תנ"ך - פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק י)

טקסט וניקוד:

פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ־בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק י)

טקסט בלבד:

פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך: (יחזקאל פרק כז פסוק י)

תיקון קוראים:

פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך: (יחזקאל פרק כז פסוק י)
פַּרסָאֵי וְלוּדָאֵי וּפוּטָאֵי הֲווֹ בְמַשׁרְיָתִיך גֻּברֵי עָבְדֵי קְרָבִיך עֲגִילִין וְקוֹלְסִין תְּלוֹ בִיך אִנוּן אַסגִּיאוּ זִיוִיך :

תלו - ב': יח' כז , י , יא.

תלו - ב'.

פרס ולוד - שהן גיבורים. היו בחילך - כתרגומו: "במשריתיך". לאחר שיש בספינה פרנסה לרוב , נותנין לתוכה פרסיים ולודים ופוטים , אנשי חיל , שתולין בה מגן וכובע. כובע - קולסין (ראה פירושו ליח' כג , טו) , שקורין 'הייאלמא' (בלעז). המה נתנו הדרך - המה נתנו לתוכה כלי זיין לנָאותה ולייפותה , להראות הליסטין שגוזלין וחומסין כל יורדי הים; כדי לפקח ליסטין שבים מעליהם , לבהלם ולייראם ולהגן עליהם. וכן "בני ארוד" וכל חיילותם (להלן , יא) - לעמוד על חומותיה ולהלחם עליה אם תבא לצורך; שכשם שעורכין מלחמות במגדל גדול , כך עושין בבורני גדולה.

בחילך - למלחמה. שאם יבאו עליך אויבים בים , יעזרוך. תלו בך - סביב , לנוי והדר.

פרס ולוד ופוט - היו יודעי מלחמה , והיו באים לצֹר כשהיתה צריכה לעשות מלחמה עם אחרים. מגן וכובע תלו בך - נראה כי הם היו מביאים מארצם כלי המלחמה , שהיו טובים , לפיכך אמר: המה נתנו הדרך , כי היו מיפים ומהדרים העיר בכלי מלחמה טובים ויפים. ודרך בני אדם לתלות המגינים והכובעים בראשי המגדלים ועל החומות , וכן אמר "אלף המגן תלוי עליו" (שה"ש ד , ד). תלו - מבניין 'פעל הדגוש'.

פרס ולוד ופוט - הם אומות. בחילך - עם חילך; והיו אנשי מלחמתך , לעזור לך העת אשר תצטרכי לעשות מלחמה. מגן וכובע - הם כלי מלחמה. ומלת תלו - בשקל 'שִוו' (ראה יש' כח , כה) , מבעלי הה"א , מגזרת "ותלית אותו" (דב' כא , כב) , אם איננו מבניינו. ועתה הניח המשל ושב לדבר עם צור עצמה.

מגן וכובע תִלּוּ בך - כמו 'תָלוּ' , ובא 'כבד'.
ריכוז קישורים