תנ"ך - יחזקאל פרק כו פסוק יז - ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר־נתנו חתיתם לכל־יושביה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָשְׂא֨וּ עָלַ֤יִךְ קִינָה֙ וְאָ֣מְרוּ לָ֔ךְ אֵ֣יךְ אָבַ֔דְתְּ נוֹשֶׁ֖בֶת מִיַּמִּ֑ים הָעִ֣יר הַהֻלָּ֗לָה אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה חֲזָקָ֤ה בַיָּם֙ הִ֣יא וְיֹשְׁבֶ֔יהָ אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם לְכָל־יוֹשְׁבֶֽיהָ: (יחזקאל פרק כו פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יוֹשְׁבֶיהָ: (יחזקאל פרק כו פסוק יז)

טקסט בלבד:

ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר־נתנו חתיתם לכל־יושביה: (יחזקאל פרק כו פסוק יז)

תיקון קוראים:

ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר־נתנו חתיתם לכל־יושביה: (יחזקאל פרק כו פסוק יז)
וְיִטְלוּן עֲלַך אִליָא וְיֵימְרוּן לִיך אֵיכְדֵין אֲבַדתּ דַּהֲוֵית יָתְבָא בְּגוֹ יַמְמַיָא קַרתָּא מְשַׁבַּחתָּא דַּהֲוָת יָתְבָא בִתקוֹף יַמָא הִיא וְיָתְבַהָא אֵיכְדֵין אִתמְסַרוּ לִתבָר כָּל יָתְבַהָא :

לכל - יושביה - ב': וי' כה , י; יח' כו , יז. יושביה - ב' מלא: במ' יג , לב; יח' כו , יז.

לכל יושביה ב' וקראתם דרור בארץ אשר נתנו חתיתם. יושביה ב' מל' ארץ אכלת ונשאו.

ההללה - ל'; לכל - יושביה - ב'; יושביה - ב' מל'.

נושבת מימים - יש נוקדים רפי , ופותרים: מְיוּשֶבֶת מיָמִים קדמונים; ויש נוקדים דגש , ופותרים: מיושבת בחזקה על ידי יַמִּים הסובבים לה; וכן תירגם יונתן , וכן הוא. אשר נתנו חתיתם - סביבותם לכל היושבים. [חתיתם - 'לורדפריימנט' בלעז (פחדם).]

נושבת מימים - איך אבדת ברגע קטן , עיר המיושבת שבאיים. אשר היתה חזקה - שאין בריה (נראה שחסר קטע) , עכשיו בים היא עצמה וכל יושביה , אשר נתנו פחדם לכל יושביה של עולם. חתיתם - כמו "ויהי חתת אלהים על הערים" (בר' לה , ה).

נושבת - ממעוז הימּים , כמו שמפרש: אשר היתה חזקה בים. אשר נתנו חתיתם - על אחרים , על כל יושביה החזקים בים.

ונשאו. נושבת מימים - כי מהסחורות שהיו באות אליה דרך ים נתישבה ועלתה במעלה. ואמר מימים - לשון רבים - כלומר: ים אוקיינוס וים מערבי וים סוף ושאר הימים , כי דרך כולם היו באים אליה סוחרים. ויונתן תרגם: "דהוות יתבא בגו יממיא". העיר ההוללה - הה"א במקום 'אשר' , כי לא תבוא ה"א הידיעה בעוברים; וכן "וכל ההקדיש שמואל" (דה"א כו , כח) - כמו 'אשר הקדיש'. אשר היתה חזקה בים - רוצה לומר: באיי הים היתה היא החזקה שבהם. היא - העיר היתה חזקה בבניינה וכן יושביה חזקים; ויונתן תרגם: "דהות יתבא בתקוף ימא". אשר נתנו חתיתם לכל יושביה - מרוב חזקם נתנו חתיתם ומוראם לכל יושבי הים; וזכר הים בלשון נקבה , כמו שאמר גם כן "ואת הים הוריד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה" (מ"ב טז , יז). ויונתן תרגם: "אכדין איתמסרו לתבר כל יתבהא" - פירש כינוי יושביה לצור , על דרך רחוקה.

ונשאו. נושבת (מימים) - 'נפעלת'; מבעלי היו"ד , כמו "נושנת" (וי' יג , יא) , ושרשו 'ישב'; ופירושו: שהיתה מיושבת מימי קדם. ויש ספרים שהיא בדגשות המ"ם השנית , ואז היא מן 'ים' , והפירוש , שהיא חזקה מהים שהיה הולך סביבותיה , כענין "אשר חיל ים מים חומתה" (נח' ג , ח). ולפי דעתי , כי המ"ם כמו 'יותר' , כמ"ם "מזקנים אתבונן" (תה' קיט , ק); והטעם , שהיא מיושבת מעם וחזקה מכל שאר הימים , והוא רמז לכל עיר ועיר שהיא נושבת ויושבת בים. ההללה - המהללים ומשבחים אותה; והה"א במקום 'אשר' , כה"א "ההושיבו" (עז' י , יז); והוא מבנין 'פּוּעל' שלא נזכר שם פועלו. חתיתם - שם מגזרת "תראו חתת ותיראו" (איוב ו , כא); והטעם , שיפחידו העולם מרוב חזקם , אנשי צור.

העיר ההוללה - 'הוללה' הוא לשון עבר , ולעולם לא יִכּוֹן ה"א הידיעה עם לשון עבר; והרי זה 'פעול' בא על משקל 'פועל' , ופתרונו: המהוללת , כמו "לנער היולד" (שו' יג , ח).