תנ"ך - להעלות
חמה
לנקם
נקם
נתתי
את־דמה
על־צחיח
סלע
לבלתי
הכסות:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְהַעֲל֤וֹת
חֵמָה֙
לִנְקֹ֣ם
נָקָ֔ם
נָתַ֥תִּי
אֶת־דָּמָ֖הּ
עַל־צְחִ֣יחַ
סָ֑לַע
לְבִלְתִּ֖י
הִכָּסֽוֹת:
פ
(יחזקאל פרק כד פסוק ח)
לְהַעֲלוֹת
חֵמָה
לִנְקֹם
נָקָם
נָתַתִּי
אֶת־דָּמָהּ
עַל־צְחִיחַ
סָלַע
לְבִלְתִּי
הִכָּסוֹת:
פ
(יחזקאל פרק כד פסוק ח)
להעלות
חמה
לנקם
נקם
נתתי
את־דמה
על־צחיח
סלע
לבלתי
הכסות:
פ
(יחזקאל פרק כד פסוק ח)
להעלות
חמה
לנקם
נקם
נתתי
את־דמה
על־צחיח
סלע
לבלתי
הכסות:
פ
(יחזקאל פרק כד פסוק ח)
לְמֶעֱבַד
פּוֹרעָנוּ
לְאִתפְּרָעָא
בִתקוֹף
גַּלִיתִי
חוֹבֵיהוֹן
עַל
דַּאֲשַׁדוּ
דַם
זַכַּי
בִּגלַאי
בְּדִיל
דְּלָא
לְאִשׁתְּבָקָא
:
להעלות
חמה
-
לפניי
,
ציויתי
לאותו
דם
שלא
יבלע
בקרקע
,
כדי
שיזכר
לנקום
נקמתו.
על
צחיח
סלע
שמתהו
-
על
סלע
חלק
,
ערום
,
שאין
עפר
עליה
שיהא
הדם
נבלע
בארץ
או
שיהא
מכוסה
בעפר
הדם;
כמו
"ונתתיך
לצחיח
סלע
משטח
חרמים"
(ראה
יח'
כו
,
יד);
שכל
שעה
גלוי
לפני
,
כמו
שאומר:
להעלות
חימה
ולנקום
(בנוסחנו:
לנקום)
נקם
נתתי
את
דמה
על
צחיח
סלע
לבלתי
הכסות.
להעלות
חמה
לנקום
נקם
נתתי
את
דמה
מגולה
ונראה
תמיד
,
כאילו
על
צחיח
סלע.
להעלות
חמה
-
שפכו
הדם
בגלוי
לרב
,
כדי
שתעלה
חמתי
עליהם
לנקום
נקם
בהם.
נתתי
את
דמה
-
אמר
"שמתהו"
(לעיל
,
ז)
ואמר
נתתי:
היא
הרבתה
את
הדם
כדי
שיהא
מגולה
,
כאלו
"שמתהו
על
צחיח
סלע"
(שם)
,
ואני
גם
כן
נתתיו
להיותו
מגולה
לפני
לבלתי
הכסות
-
שלא
אביתי
לסלוח
,
כי
גדל
עוונה
מנשוא
(ע"פ
בר'
ד
,
יג).
וכן
אמר
בספר
מלכים
"וימלא
את
ירושלם
דם
נקי
ולא
אבה
יי'
לסלוח"
(מ"ב
כד
,
ד).
ויונתן
תרגם:
"למעבד
פורענו
,
לאיתפרעא
בתקוף
,
גליתי
חוביהון
על
דאשדו
דם
זכאי
בגלי
בדיל
דלא
לאישתבקא".
להעלות
-
מקור
יוצא
,
והטעם:
למה
עשתה
זאת?
להעלות
חמתי
בה
,
ובעבור
שאקח
נקמתי
ממנה
,
שאתן
גם
אני
דמה
על
צחיח
סלע
לבלתי
הכסות
,
כמו
הדם
ששפכה.
מלת
נתתי
-
פעל
עבר
תחת
עתיד
,
כמו
"נתתי
כסף
השדה"
(בר'
כג
,
יג).
ומלת
לבלתי
-
פירושה
'ללא'.
ומלת
הכסות
-
מקור
מבנין
'נפעל'
,
מבעלי
הה"א
,
מגזרת
"וכסה
את
עין
הארץ"
(שמ'
י
,
ה).