תנ"ך - לכן הנני נתנך לבני־קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נֹתְנָ֨ךְ לִבְנֵי־קֶ֜דֶם לְמוֹרָשָׁ֗ה וְיִשְּׁב֤וּ טִירֽוֹתֵיהֶם֙ בָּ֔ךְ וְנָ֥תְנוּ בָ֖ךְ מִשְׁכְּנֵיהֶ֑ם הֵ֚מָּה יֹאכְל֣וּ פִרְיֵ֔ךְ וְהֵ֖מָּה יִשְׁתּ֥וּ חֲלָבֵֽךְ: (יחזקאל פרק כה פסוק ד)

טקסט וניקוד:

לָכֵן הִנְנִי נֹתְנָךְ לִבְנֵי־קֶדֶם לְמוֹרָשָׁה וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ וְנָתְנוּ בָךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם הֵמָּה יֹאכְלוּ פִרְיֵךְ וְהֵמָּה יִשְׁתּוּ חֲלָבֵךְ: (יחזקאל פרק כה פסוק ד)

טקסט בלבד:

לכן הנני נתנך לבני־קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך: (יחזקאל פרק כה פסוק ד)

תיקון קוראים:

לכן הנני נתנך לבני־קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך: (יחזקאל פרק כה פסוק ד)
בְּכֵין הָא אֲנָא מָסַר לִיך לִבנֵי מַדנְחָא לִירוּתָּא וִיַיתְּבוּן בִּירָניָיתְהוֹן בִּיך וְיִגְּדוּן בִּיך מַשׁכְּנֵיהוֹן אִנוּן יֵיכְלוּן טוּב אַרעִיך וְאִנוּן יִבְּזוּן נִיכסַך :

נתנך - ב': יח' כג , כח; כה , ד.

נתנך - ב'; וישבו - ל'; טירותיהם - ל'; משכניהם - ל'; פריך - ל'; חלבך - ל'.

לבני קדם - כשדים וארם לצד מזרח הם.

לכן הנני נותנך - רצונך היה לירש את הארץ , אפילו ארצך אין אתה יורש , לפי שאני נותנה לבני קדם למורשה - ארמיים , כמו שנאמר "ארם מקדם" (יש' ט , יא). וישבו - קובעים ישוב שלהם בך. המה יאכלו פריך - ולא עוד , אלא שנוטלין נכסייך.

לבני קדם - לארם. טירותיהם - ענין משכן הוא , לחנייה.

לכן הנני נותנך - בקמץ הנו"ן כמו לזכר. והטעם , כמו שכתבנו בכמה מקומות , כי כשידבר כנגד האומה ידבר פעם לשון נקבה כנגד הכְּנסה , ופעם לשון זכר כנגד העם. לבני קדם - אמר: אע"פ שנמלטו מיד נבוכדנצר , שנפל גורלו על ירושלם (ראה יח' כא , כה - כז) , לא ישמחו בעבור זה , כי לבני קדם , והם מדי ופרס , יהיו למורשה - שירשו את ארצם. וישבו טירותיהם בך - לא שילכדוה וילכו להם , אלא כמו ירושה יֵשבו בה , ויהיו מישבים אותה בטירות ובהיכלות שיבנו בה. המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך - דרך משל , כמו שתרגם יונתן: "אינון ייכלון טוב ארעך ואינון יבזון נכסיך".

לכן. נתנך - כמו 'נותן אותך'. למורשה - כמו 'לירושה'. וישבו - מהבנין 'הכבד הדגוש' , מגזרת 'ישב'; והוא לבדו במקרא. טירותם (בנוסחנו: טירותיהם) - כמו "בחצריהם ובטירותם" (בר' כה , טז). והפירוש: הנני מביא עליך שלש כנגד שלש: תחת שמחתך "כי הלכו" בגלות (לעיל , ג) - הנני נותנך לבני קדם עבדים; למורשה - שירשו אותך; ותחת שמחתך "אל אדמת" יהודה (שם) - הנני נותן את רבה לנוה גמלים. כן פירש רבינו חננאל ז"ל , ודבריו נכונים; רק יש להשיב , כי טעם וישבו טירותם - חוזר לבני קדם , ואיננו דבר בפני עצמו. ואין צריך על התגמול להשיב דבר כנגד דבר. ונתתי. רבה - שם עיר לבני עמון.

לבני קדם למורשה - אֵילו הם ארם וכשדים. וישבו טירותיהם בך - 'כבד' הוא , ודומה לו "וישב אותם אברם" (בר' טו , יא) , שהוא לקוח מן 'ישב'; כמו "גוער בים ויבשהו" (נח' א , ד) , שהוא לקוח מן 'יבש': "תיבש שלהבת" (איוב טו , ל).
ריכוז קישורים