תנ"ך - גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על־יפעתך על־ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ בְּיָפְיֶ֔ךָ שִׁחַ֥תָּ חָכְמָתְךָ֖ עַל־יִפְעָתֶ֑ךָ עַל־אֶ֣רֶץ הִשְׁלַכְתִּ֗יךָ לִפְנֵ֧י מְלָכִ֛ים נְתַתִּ֖יךָ לְרַ֥אֲוָה בָֽךְ: (יחזקאל פרק כח פסוק יז)

טקסט וניקוד:

גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ: (יחזקאל פרק כח פסוק יז)

טקסט בלבד:

גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על־יפעתך על־ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך: (יחזקאל פרק כח פסוק יז)

תיקון קוראים:

גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על־יפעתך על־ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך: (יחזקאל פרק כח פסוק יז)
רְאֵים לִבָּך בְּתוּקפָך אִתחַבַּלַת חָכמְתָך עַל זִיו אֵימְתָך עַל אַרעָא רַטַשׁתָּך אַזהָרָא לְמַלכַיָא יְהַבתָּך לְאִסתַּכָּלָא בָך :

גבה - ה': ראה לעיל , ב. יפעתך - ב': יח' כח , ז , יז. על - ארץ - ט' (בלישנא): יר' כה , יב; יח' כח , יז; כט , יד; לח , יא; עמ' ט , ו; תה' פא , ו; קי , ו; קמח , יג; איוב לח , כו. וכל 'על ארץ מצרים' דאוריתא.

גבה - ה'; יפעתך - ב'; על - ארץ - ט' וכל על ארץ מצר' דאור'; לראוה - ל'.

שחת חכמתך על יפעתך - שנתגאית ביפעתך. לראוה בך - להסתכל בבשתך; לראוה - כמו לראייה.

גבה לבך ביופייך - עד למעלה , ואני השלכתיך על ארץ לפני מלכים. לראוה בך - לעיני המלכים נתתיך לקלון והשלכתיך לארץ , כדי שיראו בך ויווסרו בך , שלא יגבהו לבם לומר: אל אני (ע"פ פס' ב לעיל). לראוה - לראייה. עד כאן פירשתי אחר פתרון ופשוטו של מקרא , ומדרש רבותינו: "אמר לנגיד צור" (לעיל , ב) - חירם מלך צור הוא חירה (ראה ב"ר פה , ד) , שכתוב "עד איש עדולמי ושמו חירה" (בר' לח , א) , והיה רעהו של יהודה , כמו שנאמר "ביד רעהו העדולמי" (שם , כ); והוא שבנה בית המקדש , ובעת זקנותו עשה עצמו אלוה. בא נביא ואמר לו: "אתה חותם תכנית מלא חכמה מכלל יופי" (לעיל , יב) - שאתה דומה לאדם הראשון , שקנסתי עליו מיתה לפי שראיתיך שאתה עושה עצמך אלוה; בבראשית רבא (ט , ה). לראוה - לראות , וכן תירגם יונתן: "לאיסתכלא בך"; אמר כמו שאמר בסמוך "לעיני כל רואיך" (להלן , יח).

שחת חכמתך - בגבֹה לבך. על ארץ - הזאת , חוץ לגן אלהים. השלכתיך - דמיון "וישלחהו יי' אלהים מגן עדן" (בר' ג , כג). ומשל הוא הכל , שכך היה בצור בעֹשׁר וכבוד כאילו בגן אלהים. לראוה בך - מלשון "כי ראו בארון יי'" (ש"א ו , יט); "עיני תראינה בה" (מי' ז , י); והיא ראיית קלון; וחילופו ראיית כבוד: "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה" (שה"ש ג , יא); "ונחזה בך" (שה"ש ז , א).

גבה לבך. שחת - דינו: 'שחתת'. על יפעתך - שגבה לבך בה , ובזה שחת חכמתך , כי החכם לא יגבה לבו בטוב העולם הזה. יפעתך - פירשנוהו (לעיל , ז). לראוה בך - כמו 'לראות' , כלומר: לראות בך הפך מה שהיית ושחשבת בגאות לבך , ולתמוה עליך. וכן תרגם יונתן: "לאיסתכלא בך". ויש מפרשים לראוה - עניין בזיון , וכן "המה יביטו יראו בי" (תה' כב , יח); "את כל גבוה יראה" (איוב מא , כו). ואין צריך להוציאם מעניינם. ומלת לראוה - מקור שלם מן ה'קל' בתמורת למ"ד הפועל בו"ו נראית , ומשקלו "לאהבה את יי' אלהיך" (דב' יט , ט).

גבה. ביופיך - בעבור יופיך; וזה היופי איננו נופל עליו , על כל כבודו ותפארתו. על - פירושו 'עם' , וכמוהו "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב); והטעם: בעבור הגאוה שהיה בך , שחת הכל. על ארץ השלכתיך - שאורידך מגדולתך. לפני מלכים נתתיך - בעת שאנקם ממך , לראות המשפט שאעשה בך , למען תבוש ותכלם יותר. ומלת לראוה - שֵם , כמו "גאוה" (תה' לא , כד) , והוא תחת שם הפעל.

נתתיך לראוה בך - 'שֵם דבר' הוא , כמו 'ראייה'; כאשר נאמר מן 'שלה' - "שלוה" (תה' קכב , ז) , ומן 'חדה' - "חדוה" (דה"ב טז , כז) , כך נאמר מן 'ראה' - ראוה.
ריכוז קישורים