תנ"ך - יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק יז)

טקסט בלבד:

יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך: (יחזקאל פרק כז פסוק יז)

תיקון קוראים:

יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך: (יחזקאל פרק כז פסוק יז)
יְהוּדָה וְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל אִנוּן תַּגָּרַך בְּחִיטֵי רִיחוּשׁ וְקֵילוּיָא וּדבַשׁ וּמשַׁח וּשׁעֵיף יְהַבוּ בְחָנְוָתִיך :

יהודה - ד' ראשי פסוקים: בר' מט , ח; מ"א ד , כ; יח' כז , יז; *נחמ' יב , לד. וארץ ישראל - ג' בסיפרא (בלישנא): יח' כז , יז; מ , ב; מז , יח. מנית - ב': שו' יא , לג; יח' כז , יז. ושמן - ו' בקמץ: ראה יח' טז , יג.

וארץ ישראל - ג' בסיפ'; מנית - ב'; ופנג - ל'; ושמן - ו'.

בחיטי מנית - שם מקום שחיטיה יפות , כמו "עד (בנוסחנו: ועד) באכה (לפנינו: באך) מינית" (שו' יא , לג); ומדרש אגדה (ראה ילמדנו עקב ואיכ"ר ג , יז , לפי הערוך: 'מן' 2 , ע' 166 ): חיטין [יפין ו]גסין הנמכרין במניין; ויונתן תירגם: "בחיטי ריחוש" , ולא ידעתי מהו. [לשון קבוצת מניינים הרבה , בלעז 'טרוקש' , וחבירו בפסיקתא (פר"כ כז , ט): מה הדס זה רחוש בעלין , אף לאה רחושה בבנים.] [(תר"ש:) אני שמעיה מצאתי במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג: "דחושלא וקילויא" - שׂערי דחושלא , שבתלמוד (יומא עט , א , לפי הערוך: 'חשל' 1 , ע' 515 ) אנו שונים: שׂעורים קלופים; ואומר אני: מנית - לשון 'מנות' , מאכל מזומן; ואף לפי נקוד דגש , דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה , כן תרגם "וגם שם עיר המונה" (יח' לט , טז) - אנו נוקדין "שם" , ו"המוֹנה" לא מפיק ה"א , ותרגם: "ואף לתמן (שם) יתרמון קטולי רומי , קרתא דסגיאין איתרגושתהא (המונהּ)"]. [ועוד פירש הרב רבי שמואל בר פריגורס: בחטי מנית - חטים הגדלים ביער שרוף , שקורין 'ארשיין' (בלעז) , ומתוך שאותו קרקע - קרקע בתולה , שלא נעבד בה , כחה גדול , ושמנוניתה לתוכה , לפיכך חטים הזרועים בה יפים וגסים ביותר , לפי שכל כח ושומן שבקרקע בתוכם. מה שתירגם יונתן "חטי רחוש" מסייעני , שכן תירגם אונקלוס 'יער': 'חורשא' (ראה דב' יט , ה) , כמו 'רחושא' , והוא מתיבות ההפוכות , על דרך 'שמלה' - 'שלמה' , 'כבש' - 'כשב' ודומיהן , אף כאן 'רחוש' - 'חרוש'.] ופנג - ראיתי בספר יוסף הכהן (ראה יוסיפון ע' 155 - 156 ): עץ אפרסמון הוא פנג , והיו מצויין ביריחו; ועל שם ריחו הטוב נקראת 'יריחו'; ['באלצמא' בלעז.]

יהודה וכל בני ארץ ישראל המה סוחרים המביאין חיטי מינית - חיטין מעולות שאין כמותן בכל העולם , וגדילים במקום אחד בארץ ישראל ששמו מינית , כעניין שנאמר "ויכם מערוער עד (בנוסחנו: ועד) בואכה (לפנינו: באך) מינית" (ראה שו' יא , לג). ויש מפרשין חיטי מינית - חיטין גסין ככליות השור , שיכולין למנותן. פנג - הוא אפרסמון הגדל ביריחו; וכן מפורש בספר יוסיפון (ע' 155 - 156 ) , שפנג הוא אפרסמון הגדל ביריחו , ועל כן נקראת 'יריחו' , עיר הריח. הצרי - שרף מעצי הקטף (ראה כריתות ו , א).

מנית - "עד באך מנית" (שו' יא , לג). פנג - עץ אפרסמון הוא המצוי ביריחו , כדברי יוסף הכהן (יוסיפון ע' 155 - 156 ); כך פירש רבנו (רש"י).

יהודה. בחטי מנית - שם מקום בארץ ישראל , שהחיטים שם יפות; ומצאנו "עד (בנוסחנו: ועד) בואך מנית" (שו' יא , לג). וכן פנג - שם מקום. ויונתן תרגם: "בחיטי דיחוש וקולויא"; ולא הבנתי מלת "יחוש" מה היא , ו"קולויא" מצאנו בדברי רבותינו ז"ל (ערובין כח , ב): מערבין בקוליא; והוא מירקות השדה הנאכלין. ופירש בעל הערוך , שהוא עשב ששורפין אותו ומשימין אפרו בבורית. ויוסף בן גוריון פירש (יוסיפון ע' 155 - 156 ) פנג - שמן אפרסמון הנקרא 'בלסמו' והיה נמצא ביריחו , כי לכך נקראת 'יריחו' מעניין ריח , שריחו טוב. והנה אמר בפסוק וצורי , ומפרשים אותו , שהוא שמן אפרסמון. נתנו מערבך - תרגם יונתן: "יהבו בחנותיך". וכבר פירשנו (לעיל , ט) מערבך , שהוא עניין סחורה.

יהודה. רוכליך - כמו 'סוחריך'; וכבר פירשתי זאת הגזרה למעלה (פס' ג). בחיטי מנית - שיביאו חטים משובחים מאד. ומנית - שם מקום , כמו "באך מנית" (שו' יא , לג) , שנמצאו שם חטים יקרים. ויש מפרש מנית - 'למינה' , ודגשות הנו"ן - בעבור היו"ד , והתי"ו נוספת , והיו"ד הכתובה - למֶשך; והענין: בחטים ממינים. ופנג - יש אומרים (ראה רד"ק) , שהוא שם מקום; ויש מפרשין (ראה רש"י): עץ אפרסמון הנמצא ביריחו , ועל שם שריחו טוב קראו שם העיר 'יריחו'. ורבינו חננאל אמר שהוא ארז. ודבש - משובח , שחותכין בסכין. ושמן - אולי הוא שמן יקר , כמו שמן המור. וצרי - כמו "וצרי ולוט" (בר' לז , כה) , ובעבור ה'מוכרת' בא בחולם , כמו "קדמוני ימי עוני" (איוב ל , כז). מערבך - מפורש כבר (לעיל , ט).

בחיטי מנית - שם העיר , שנאמר "ויכם מערער עד (בנוסחנו: ועד) בואך מנית" (שו' יא , לג). ופנג - מפרש יוסף בן גוריון בספרו (יוסיפון ע' 155 - 156 ) , כי הוא שמן אפרסמון שהיה גדל ביריחו. וצֹרי הוא מפסיק , וצֳרִי - גם הוא יימצא מופסק (ראה יר' מו , יא) - "הַצֳּרִי אין בגלעד" (יר' ח , כב).
ריכוז קישורים