תנ"ך - ואמרת לצור הישבתי הישבת על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני ה' צור את אמרת אני כלילת יפי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙י הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙ עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי: (יחזקאל פרק כז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶתי הַיֹּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי: (יחזקאל פרק כז פסוק ג)

טקסט בלבד:

ואמרת לצור הישבתי הישבת על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני ה' צור את אמרת אני כלילת יפי: (יחזקאל פרק כז פסוק ג)

תיקון קוראים:

ואמרת לצור הישבתי הישבת על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי: (יחזקאל פרק כז פסוק ג)
וְתֵימַר לְצוֹר דְּיָתְבָא עַל מִגרַשׁ מָחוֹזֵי יַמָא מְסַפְּקָא סְחוֹרָא לְעַמְמַיָא לִנגָוָן סַגִּיאִין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צוֹר אַתּ אֲמַרתּ אֲנָא מְשַׁכלְלָא בְשׁוּפרִי :

לצור , צור - י' מלא (בלישנא): ראה יח' כו , טו. אמרת - ז': שו' יז , ב; ש"ב ו , כב; יש' מז , י; נז , י; יר' כב , כא; יח' כז , ג; תה' טז , ב.

לצור - י' מל'; הישבתי - יתיר י'; מבואת - ל'; צור - י' מל'.

על מבואות ים - על הנמל , שהספינות באות עד החומה והשערים; והרבה כרכים יושבים על הים ואינו מקום נמל , ואין הספינות יכולות ליקרב אליהם. [מבואת ים - 'פורט' בלעז.] רכלת העמים - כך היה מנהגם: סוחרים הבאים לה , זה מצפון וזה מדרום , לא היו רשאים לעשות סחורה זה עם זה , אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה. את אומרת (בנוסחנו: אָמַרְת) אני כלילת יופי - עד עכשיו הכל אומרים על ירושלם "כלילת יופי משוש כל (בנוסחנו: לכל) הארץ" (איכה ב , טו) , עכשיו את מתגאה לומר: אני היא כלילת היופי - סוף גמר היופי , כל היופי כלול בי.

היושבת על מבואות - הכנסתה של ים , שהים מגעת עד מקום מנוחותיה וחומותיה; נמל של ספינות , שהספינות באות טעונות עד חומותיה , ואפילו צי אדיר (ע"פ יש' לג , כא). לפי שיש לך מקומות על הים שאין צים אדירים יכולות להגיע עד מקום העיר , לפי שאין המים עמוקים שם , וצים אדירים הולכים בעומק בתוך המים , ואם מגיעין כחוט השיער לארץ , מיד הן נשברין. רוכלת העמים אל - סחורות של כל העמים באים לשם , לפי שכל ספינות של איי הים נקבצות שם. אל איים רבים - והיא רוכלת אל איים , שהיא קונה מזו ומוכרת לזו; לפי שאין שני אכסניים הבאים לעיר , והם משתי אומות , רשאין לקנות זה מזה , אלא סוחרים המיושבים לתוכה קונים מזה ומוכרין לזה , ואם עולה האכסנאיי בסולם לעלות בתוך צי אדיר ולקנות לעצמו , נתחייב ממון. צור את אומרת (בנוסחנו: אמרת) אני כלילת יופי - אבל אחרים אין אומרים עליך שאת כלילת יופי; אבל ירושלם - הכל אומרים עליה שהיא כלילת יופי , הדא הוא דכתיב "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ" (איכה ב , טו).

על מבואות ים - מחוזות שכל העולם באים אליה. כלילת יופי - 'אנטרינא דבילטיץ' (בלעז: מושלמת ביופי). ולפי שבלב ימים גבוליך , בוניך - שבנו אותך שם , הן כללו יופיך; שהרי ברושים בנו לך את כל לוחותים - לווחין ונסרים של ספינה. ולפי שהיא בים , מדמה אותה לאניה שמטעינין אותה , ומתוך טעינתה וכובדה נשברת בלב ים (ראה להלן , כו); ומונה כלילוּת יופיה עד "ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים" (שם). תרן - 'משט' בלעז.

ויהי. ואתה. ואמרת. על מבואות ים - על מקומות שנכנסין אליהם דרך ים , והוא הנמל שנכנסין שם ספינות. רכלת העמים - סוחרת . את אמרת אני כלילת יופי - את שבחת עצמך והיית אומרת: אני שלימה מכל יופי וכל טוב , וכן היית. והולך ומספר טובה ויופיה.

ואמרת. מבואות - שם על לשון רבים , מן "מבוא העיר" (שו' א , כד); "מוצאיו ומובאיו" (יח' מג , יא). ואחשוב , כי בתחילה היה 'מבוא' שם היחיד , וכאשר נקבצה המלה לרבים היתה על לשון כמו 'שדה' - 'שדות'; או הם שני שמות , זכר ונקבה: 'מבוא' ו'מבואה': האחד בשקל "מלון" (יש' י , כט); "מעון" (ש"א ב , כט); והשני בשקל "או דכו במדוכה" (במ' יא , ח). ופירושו: היושבת על מבואות ים - שיבואו שמה כל הסוחרים. ויש אומרים (ראה רד"ק) , שהיא עומדת על שפת היבשה , מקום שיבואו מן הים. רוכלת - מגזרת "רוכלתך" (להלן , כ) , ופירושו: סוחרת; ויחסר מלת 'עִם' , והטעם: רוכלת עם העמים; ומלת אל כמו 'עם'. ויתכן להיות שם התואר , סמוך למלת העמים. את אמרת - פירושו: היית מתפארת בעצמך על רב יופיך; ומלת כלילת - שם סמוך , כמו "צפירת תפארה" (יש' כח , ה) , והוא מגזרת "כללו יפיך" (להלן , ד); וכטעם הזה "מציון מכלל יופי" (תה' נ , ב); "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי" (איכה ב , טו). ויתכן להיותו שם התואר , והטעם: שלימה ביופיה; "כללו יפיך" (להלן , ד) - גם זה מזאת הגזרה , ופירושו: השלימו.

היושבת על מבואות ים - שהיא יושבת על המחוז , וכל הספינות הפורשות שם באות אליה. רכלת העמים אל איים רבים - סוחרת העמים הדרים באיים רבים. אני כלילת יופי - גמורה בכל יופי , שאינה חסירה כלום.
ריכוז קישורים