תנ"ך - אני ה' דברתי באה ועשיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני ה': פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲנִ֨י יְהוָ֤ה דִּבַּ֙רְתִּי֙ בָּאָ֣ה וְעָשִׂ֔יתִי לֹא־אֶפְרַ֥ע וְלֹא־אָח֖וּס וְלֹ֣א אֶנָּחֵ֑ם כִּדְרָכַ֤יִךְ וְכַעֲלִילוֹתַ֙יִךְ֙ שְׁפָט֔וּךְ נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: פ (יחזקאל פרק כד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי לֹא־אֶפְרַע וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה: פ (יחזקאל פרק כד פסוק יד)

טקסט בלבד:

אני ה' דברתי באה ועשיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני ה': פ (יחזקאל פרק כד פסוק יד)

תיקון קוראים:

אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה: פ (יחזקאל פרק כד פסוק יד)
אֲנָא יְיָ גְּזַרִית בְּמֵימְרִי אָתיָא וְתִתקַיַים לָא אֶמנַע וְלָא אֲחוּס וְלָא אֲרַחֵים כְּאוֹרחָתִיך בִּישָׁתָא וּכעוּבָדַך מְקֻלקְלַיָא אֶתפְּרַע מִנִיך אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים :

אני יי' דברתי - ב' ראשי פסוקים: *במ' יד , לה; יח' כד , יד. לא - ל"ד פסוקים 'לא ולא ולא': ראה יח' ח , יח. אנחם - ג': יש' א , כד; נז , ו; יח' כד , יד.

אני יי' דברתי - ב' רא' פס'; אפרע - ל'; אנחם - ג'; וכעלילותיך - ל'; שפטוך - ל'.

לא אפרע - לא אבטל גזירתי. ולא אנחם - לשוב ממחשבת הרעה אשר דברתי לעשות לך.

באה ועשיתי - אני את הפורענות , ועושה בך נקמה. לא אפרע - לא אבטל גזירתי; כמו "ותפרעו כל עצתי" (מש' א , כה). ולא אחוס - עליך. ולא אנחם - בעצמי מלהביא פורענות.

לא אפרע - לא אתיר אתכם מקשריכם; כן לשון 'פריעה' בכל מקום לשון עזיבה והנחה , 'אבנדונמנט' (בלעז).

אני יי' דברתי באה ועשיתי - הגזרה באה עתה ואני אעשה אותה , לא תחשבו שתבא דרך מקרה. לא אפרע - לא אשוב אחור ממה שגזרתי; וכן בדברי רבותינו ז"ל (ברכות טו , א): הקורא לְמַפְרֵעַ. שפטוך - השופטים , כמו שאמר למעלה "ואנשים צדיקים המה ישפטו אותהם" (יח' כג , מה); או פירוש שפטוך - הגוים הבאים עליך.

אני - הטעם: שאדבר דבר ויֵעשה. באה - 'פועלת' , על כן בא הטעם מלרע. והענין: הרעה באה. לא אפרע - ולא אשוב אחור מעשות זאת הרעה; והוא מלשון רבותינו ז"ל , האומרים (משנה מגילה ב , א): 'למפרע'. ולא אחוס עליהם משחתם , ולא אנחם על זאת הרעה. כדרכיך - כפי דרכיך וכעלילותיך הרעים שפטו אותך השופטים; כמו "ויאמר ליוסף" (בר' מח , א); והם האויבים. והטעם: כמו 'ישפטוך' , כי מנהג הנביאים לאמר הנבואה על לשון עבר , בעבור שנגזר להיות. וטעם נאם יי' - קיום הדבר. והנה התנבאת גלות ירושלם , וזאת הפרשה הבאה דבקה עמה , להודיע , כי כאשר יגלו וימותו מהם , לא יוכלו לספוד עליהם מרוב צרות , או לא יניחום הבבליים לספוד. ויש אומרים (ראה רש"י להלן , כב): בעבור שהיו אבלים כולם , ואין אבלות נוהג אלא במקום מנחמים.

לא אפרע - לא אבטל , כמו "ותפרעו כל עצתי" (מש' א , כה).
ריכוז קישורים