תנ"ך - לכן כה אמר אדני ה' אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה א֖וֹי עִ֣יר הַדָּמִ֑ים גַּם־אֲנִ֖י אַגְדִּ֥יל הַמְּדוּרָֽה: (יחזקאל פרק כד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה אוֹי עִיר הַדָּמִים גַּם־אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה: (יחזקאל פרק כד פסוק ט)

טקסט בלבד:

לכן כה אמר אדני ה' אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה: (יחזקאל פרק כד פסוק ט)

תיקון קוראים:

לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה: (יחזקאל פרק כד פסוק ט)
בְּכֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וָי עַל קַרתָּא דְאָשְׁדֵי דַם זַכַּי בְּגַוַהּ אַף אֲנָא אַסגֵּי תְבָרַהּ :

לכן כה - אמר אדני יי' - כ"ט: ראה יח' ה , ז. אוי עיר - ב': יח' כד , ו , ט.

אוי עיר - ב'; המדורה - ל'.

המדורה - היסק גדול ['פואיאה' בלעז].

לפי שאומר למעלה "הוי (בנוסחנו: אוי) עיר הדמים" (פס' ו וכאן) - שהעיר דומה לסיר והדמים דומין לחלאתה שבסיר , שהדמים שופכין בירושלם שהיא הסיר; ומה דרכה של אשה שרוצה להעביר הזוהמא שבסיר? תגדיל המדורה כדי שירתיח הסיר על שפתה , והרתיחה תשליך הזוהמא מן הסיר. גם אני אגדיל המדורה ומרתיח הסיר , לנקום נקם ולהוציא מתוך הסיר אנשי שופכי דמים , להגלותן ממנה. אגדיל המדורה - הם הרגו בשר ודם , וגם אני רוצה לעשות אש גדולה לבשלה: "חמת יי'" (מ"ב כב , יג); "ותבער בם אש יי'" (במ' יא , א).

לכן - שדם מרובה וחלאה מרובה לתוכה , גם אני אגדיל המדורה תחתיה , להתם חלאתה.

לכן כה אמר יי' אלהים... גם אני אגדיל המדורה - לפי שאמר "דור העצמים תחתיה" (לעיל , ה) , אמר האל: גם אני - רוצה לומר: הם הגדילו לעשות הרע , גם אני אגדיל לנקום בהם נקמה גדולה. ואמרתי לך "דור העצמים" (לעיל , ה) - אני אגדיל המדורה וארבה עצים על העצמים , כי האוּר יאחז במהרה יותר בעצים מן העצמים שהם קשים , ואדליק האש הרבה כדי שיתם הבשר ויהיה מעוכל , וגם העצמות , שהם קשים , יחָרו וישרפו מחוזק האש הגדולה. הרבה - מקור; וכן הדלק , התם , והרקח. ופירוש והרקח המרקחה - כי כשהבשר מבושל , משימים בקדירה בשמים להטעים הבשר לאכילה , וערוב הבשמים יקרא "מרקחת" (שמ' ל , כה). ועניין המשל , שיתמו בעיר מרוב הצרות ויהיו מוכנים לאכילת החרב , כמו שהבשר מוכן לאכל אחר שהוא מבושל ומרוקח במרקחה. והעצמות - משל לגיבורים , כמו שפירשנו (לעיל , ה). יחרו - מבניין 'נפעל' , שרשו 'חרר' , מן "ושכן חררים" (יר' יז , ו) , שהוא מקום הנשרף מרוב חמימות. ותרגם יונתן: "אסגי מלכיא , כנוש משריתא , טקיס סומכוותא וזמין עלה עבדי קרבא וגיברהא ישתבשון".

לכן. מלת עיר - חסר למ"ד , כראשון (לעיל , ו). ולמה אוי לה? כי אני אגדיל המדורה , על דרך "היה יי' כאויב" (איכה ב , ה).
ריכוז קישורים