תנ"ך - לכן
כה
אמר
אדני
ה'
אוי
עיר
הדמים
גם־אני
אגדיל
המדורה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵ֗ן
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
א֖וֹי
עִ֣יר
הַדָּמִ֑ים
גַּם־אֲנִ֖י
אַגְדִּ֥יל
הַמְּדוּרָֽה:
(יחזקאל פרק כד פסוק ט)
לָכֵן
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
אוֹי
עִיר
הַדָּמִים
גַּם־אֲנִי
אַגְדִּיל
הַמְּדוּרָה:
(יחזקאל פרק כד פסוק ט)
לכן
כה
אמר
אדני
ה'
אוי
עיר
הדמים
גם־אני
אגדיל
המדורה:
(יחזקאל פרק כד פסוק ט)
לכן
כה
אמר
אדני
יהוה
אוי
עיר
הדמים
גם־אני
אגדיל
המדורה:
(יחזקאל פרק כד פסוק ט)
בְּכֵין
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
וָי
עַל
קַרתָּא
דְאָשְׁדֵי
דַם
זַכַּי
בְּגַוַהּ
אַף
אֲנָא
אַסגֵּי
תְבָרַהּ
:
לכן
כה
-
אמר
אדני
יי'
-
כ"ט:
ראה
יח'
ה
,
ז.
אוי
עיר
-
ב':
יח'
כד
,
ו
,
ט.
אוי
עיר
-
ב';
המדורה
-
ל'.
המדורה
-
היסק
גדול
['פואיאה'
בלעז].
לפי
שאומר
למעלה
"הוי
(בנוסחנו:
אוי)
עיר
הדמים"
(פס'
ו
וכאן)
-
שהעיר
דומה
לסיר
והדמים
דומין
לחלאתה
שבסיר
,
שהדמים
שופכין
בירושלם
שהיא
הסיר;
ומה
דרכה
של
אשה
שרוצה
להעביר
הזוהמא
שבסיר?
תגדיל
המדורה
כדי
שירתיח
הסיר
על
שפתה
,
והרתיחה
תשליך
הזוהמא
מן
הסיר.
גם
אני
אגדיל
המדורה
ומרתיח
הסיר
,
לנקום
נקם
ולהוציא
מתוך
הסיר
אנשי
שופכי
דמים
,
להגלותן
ממנה.
אגדיל
המדורה
-
הם
הרגו
בשר
ודם
,
וגם
אני
רוצה
לעשות
אש
גדולה
לבשלה:
"חמת
יי'"
(מ"ב
כב
,
יג);
"ותבער
בם
אש
יי'"
(במ'
יא
,
א).
לכן
-
שדם
מרובה
וחלאה
מרובה
לתוכה
,
גם
אני
אגדיל
המדורה
תחתיה
,
להתם
חלאתה.
לכן
כה
אמר
יי'
אלהים...
גם
אני
אגדיל
המדורה
-
לפי
שאמר
"דור
העצמים
תחתיה"
(לעיל
,
ה)
,
אמר
האל:
גם
אני
-
רוצה
לומר:
הם
הגדילו
לעשות
הרע
,
גם
אני
אגדיל
לנקום
בהם
נקמה
גדולה.
ואמרתי
לך
"דור
העצמים"
(לעיל
,
ה)
-
אני
אגדיל
המדורה
וארבה
עצים
על
העצמים
,
כי
האוּר
יאחז
במהרה
יותר
בעצים
מן
העצמים
שהם
קשים
,
ואדליק
האש
הרבה
כדי
שיתם
הבשר
ויהיה
מעוכל
,
וגם
העצמות
,
שהם
קשים
,
יחָרו
וישרפו
מחוזק
האש
הגדולה.
הרבה
-
מקור;
וכן
הדלק
,
התם
,
והרקח.
ופירוש
והרקח
המרקחה
-
כי
כשהבשר
מבושל
,
משימים
בקדירה
בשמים
להטעים
הבשר
לאכילה
,
וערוב
הבשמים
יקרא
"מרקחת"
(שמ'
ל
,
כה).
ועניין
המשל
,
שיתמו
בעיר
מרוב
הצרות
ויהיו
מוכנים
לאכילת
החרב
,
כמו
שהבשר
מוכן
לאכל
אחר
שהוא
מבושל
ומרוקח
במרקחה.
והעצמות
-
משל
לגיבורים
,
כמו
שפירשנו
(לעיל
,
ה).
יחרו
-
מבניין
'נפעל'
,
שרשו
'חרר'
,
מן
"ושכן
חררים"
(יר'
יז
,
ו)
,
שהוא
מקום
הנשרף
מרוב
חמימות.
ותרגם
יונתן:
"אסגי
מלכיא
,
כנוש
משריתא
,
טקיס
סומכוותא
וזמין
עלה
עבדי
קרבא
וגיברהא
ישתבשון".
לכן.
מלת
עיר
-
חסר
למ"ד
,
כראשון
(לעיל
,
ו).
ולמה
אוי
לה?
כי
אני
אגדיל
המדורה
,
על
דרך
"היה
יי'
כאויב"
(איכה
ב
,
ה).