תנ"ך - אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי כתים כתיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם כִּתִּיִּֽים: (יחזקאל פרק כז פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן בַּת־אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם כִּתִּיִּים: (יחזקאל פרק כז פסוק ו)

טקסט בלבד:

אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי כתים כתיים: (יחזקאל פרק כז פסוק ו)

תיקון קוראים:

אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי כתים כתיים: (יחזקאל פרק כז פסוק ו)
בַּלוּטִין מִמַתנַן עֲבַדוּ מְשׁוֹטֵי סְפִינַך תֵּירוּמֵי תַרעַך דַּפִּין דְּאֶשׁכְּרָעִין מְכַבְּשִׁין בְּשֵׁין דְּפִיל בֵּית חוּפָאָה לְאִתיָטְרוֹן מִמְדִינַת אֲפוּליָא :

אלונים - ל' מל'; אשרים - ל' וחס'; כתים - כתיים ק'.

אלונים - מין עץ סרק , שקורין 'קישנא' [בלעז]. משוטיך - הם שרחבין בראשם , שמנהיגים בהם את האנייה; ובלעז 'ריימש'. קרשך - הוא הקרש הרחב שבראש השיני של ספינה , אל מול התורן שבראשה האחר , ובו מהפכין [את] הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך , ורב החובל אוחז בו; ובלשון משנה (ראה ב"ב צא , א): 'קברניט'; ובלעז 'גוברנייל' (הגה הספינה). עשו שן בת אשורים - אי איפשר לו להיות אלא של עץ , וזהו 'בתאשורים' , כאילו הוא תיבה אחת , לשון "תדהר ותאשור" (יש' מא , יט) , שניהם תירגם יונתן "אשכרעין"; ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע ומצופה בשן על ידי מסמרים , לנוי ולחוזק , כי כן תירגם יונתן: "דפין דאשכרעין מכבשין בשן דפיל , חופאה לא יתנתרון" - כיסויה לא יפול; אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר , על קרשי שעריה.

מבשן - ממקום התחלת גובהו של הר קורא 'בשן'. עשו משוטיך - תקנו מה ששוטין בהן את הספינה על פני המים , שקורין 'רימש' בלעז , ומוליכין אותה בהן. מ"ארז" , שהוא חזק מכל העצים וגבוה מכל העצים ואינו מעוקל , עשו לך "תורן" (לעיל , ה) - שהתורן צריך להיות אחד וישר וחזק; ומאלונים , שאין להם חוזק כל כך , עושה משוטות - למשוך בהן את הספינה. ומדמה כל מעשיה לספינה , ובתחילה עושה כלים ככלי הספינה , ואחר כך מנהיגין לתוכה מנהיגין שלה , ומסייעין אותה ומשקיעין אותה לים. קרשך עשו שן - הקרשים עשו שן , שמתקנין בהן בית קטן לספינה , שהוא כמין צריף - ויושבין בו בני אדם - שקורין בלעז 'רוף'; ושאר הבתים שבספינה , שקורין 'קושניט' , מבחוץ מחופות מעצי שן פיל , והם עצמם בתאשורים (בנוסחנו: בת - אשרים) - נחטף קמץ , ותיבה היא כאן , כמו "ותאשור" (יש' מא , יט). קרשך עשו שן בתאשורים - תרגומו: "תירומי תרעך דפין דאשכרעין מכבשין בשין דפיל בית חופאה לאיטתורן". מאיי כתים - שאותו שן של פיל מביאין מכתים שיושבים באיי הים. ותרגומו: "ממדינת אפוליא"; ממדינת סולא.

קרשך עשו שן - רבנו (רש"י) פירש קרשך - 'גוּבְרנַייל' (בלעז: הגה הספינה); ואינו נראה: שכל רחבו , קרוי 'קרש' (לרש"י) , במים הוא משוקע , ולמה יכסו אותו שן לנוי?! ועוד , שאין קורא 'קרש' בכל הקרייה אלא של בניין (שמ' כו , יח; במ' ג , לו ועוד)! אלא ודאי גם המשוטות , שקורין 'ריימש' , גם ה'גוברנייל' - כלם בכלל משוטייך , שעל ידי כלם היא שטה על פני המים ונינהגת; וזה קרשך - כעין בתים וחדרים שעושין באניות גדולות , ומצפין קרשי אותן החדרים שן במקום משכבם , לנוי. בת אשורים - אומה היא מבני דדן בן קטורה: "ובני דדן היו אשורים" (בר' כה , ג) , ועל שם מלאכתם ואומנותם או יישובן נקראו כך. ואומר כאן , כי בת אשורים , האומנים במעשה מלאכת השן , עשו לה קרשיה משן המובא מאיי כתיים.

