תנ"ך - לבני־קדם על־בני עמון ונתתיה למורשה למען לא־תזכר בני־עמון בגוים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לִבְנֵי־קֶ֙דֶם֙ עַל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּנְתַתִּ֖יהָ לְמוֹרָשָׁ֑ה לְמַ֛עַן לֹא־תִזָּכֵ֥ר בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן בַּגּוֹיִֽם: (יחזקאל פרק כה פסוק י)

טקסט וניקוד:

לִבְנֵי־קֶדֶם עַל־בְּנֵי עַמּוֹן וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה לְמַעַן לֹא־תִזָּכֵר בְּנֵי־עַמּוֹן בַּגּוֹיִם: (יחזקאל פרק כה פסוק י)

טקסט בלבד:

לבני־קדם על־בני עמון ונתתיה למורשה למען לא־תזכר בני־עמון בגוים: (יחזקאל פרק כה פסוק י)

תיקון קוראים:

לבני־קדם על־בני עמון ונתתיה למורשה למען לא־תזכר בני־עמון בגוים: (יחזקאל פרק כה פסוק י)
בְּנֵי מַדנְחָא יֵיתוֹן עַל בְּנֵי עַמוֹן וְאֶמסְרִינַהּ לִירוּתָּא בְּדִיל דְּלָא יְהֵי דוּכרַן בְּנֵי עַמוֹן בְּעַמְמַיָא :

לבני קדם - אפתח אותם , אשר יבואו על בני עמון דרך ארץ מואב.

לבני קדם אל (לפנינו: על) בני עמון - לאיזו אומה אני פותח את מואב (ראה לעיל , ט)? לבני קדם כשיבוא למלחמה על בני עמון , שאין יכולין לבוא עליו אלא בתוך ארץ מואב. ונתתיה - ארץ בני עמון - למורשה לבני קדם , כמו שאומר למעלה "לכן הנני נותנך לבני קדם למורשה" (פס' ד); ולאחר כן למואב "אעשה שפטים" (להלן , יא).

הנני פתח את כתף מואב - כמו "לכתף השנית מזה ומזה לשער החצר" (ראה שמ' לח , טו) , ובזה הספר "כתפות השער" (ראה יח' מא , ב); ולפי שכתף - מקום משמש פתיחת שערים , לכך אמר 'פתיחה' ב'כתף' , כענין "לאויביך פתוח נפתחו שערי ארצך" (נח' ג , יג) - לבא עליך. ועל לבני קדם שאחריו מוסב , לומר: הנני פותח את כתפות ארצו , שאפתח בהם שער לבני קדם לבא עליך. ומהיכן אפתח להם? מהערים מעריו מקצהו - מעיקר ארצו. צבי ארץ בית הישימות - משם אפתח. לבני קדם על בני עמון - דרך ארץ בני עמון , שנתתיה להם למורשה , כמו שאמר למעלה (פס' ד) , כדי שלא תזכר בני עמון בגוים.

לבני קדם על בני עמון - לבני קדם אקרא שיבאו על בני עמון. ושנה בענין בני עמון בפרשת מואב , לפי שהם הרעו יותר לישראל וגדפו אותם יותר בגלותם , כמו שאמר בנבואת עמוס "על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם" (א , יג) , וכן אמר בנבואת צפניה "שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון" (ב , ח) - בני עמון הרבו גדופים. וכן אמר "הנה יען אמרך האח" (לעיל , ג) , ואמר "יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח" וגו' (לעיל , ו) , לפיכך הרבה בפורענותם. ושנה בה בפרשת מואב , לפי שבני עמון ומואב אחים היו וארצותם סמוכות זו לזו. ונתתיה למורשה - אתננה להם למורשה , כמו שאמר למעלה (פס' ד).

לכן. כתף מואב - 'רוח' , כמו "כתף הבית" (מ"א ו , ח). וטעם מהערים - מצד הערים הבצורות. מעריו מקצה (לפנינו: מקצהו) - פירושו: מעריו שהיו מקצה גבולו. צבי ארץ - איננה סמוכה אל בית הישימות. ומלת צבי - כמו "לעטרת צבי" (יש' כח , ה). ויתכן לאמר , כי מלת צבי איננה סמוכה , והטעם: הערים שהם צבי ותפארת , והיא ארץ בית הישימות בעל מעון וקריתימה. לבני - ראש הפסוק הנני פותח דבק עם זה , והטעם: הנני פותח את כתף מואב לבני קדם , כאשר ילכו להלחם על בני עמון. ולפי דעתי כן הפירוש: אני אשחית מואב , וטרם שאשחיתנו אקרא לבני קדם שילחמו על בני עמון תחילה; כמו שאמר למעלה "הנני נותנך לבני קדם" (פס' ד); והעד על פירושי , שאמר אחרי כן "ובמואב אעשה שפטים" (פס' יא) , שפירושו: אחרי כן אשחית מואב. ויש אומרים (ראה רד"ק): הנני פותח את כתף מואב אל האויב להשחיתו , כאשר פתחתי לבני קדם להלחם על בני עמון; וזה המפרש פירש כתף כמו 'טוב ומבחר' , מטעם "כל נתח טוב ירך וכתף" (יח' כד , ד).

לבני קדם - אפתח עריו , שיבואו דרך עריו על בני עמון; שיכבשו את ערי מואב , ומשם יעברו ויכבשו את בני עמון.
ריכוז קישורים