תנ"ך - המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק כד)

טקסט וניקוד:

הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ: (יחזקאל פרק כז פסוק כד)

טקסט בלבד:

המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך: (יחזקאל פרק כז פסוק כד)

תיקון קוראים:

המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך: (יחזקאל פרק כז פסוק כד)
אִנוּן תַּגָּרַך בִּגמָר מִינֵי כָל תֻּשׁבְּחָא בְּגוֹזַגזִין דְּתַכלָא בְּכוֹשְׁפִין דִּי וַרדָּא בְּאָמְלִין דִּזהוֹרִיתָא מַחֲתִין בְּקַמטְרוֹן חָפַן גִּלדִּין מְאַסְרִין בַּאֲטוּנִין דִּי בוּצָא מְחֻתְּמִין בְּעִזקָת גְּלָב עֲבִידַת יַמָא מַחֲתִין בְּמִגדְּלֵי אָעֵי הֲדַסִין בְּהוֹן הֲוָת סְחוֹרְתִיך :

המה - י"ט ראשי פסוקים: ראה יח' כג , י.

במכללים - ל'; בגלומי - ל'; ובגנזי - ל'; ברמים - ל'; וארזים - ל' וחס'; במרכלתך - ל'.

במכלולים - בדברים שהן למכלול; 'פרימנט' בלעז (קישוט). ומה הם המכלולים? גלומי תכלת ורקמה - טליתות של תכלת מרוקמות. ובגנזי ברומים - בתכשיטי פאר , שגונזין אותם בארגזין שקורין 'אשקרין' [בלעז] , והם מחופין בעור ומצויירין לנוי במיני מסמרים , שורות שורות וצייורין; והם בלשון ארמי 'קמטרין' (ראה ת"י) , ובלשון עברי ברומים; והם חבושים ואסורים בחבלי בוץ , לנוי. וארוזים - תירגם יונתן: "אעי הדסים" - אותן ארגזים היו נתונים במגדלי (ראה ת"י) עץ הדס; ומביאין אותן לתוך המגדלים , והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות , הכל יחד , לסחורה; וכה פתרון הלשון בלשון קצרה: ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עצי ארזים; שהברומים , הם הקמטראות , היו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס , שהוא ממיני ארז; ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן: "שופין דוורדא ואימלין דזהוריתא" - תכשיטין הצריכין שמירה נאה הן , "מחתין בקמטרוון" (ת"י) - מונחים בקמטראות; וה'מגדלין' שבתרגום - כמו שאנו שונין (משנה שבת טז , ה): 'תיבה ומגדל' שייפרייטא בלעז.

במכלולים - הם סוחרים מתכשיטין נאים ומשובחין. בגלומי - בטליתות של תכלת ורקמה; כמו ששנינו (ב"ק יא , ב): ואפילו מן גלימא דעל כתפיי. ובגנזי ברומים. בגנזי - בתכשיטי פאר שגונזים בארגזים , כגון מעילים ובגדים , שקורין בלשון אשכנז 'שרין'; והן מחופין עור ומצויירין לנוי ממיני מסמרין בשורות. ובלשון ארמי קורהו 'קמטרון' (ראה ת"י) , מה שבלשון עברי קורהו ברומים. בחבלים חבושים ארזים (לפנינו: וארוזים) במרכולתך והיאך היו מתוקנין? שהיו חבושים ומתוקנין בחבלי בוץ לנוי , שהארגז היה מעץ ארז ובו מונח מכלולים , והיה מחופה בתכלת ורקמה , ועל חיפוי של תכלת ורקמה - חיפוי עץ כעין שידה , תיבה ומגדל (ע"פ משנה שבת טז , ה); כל מי שהיה רואה , יודע שבתוכו ארגז חפוי מתכלת ורקמה והעץ של ארז , ויודע שבתוכו מכלולים , ואומר לו בשעת הסחורה: בכמה תתן לי הכלי וכל מה שבתוכו? וכה פתרון הלשון בלשון קצרה: ובגנזי ברומים החבושים בחבלים ונתונין במגדלים שהם ממיני ארזים. ומכלולים שבתוך הברומים קורא יונתן: "בכוספין דוורדא ואמלין דזיהוריתא" - תכשיטין הצריכין שמירה מעולה. תרגם המקרא: "אינון תגרך בגמר מיני כל תושבחתא , בגנזין דתיכלא , בכוספין דוורדא ואמלין דזהורין , מחתין בקמטרון חפן גלידין מאשרין , מחתין באתונין דבוצא , מחתמין בעיזקת גלב ועיבידת ימא , מחתין במגדלי אעי הדסין... הות סחורתך". "מחתין בקמטרוון" - מונחין בקמטרא; "במגדלי אעי" - כמו 'שידה תיבה ומגדל' (משנה שבת טז , ה) , 'אפרייטא' בלעז. ותרגום "לאשר על המלתחה" (מ"ב י , כב) לימדני , שגינזי האמור כאן ארגז הוא , לפי שתירגם יונתן: "קמטרוון" , ותרגום של "מלתחה": "לדממנא על קמטרייא" , שתכשיטי עבודה זרה מונחין בו.

