תנ"ך - אמר׀ לבית ישראל כה־אמר אדני ה' הנני מחלל את־מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֱמֹ֣ר׀ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּה־אָמַר֘ אֲדנָ֣י יְהֹוִה֒ הִנְנִ֨י מְחַלֵּ֤ל אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֔ם מַחְמַ֥ד עֵינֵיכֶ֖ם וּמַחְמַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם וּבְנֵיכֶ֧ם וּבְנוֹתֵיכֶ֛ם אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתֶּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ: (יחזקאל פרק כד פסוק כא)

טקסט וניקוד:

אֱמֹר׀ לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה־אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ: (יחזקאל פרק כד פסוק כא)

טקסט בלבד:

אמר׀ לבית ישראל כה־אמר אדני ה' הנני מחלל את־מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו: (יחזקאל פרק כד פסוק כא)

תיקון קוראים:

אמר׀ לבית ישראל כה־אמר אדני יהוה הנני מחלל את־מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו: (יחזקאל פרק כד פסוק כא)
אֵימַר לְבֵית יִשׂרָאֵל כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָאֲנָא מַפֵּיס יָת בֵּית מַקדְּשִׁי יְקָר תֻּקפְכוֹן רָגְגָא דְעֵינֵיכוֹן וְחִבּוּב נַפשְׁכוֹן וּבנֵיכוֹן וּבנָתְכוֹן דִּשׁבַקתּוּן בְּחַרבָּא יִתקַטלוּן :

אמר לבית ישראל (אמירה לבית ישראל) - ג': יח' כד , כא; לו , כב; עמ' ה , ד. לבית ישראל - ד': יש' סג , ז; עמ' ה , ג , ד; תה' צח , ג. וכל יחזקאל דכותהון בר מן חד: ולבני ישראל - יח' לז , טז. עיניכם - י"ג: בר' ג , ה; מה , יב; במ' טו , לט; דב' ד , ג; יא , ז , יח; יד , א; יהו' כד , ז; יש' כט , י; מ , כו; נא , ו; יר' יג , כ; יח' כד , כא. ובניכם ובנותיכם - ב': דב' יב , יב; יח' כד , כא.

ובניכם ובנתיכם ב' ושמחתם לפני יי' אמר לבית ישראל.

אמר לבית ישראל - ג' , ל' בטע'; ומחמל - ל'; ובניכם ובנותיכם - ב'.

אשר עזבתם - בירושלים , כשיצאתם בגולה.

גאון עוזכם - מקדשי , שאתם מתגאים בו ובוטחים בעוזו; כעיניין שנאמר "היכל יי' המה" (יר' ז , ד). ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם - בגלות בבל , שנאמר "אשר הם מנשאים את נפשם" (יר' כב , כז) , בחרב יפלו.

גאון עזכם - שאתם מתנשאים לעוז במעוזו (ע"פ יש' ל , ב) , כענין "ובאתם... בבית הזה... ואמרתם נצלנו" (יר' ז , י). מחמד עיניכם - שאתם מחמדים לראות. ומחמל נפשכם - שהייתם סבורים שאחמול עליכם בשבילו , שעליו אתם סבורים לינצל , שאינכם סבורים שאתננו ביד אויביכם. ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם - בארץ , כשגליתם עם יהויכין , בחרב יפלו; וכשתשמעו שמועת המקדש ובניכם ובנתיכם אשר נפלו בחרב , אז ועשיתם כאשר עשיתי.

אמר. הנני מחלל - שאביא עליו זרים שיחללוהו , כמו שאמר למעלה "וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה" (יח' ז , כב). גאון עזכם - כמו שאמר "לגאון שמהו" (שם , כ); כי גאון ישראל היה בית המקדש ועֻזם ותפארתם על כל עם , שהיה נראה בו כבוד האל בענן ובאש העליונה. מחמד עיניכם - לפי שהיה יפה בבניינו ובתיקונו. ומחמל נפשכם - כאשר יחמול איש על (ע"פ מל' ג , יז) הדבר שאוהב אותו. והם היו מקוים בכל יום לשוב אליו , כמו שהיו מבטיחים אותם נביאי השקר שהיו עמהם בבבל. ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם - כי אלו שגלו עם יהויכין עזבו בירושלם בניהם ובנותיהם , והם גם כן מחמל נפשם. ויבא להם מְבַשֵר , שיאמר להם שנפלו בחרב בעת החרבן , ולא יתאבלו עליהם , כי מרוב צרות לבבם יהיו נדהמים , לא יתנו אל לבם לספוד ולבכות.

אמור. מקדשי - שהוא גאון עוזכם. והטעם , כי העוז שלכם מתגאה בו; והוא על דרך משל. והטעם , שהם חושבים להנצל מכל רע בזכות המקדש , עם כל זה שיחטאו. מחמד - חסר וי"ו , והטעם: ומחמד עיניכם ומחמל נפשכם , שהייתם חומלים בהשחתתו.
ריכוז קישורים