִידֶהָ עַל־גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ: (יחזקאל פרק כד פסוק יא)

טקסט בלבד:

והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה: (יחזקאל פרק כד פסוק יא)

תיקון קוראים:

והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה: (יחזקאל פרק כד פסוק יא)
וְאַשׁאַר אַרעַהּ צָדיָא בְּדִיל דְּיִצדּוֹן וִיסוּפוּן תַּרעֵי קִרוַהָא וְיִתמְסוֹן בְּגַוַהּ עָבְדֵי סוֹבְתַהּ יְסוּפוּן חוֹבַהָא :

והעמידה - ו' זוגין מן ב' מיחדין , חד מיעוט וחד ריבוי (זוגות של מלים יחידאיות בנות שורש אחד שאחת באה בכינוי היחיד ואחת באה בכינוי הריבוי): במ' ה , טז; יח' כד , יא. - יש' כד , כ; איכה א , ה. - יש' ל , יד; תה' ס , ד. - יר' ט , יא; יש' מד , ז. - זכ' ג , ט; תה' עד , ו. - מש' כו , יד; ש"א ד , יט. וחרה - ב' מלעל (בלישנא): יח' כד , יא; איוב ל , ל.

והעמידה - ל'; רקה - ל'; תחם - ל'; וחרה - ב' מלעל; נחשתה - ל'; ונתכה - ל'; תתם - ל'.

תתום חלאתה - תכלה זוהמתה ותִבָּלַע בנחושתה - סיר של נחשת הוא.

והעמידוה (לפנינו: והעמידה) על גחליה ריקה - ולאחר שיהו כולם גולים , שמרבה העצים ומדליק האש ומכלה באותו מרק שלה כל מה שבסיר ולא נשאר כלום בתוכה , כלומר , שיהו כולם גולים - והעמידוה ריקה על גחליה , שבמקום ששורפין עצים הרבה , יש בו גחלים; למען כן העמידוה על גחליה ריקה , שתיחום וחרה נחושתה - ושרף נחושתה; כמו "ועצמותי חרה מני חרב" (ראה איוב ל , ל). שכל זמן שהמים בתוך הסיר , אין שורפין את הסיר; לאחר שכלין המים - מיד היא נשרפת. ופתרונו: שיכלו היושבים בעיר בחרב ובדבר וברעב , אף ירושלם , שהיא לכם לסיר ואתם בתוכה לבשר (ע"פ יח' יא , יא); כמו שנאמר "וישרף את בית יי'" (מ"ב כה , ט). "הרקח המרקחה" (לעיל , י) - תרגומו: "זמן עלה עבדי קרבא".

ריקה - בלי מים. תחם - מן הגחלים. וחרה - ותשרף נחשת הקדירה. ונתכה טמאתה בתוכה - שתיבלע בנחשת הקדירה.

והעמידה על גחליה רקה. והעמידה - מקור , כאלו אמר: ואעמידה. כיון שיתם הבשר ויחרו העצמים (ראה לעיל , י) , תשאר הקדרה רקה על האש ותחם , וחרה נחשתה , כלומר: ישרפו חרסיה. למען תחם - מבניין 'נפעל' , שרשו 'חמם'. והמשל: אחר שתישאר העיר ריקה מאנשיה תהיה שממה , "גפרית ומלח שרפה כל ארצה" (דב' כט , כב). וחרה - מבניין 'קל' , שרשו 'חרר' , כמו שפירשנו "יחרו" (לעיל , י). נחשתה - תחתיתה; וכן "יען השפך נחשתך" (יח' טז , לו) - תחתיתך. ובמשנה (כלים ח , ג): חבית שהיא מלאה משקין טהורין ונתנוה למטה מנחשתו שלתנור - פירושו: תחתיתו. ונתכה בתוכה - בתוך חרסיה תבלע טומאתה; וכפל העניין במלות שונות. ואמר תתם חלאתה - תתֻם בשורק כמו בחולם , כמו "שפתי חכמים תשמוּרם" (מש' יד , ג); והוא מבניין 'נפעל'. ויונתן תרגם: "ואשאר ארעא צדיא בדיל דיצדון ויסופון תרעי קירווהא , ויתמסון בגוה עבדי סיאובתה ויסופון חובהא".

והעמידה - מקור או צווי בסימן הפעֻל; והטעם: והַעמיד אותה. רקה - מגזרת "רקם" (בר' לא , מב). תחם - מבנין 'נפעל' מפעלי הכפל; והקמץ הקטן (צירי) שתחת התי"ו - תשלום דגשות החי"ת , המורה לנו"ן 'נפעל' , והיה ראוי להיות בשקל "תמק בפיהם" (זכ' יד , יב); והתי"ו יענה לסיר , ללשון נקבה; והוא מגזרת "וחם לאדוני המלך" (מ"א א , ב). וחרה - מגזרת "יחרו" הנזכר (לעיל , י); והוא פעל עבר מעלומי העי"ן , מפעל 'קל' , בשקל "קמה אלומתי" (בר' לז , ז) , והוי"ו השיבו לעתיד , כמנהג. ויתכן להיותה מפעלי הכפל , על משקל "ורבה העזובה" (יש' ו , יב) , והרי"ש איננה ראויה להדגש. ונתכה - מבנין 'נפעל' , מגזרת "כהתוך כסף" הנזכר (יח' כב , כב) , מתרגום "ויצקת לו" (שמ' כה , יב) , שהנו"ן פ"א הפעל , ושרשו 'נתך'. תתום - מבניין 'נפעל' , בשקל "הִבּוֹז תִבּוֹז" (יש' כד , ג) , או מ'פָּעַל' , והשורק תחת חולם , וכולם מפעלי הכפל; ופירושו: תכלה זוהמתה. והפירוש: אחר שיתום ויכלה הבשר בסיר , יעמידה על גחליה רקה בלא בשר , למען שתתחמם. וחרה נחשתה - מרוב חום האש , ותהיה פולטת הזוהמה; וזה טעם תתום חלאתה. ובעבור כי כלי חרס איננו פולט , רמז הנה כי זאת הסיר היא שלנחשת , בעבור היותה פולטת. ופירוש המשל , שתשאר העיר רֵקה ושממה מאין יושב.

והעמידה - לסיר. על גחליה ריקה - בלי מים ובלי נתחים. למען תחם - בנין 'נפעל' הוא. וחרה נחשתה - תתחמם , השולים שלה; לשון משנה היא (כלים ט , ג): 'נחשתו שלתנור'. ונתכה בתוכה טומאתה - כדי שתהא ניתכת הזוהמא שבתוכה על ידי חימום האש. תתם חלאתה - נתחלף החלם בשרק , והיה ראוי להיות 'תתֹם' , כמו "ולא תִסֹב נחלה" (במ' לו , יז).
ריכוז קישורים