אלונים - הם הערמונים. וכן תרגם יונתן: "בלוטין". משוטיך - מן "כל תופשי מָשוֹט" (להלן , כט) , אלא שהוא משקל אחר; כי מן "מָשוֹט" יאמר 'מְשוֹטַיִךְ' , בשוא המ"ם , כמו מן 'מָקוֹם' - 'מְקוֹמַיִךְ' , ומִשּׁוֹטיך - בחירק המ"ם ודגש השי"ן. והמשוטים הם העצים הארוכים שמנהיגין בהם אֳני שיט (ע"פ יש' לג , כא). משוטיך - רוצה לומר: משוטי ספינותיך. קרשך עשו שן - קרש ספינתך; והוא דרך כלל , כי לא יהיה קרש אחד לבד , כי הוא אומר על קרשי המגדל שעושין בראש הספינה. ועושין אותו המגדל בשאר הספינות מקרשי עץ טובים ויפים. ובספינות צור היו עושין מקרשי שן , לגדולה ולפאר. בת אשורים - עדת אשורים עשו לך קרשך שן , שהביאו אותו השן מאיי כתיים , כי שם הפילים שעושין מעצם שלהם קרשים וכלים. ונקרא העצם ההוא בכלל שן , כי משיני הפיל עושין המלאכה היפה. ויונתן תרגם בת אשורים מלה אחת , מן "תדהר ותאשור" (יש' מא , יט) , שתרגם: "דפין דאשכרעין" , וכן תירגם "ותאשור": "אשכרעין"; וכן תרגם: "תרומי תרעך דפין דאשכרעין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לאתיטרון ממדינת אפוליא". ולא הבנתי מלת "לאתיטרון" , ובקצת נסחאות: "לאתנטרון". ו'אשכרוע' הוא הנקרא 'בוייש' בלעז. כתים - כתוב ביו"ד אחת וקרי בשני יו"דין: ביו"ד היחס וביו"ד הרבוי , כתיים , כמו "אלהי העבריים" (שמ' ג , יח).

אלונים - מין עץ , כמו "כאלה וכאלון" (יש' ו , יג). מבשן - כן נקרא המקום שיובאו משם. משוטיך - מלה זרה , כי היה ראוי המ"ם בשוא ולהעדר דגשות השי"ן , כמו שתעשה מן "מבוא" (יר' לח , יד) - 'מְבואיך'; "מלון" (יש' י , כט) - 'מְלוניך'; והיא מעלומי העי"ן , ושרשו 'שיט'; וזאת הגזרה מגזרת "שוטטו בחוצות ירושלם" (יר' ה , א); "משוט בארץ" (איוב א , ז). ונקראו 'משוטים' - מַטות עץ , המשימים בה מזה ומזה להנהיג הספינה , עת אשר לא תוכל ללכת בנס לרוח; ונגזר שמם מזאת הגזרה , בעבור שהם כדמות מחפשים בים. קרשך - מגזרת "קרשי המשכן" (שמ' כו , יז); ואמר רבינו שלמה ז"ל , כי הוא העומד אחרי הספינה , אשר בו יהפכו אותה מצד אל צד לאי זה דרך שירצו ללכת. וזה הקרש עשו הבונים משן , בעבור תפארת; וחסר הנסמך , כמו "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו , ח) , שפירושו 'נבואת עודד הנביא'; וככה זה: קרשך עשו קרש שן. בתאשורים (בנוסחנו: בת - אשרים) - יש אומרים (ראה רד"ק) שהם שתי מלות , כמו "בת ציון" (מ"ב יט , כא) , ופירושו: קהלת אשורים. והנכון להיות זאת המלה קבוץ "תדהר ותאשור" (יש' מא , יט) , כאשר אמר רבי יונה ז"ל (רקמה ע' שמג). ומלת קרשך - שם המין , כולל כל קרשי הספינה. ומלת עשו - ענין תקון , כמו "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז). ושן - חסר בי"ת השירות , וכן הפירוש: הקרש שנבנית בהן , תקנו ויפו הבונים בשן ששמו בקרשי התאשור , שהיו קרשיך ממנו. או מלת קרשך חסרה בי"ת השירות , ולא מלת שן , והטעם: בקרשך תקנו שן , שהיו מעצי תאשור. וזה הפירוש היה לרבינו חננאל ז"ל , רק הוא לא פירש טעם המלים , כי אני פירשתים כן. והנה הוא לשון פירושו: בקרשים שעשו מעצי תדהר ותאשור , קבעו בהן שִני פילין ליפותם. וטעם מאיי כתים לפי דעתי - חרשים הבאים מאיי כתיים , כי היו בעלי ספינות והיו אומנים טובים , כמו שכתוב בתורה "וצים מיד כתים" (במ' כד , כד). ואמר רבינו חננאל ז"ל , כי זה ענין בנין ספינה , להיות התורן מעץ ארז (ראה לעיל , ה) , שאין בו עקמימות , והמשוטות - מן אלונים שהן חזקים , והקרשים - מעצי תאשור , שהם מכוונים וטובים.

עשו מִשּׁוטיך - כמו 'מַשּׁוטיך' , ובא החרק תמורת הפתח , כמו "מִרבה להכיל" (יח' כג , לב) , שהוא 'מַרבה'; ובא הדגש בלא צורך , להכביד האות , כמו "מקּדש יי'" (שמ' טו , יז); "הצּפינו" (שמ' ב , ג). קרשך עשו שן - אֵילו הקרשים שהם בעליית הספינה , שבני אדם עומדים עליהם; כסו אותם בשן הפיל , לייפותם. בתאשורים (בנוסחנו: בת - אשרים) מאיי כתיים - כמו "תדהר ותאשור" (יש' מא , יט) , ובא הפתח תמורת החרק; והם נמצאים באיי כתים.
ריכוז קישורים