תנ"ך - תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תְּאֻנִ֖ים הֶלְאָ֑ת וְלֹא־תֵצֵ֤א מִמֶּ֙נָּה֙ רַבַּ֣ת חֶלְאָתָ֔הּ בְּאֵ֖שׁ חֶלְאָתָֽהּ: (יחזקאל פרק כד פסוק יב)

טקסט וניקוד:

תְּאֻנִים הֶלְאָת וְלֹא־תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ: (יחזקאל פרק כד פסוק יב)

טקסט בלבד:

תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה: (יחזקאל פרק כד פסוק יב)

תיקון קוראים:

תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה: (יחזקאל פרק כד פסוק יב)
תַּסקוּפִין אִתמְלִיאַת וְלָא יִפְּקוּן מִנַהּ עָבְדֵי בִשׁתַּהּ בְּנוּרָא תִתּוֹקַד מִסְגִיאוּת חוֹבַהָא :

ולא - תצא - ו': ראה יח' ג , כה.

תאנים - ל'; הלאת - ל'; ולא - תצא - ו'.

תאונים הלאת - בתואנה ותרמית הלאת את העניים; לכן לא יצאו ממנה רשעים שבתוכה , אלא באש פורענותה יכלו.

תאונים - לשון 'אונאה' , ותרגומו: "תסקופין" , לשון "עלילות דברים" (דב' כב , יד) , דתרגומו: "תסקופי". הלאת - כלומר: כל היום נלאית לעשות אונאה ומרמה; זה היה עיסקו , שכל שעה היתה עַוְלוֹ. ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש - כלומר: באונאות עסקת , ואני אפרע לך גמולך באש עברתי.

תאנים - בעצבון גדול שעיצבתיה במצור , ובצרות רבות ורעות שהיתה. הלאת - הטריחתני להוציא חלאתה ממנה; שהייתי מחדש ומביא עליה במצור צרות יום יום הלוך וקשה , אולי תשוב - ולא שבה , ולא יצאה ממנה רבת חלאתה. ולפיכך: בְּאש חלאתה - תהיה חלאתה ותישרף בתוך נחשתה ביובשה; והוא שכולם יכלו כבעונם , ואף העיר ובתיה יישרפו באש , ושם יכלה עונם על עצמותם ובבתיהם; והעיר והבתים הן הנחשת (ראה לעיל , יא).

תאנים הלאת. תאנים - משורש "און" (במ' כג , כא) ומעניינו; פירושו: הוגיעה עצמה עשות השקרים. ובא על דרך "העוה נלאו" (יר' ט , ד). ולא תצא ממנה רבת חלאתה - לא תוכל לצאת ממנה , כי היא רבת חלאתה. באש חלאתה - כיון שהיא רבת חלאתה , אין לה תקנה אלא שתתם באש , כמו שאמר "תתם חלאתה" (לעיל , יא). ויונתן תרגם: "תסקופין איתמליאת ולא יפקון מינה עבדי בישתא , בנורא תתוקד מסגיאות חובהא".

תאנים - אמר מרון בן ג'אנח (השגה: 'און') , כי זאת המלה ראויה לבוא על לשון נקבה: 'תאונות' , בשקל 'תכונות' , "תבונות" (יש' מ , יד) , והאחד ממנה - על משקל "תבונה" (דב' לב , כח) בלי ספק , בעבור כי לא מצאנו שם היחיד ממנה 'תאון' , 'תבון'; רק באה זאת המלה מקובצת על לשון זכרים , כמו 'ערֵמה' (ראה רות ג , ז) - "ערֵמים" (יר' נ , כו) , 'שָנָה' - 'שָנים' , "פִּנָה" (זכ' י , ד) - "שער הפִּנים" (זכ' יד , י) , ומלת 'מִלִים' - כל אלה באו בלי סימן הנקבה , וכאשר נגזר מהם שם ליחיד , יסובו כבתחלה בה"א הנקבה. וגזרת המלה מגזרת 'און': "מה יתאונן אדם חי" (איכה ג , לט). ודקדוק המלה הלאת - כמו "ועשת את התבואה" (וי' כה , כא) , ומלת "משָרַת את המלך" (מ"א א , טו) , אשר משפטם להיותם: 'ועשתה' , 'משרתת' , 'הלאתה'; ואחזו העברים בהם דרך נקל , כמנהגם בהרבה מקומות. והוא מגזרת "ומה הלאיתיך" (מי' ו , ג). ומלת רבת - שם סמוך מפעלי הכפל , על משקל 'דלת העם' (ראה מ"ב כד , יד). וכן הפירוש: תאונים - חסר בי"ת השירות; והטעם: באון שעשתה , הלאתה והוגיעה עצמה , על דרך "העוה נלאו" (יר' ד , ט) , ולא תצא ממנה מרבית זוהמתה לעולם באש , שלא תשאר בה; והטעם: עם כל זה לא תוכל להנקות לעולם , ולשוא נטרח בה. כן דעת רבינו חננאל ז"ל. ורבינו שלמה ז"ל פירש , כי לא תצא ממנה רבת זוהמתה כי אם באש , והטעם: באש תצא זוהמתה ממנה , ועל כן יעמידנה רקה על גחליה (ראה לעיל , יא). והמשל: לא תִוָּסר בלתי זאת הרעה.

תאנים הלאת - אם בא לרחוץ אותה להסיר חלאתה , מרוב רחיצה הלאת אותו האדם ברוב תאונים - מלשון "תאניה ואניה" (איכה ב , ה); שהרבה יצטער אותו האדם לרחוץ אותה. לא (בנוסחנו: ולא) תצא ממנה רבת חלאתה - על ידי רחיצה , כי אם באש חלאתה - על ידי האש תצא חלאתה. והסיר נמשלה ירושלם , כדכתיב לעיל "היא הסיר ואנחנו הבשר" (יח' יא , ג); ודימה אותה לסיר מטונפת מרוב זוהמה , כך היא ירושלם: מליאה טינופת מרוב התועבות שנעשו בתוכה , ואין לה תקנה להתכפר עונה אלא על ידי פורענות שיביא עליה הבורא.
ריכוז קישורים