תנ"ך - בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֶּן־אָדָ֕ם הִנְנִ֨י לֹקֵ֧חַ מִמְּךָ֛ אֶת־מַחְמַ֥ד עֵינֶ֖יךָ בְּמַגֵּפָ֑ה וְלֹ֤א תִסְפֹּד֙ וְלֹ֣א תִבְכֶּ֔ה וְל֥וֹא תָב֖וֹא דִּמְעָתֶֽךָ: (יחזקאל פרק כד פסוק טז)

טקסט וניקוד:

בֶּן־אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ: (יחזקאל פרק כד פסוק טז)

טקסט בלבד:

בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך: (יחזקאל פרק כד פסוק טז)

תיקון קוראים:

בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך: (יחזקאל פרק כד פסוק טז)
בַּר אָדָם הָאֲנָא נָסֵיב מִנָך יָת רַגָּגָא דְעֵינָך בְּמוֹתָא וְלָא תִספּוֹד וְלָא תִבכֵּי וְלָא תְשַׁגַּר דִּמעִין :

בן - אדם - ט' פסוקים 'ולא ולא ולא': ש"א כ , יד; מ"א ג , יא; יש' מד , יט; יר' ז , כד; יא , ח; כג , ד; יח' כד , טז; מח , יד; מי' ו , טו. לקח - ח': *בר' כז , מו; דב' כז , כה; מ"ב ב , ג , ה; יח' כד , טז; לז , יט , כא; מש' ט , ז. ולוא - ב' מלא בסיפרא: יח' טז , נו; כד , טז. ולוא - ל"ה מלא (בלישנא): ראה יח' טז , נו. ולוא תבוא - ג': דב' כד , טו; יר' ה , יב; יח' כד , טז.

ט' פסוק' ולא ולא ולא ולא אם עודני ולא ישיב אל לבו ויאמר אליהם ולא שמעו ולא הטו ולא שמעו והקמתי עליהם רעים בן אדם הנני לקח ולא ימכרו ממנו אתה תזרע.

בן - אדם - ט' פסו' ולא ולא ולא; לקח - ח'; במגפה - ל'; ולוא - ב' מל' בסיפ'; ולוא תבוא - [ג'].

מחמד עיניך - אשתך; כמו שהעניין מוכיח בסופו (ראה להלן , יח).

הנני לוקח ממך דבר חמוד בעיניך - אשתך; כמו שאומר בסמוך "ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב" (להלן , יח). ולא תבא דמעתך - ולא תצא דמעתך מעיניך; וכן תירגם יונתן: "ולא תשגר דמעין".

את מחמד עיניך - אשתך. במגפה - מיתת פתאום. ולא תבוא דמעתך - לפניהם.

ויהי. בן אדם. מחמד עיניך - זה אשתו , כמו שמפורש "ותמת אשתי בערב" (להלן , יח). במגפה - שלא יקדם לה חולי. וזה למופת כי פתאום יבוא שברם במחמד עיניהם , שהוא בית המקדש. ולא תספוד ולא תבכה - להיות למופת לישראל כי כן יעשו מרוב הצרות. ולא תבא דמעתך - לא תבא על לחייך. ויונתן תרגם: "ולא תשגר דמעין".

בן. מחמד עיניך - זה המחמד לא יכולנו לפרש כי אם על אשת הנביא , בעבור מצאנו אחרי כן "ותמת אשתי בערב" (להלן , יח). במגפה - שם (בשקל) 'מַפֵּלָה' (ראה יש' כג , יג); והטעם , שתמות פתאום , בלא אריכות חולי. כן פירש רבינו חננאל. ומקצת אנשים פרשו (? וראה פירושו ליח' ד , ג) , שלא היה אמת , רק היה מראה; ולא שמו לבם אל הפסוק הבא אחרי כן , "ואדבר אל העם בבקר" (להלן , יח) , וגם לפסוק האחר - "הלא תגיד לנו מה אלה לנו" (להלן , יט). ואם יטעון טוען: אם כן , השם המית את אשתו להיות אות על ישראל!? נשיבהו , כי השם לא קצר ימיה , רק באה יומה למות , ומתה במגפה - לאות על ישראל שינגפו גם הם; וגם לאות , שלא יתאבלו על בניהם ובנותיהם מרוב צרתם , כאשר לא התאבל הנביא על אשתו. ולא תבא - הטעם: ולא תצא דמעתך מעיניך , לבא על לחייך.

הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה - בלי שום חולי שיהיה לה , אלא פתע פתאום בעומדה בבריאותה , כדרך הנגף.
ריכוז קישורים