בגלומי תכלת ורקמה - תכשיטי צבעונין כרוכין וגלומין , שקורין 'טרושילש' (בלעז). ובגנזי ברומים - ויש חפצים שאינן נגלמין ונכרכין להוליכן , אלא נגנזים בארגזים. וברומים - לפי ענינו הוא מקום הגנזים , וכן התרגום אומר. ובחבלים חבושים - מוסב על הגלומים , שחובשין וקושרין אותם בחבלים. וארֻזים - מוסב על הברומים. לומר: בחבלים הן חבושים הגלומים , וארוזים הן הברומים - עשויין בעצי ארזים לחוזק , שלא יישברו בהולכתן.

המה רכליך במכלולים - כתרגומו: "בגמר מיני כל תושבחתא". בגלומי תכלת ורקמה - בגלמות תכלת. ו'גלמא' ידוע בדברי רבותינו ז"ל (ברכות נו , ב). ויש מפרשים: 'כרכי בגדים' , 'טרושלץ' בלעז. ובגנזי ברומים - ארגזים עשויים מעור , גונזין לתוכן הבגדים החמודים שנקראין ברומים. והביא לו ראייה אדוני אבי ז"ל מן הערבי , שאומרין לבגדים הנאים והנכבדים 'תיאב מברומא'. בחבלים חבושים - הבגדים שזכר , שהם מונחים בארגזים והם חבושים בחבלים. וארוזים במרכולתך - כמו 'חרוזים' , מן "צוארך בחרוזים" (שה"ש א , י) , שהם הענקים התלויים בגרון. ויונתן תרגם: "בגוזזין דתכלא וכושפין דיורדא באימלין דזהוריתא מחתין בקומטרוון חפן גלדין מאסרין באטונין דבוצא מחתמין בעיזקת קלף עיבידת ימא מחתין במגדלי אעי הדסין בהון הות סחורתיך". "בגוזזין" פירושו: אוצרות , כמו ' בי גזא דמלכא' בדברי רבותינו ז"ל (גיטין סח , ב). "וכושפין" אפשר שהוא כמו 'גושפן' , ובדברי רבותינו ז"ל (ראה שבת סו , ב): 'וחתמיה בשתין גושפנקי' - פירושו: חותמות. "באימלין" הוא תרגום גנזי , ולא מצאתי לו חבר. "קומטרוון" הוא 'קומטרי דספרים' (ראה מגילה כו , ב) - תיבות שמניחין בהם ספרים; ותרגום "לאשר על המלתחה" (מ"ב י , כב): "קומטרא".

במכלולים - שם על לשון רבים , ומשקלו "מנעול" (שה"ש ה , ה); "מסלול" (יש' לה , ח); ופירושו: עדי ותפארת , מן "כלילת יופי" (לעיל , ג). ובגלומי - שם על משקל "כפורי זהב" (עז' א , י) , והוא מגזרת "ויגלום אדרתו" (ראה מ"ב ב , ח); ופירושו: טליתות; ונקראו כן בעבור שיהיו כמו גולם כאשר יתעטף האדם בהם. ובגנזי - שם במשקל "רגעי ארץ" (תה' לה , כ) , והוא מגזרת "גנזי המלך" (אס' ג , ט). ברומים - לפי עניינו הבי"ת 'עיקר' , וכן הפירוש: ובגנזי ברומים - שְמָם , בגדים יקרים גנוזים וטמונים באוצר מרוב יקר , והיו בחבלים חבושים ליופי ולהדר , כענין "אחוז בחבלי בוץ" (אס' א , ו). ומלת חבושים - מגזרת "וחבשת להם מגבעות" (שמ' כט , ט). וארוזים - כמו "צוארך בחרוזים" (שה"ש א , י) , והאל"ף תחת חי"ת. ורבינו חננאל פירש , כי הם קרשי ארז , שנותנים בתוכם אלה הבגדים היקרים , אחר שהם לוטים בבגדים אחרים; והקרשים הם חבושים בחבלים , והטעם: קשורים בחזקה לבלתי השחת. במרכלתך - במשקל "משכורתך" (בר' כט , טו) ו"מתכונת הלבנים" (שמ' ה , ח). והמ"ם והתי"ו נוסף , ושרשו 'רכל'. וזאת הגזרה פירשתיה כבר (יח' כו , יב) , והוא שם אחד מהסחורות.

במכלולים - בגדים נאים , כמו "לבושי מכלול כולם" (יח' לח , ד). בגלומי תכלת ורקמה - פירוש: בגדים כרוכים נקראים גלומי , כמו "ויקח... אדרתו ויגלום" (מ"ב ב , ח) - שכרכה והכה בה את הירדן. ובגנזי ברומים - יש אומרים (רש"י) , שברומים הם מיני ארגזים , שמביאין גלומי תכלת בתוך הארגזים. ויש אומרים (השרשים: 'ברם') , שהם מיני בגדים חשובים. בחבלים חבשים - שהיו קושרים אותם גלומי תכלת ורקמה בחבלים , כמו שעושין לבגדים הנאים , שקושרין אותם בהידוק בחבלים. וארוזים במרכולתך - יש מפרשין (רש"י) לשון 'ארז'; שהיו עושין לוחות ארז ומשימין אחד מלמעלה שלכרך ואחד מלמטה , כמו שעושין לבגדי משי. ויש מפרשין (השרשים: 'ארז') וארוזים - כמו "צוארך בחרוזים" (שה"ש א , י) , ונתחלף החי"ת באל"ף; והם מיני קישורי נשים.
ריכוז קישורים