תנ"ך - ואבוא אל־הגולה תל אביב הישבים אל־נהר־כבר ואשר ואשב המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאָב֨וֹא אֶל־הַגּוֹלָ֜ה תֵּ֣ל אָ֠בִיב הַיֹּשְׁבִ֤ים אֶֽל־נְהַר־כְּבָר֙ וָאֵשֵׁ֔ר וָאֵשֵׁ֔ב הֵ֖מָּה יוֹשְׁבִ֣ים שָׁ֑ם וָאֵשֵׁ֥ב שָׁ֛ם שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַשְׁמִ֥ים בְּתוֹכָֽם: (יחזקאל פרק ג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וָאָבוֹא אֶל־הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל־נְהַר־כְּבָר וָאֵשֵׁר וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם: (יחזקאל פרק ג פסוק טו)

טקסט בלבד:

ואבוא אל־הגולה תל אביב הישבים אל־נהר־כבר ואשר ואשב המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם: (יחזקאל פרק ג פסוק טו)

תיקון קוראים:

ואבוא אל־הגולה תל אביב הישבים אל־נהר־כבר ואשר ואשב המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם: (יחזקאל פרק ג פסוק טו)
וַאֲתֵית לְוָת בְּנֵי גָלוּתָא לְתֵל אָבִיב דְּיָתְבִין עַל נְהַר כְּבָר וְנַחִית בֵּינֵיהוֹן אִנוּן יָתְבִין תַּמָן וִיתֵיבִית תַּמָן שִׁבעָה יוֹמִין שָׁתֵיק בֵּינֵיהוֹן :

הישבים אל - כל לשון ישיבה 'על' בר מן ז' ('אל'): ש"א כ , כד (קרי) , כה; כח , כג; מ"א יג , כ; יר' כט , טז; לה , טו; יח' ג , טו. אל - נהר - ג': יר' מו , י; יח' ג , טו; מג , ג. ואשב - ה': דב' ט , ט; מ"א ח , כ; יח' ג , טו (פעמיים); דה"ב ו , י. יושבים - י' מלא (בלישנא): שו' ו , י; יש' י , יג; יר' לו , יב; מד , יג; יח' ג , טו; ח , א; דה"א ט , ב; דה"ב יח , ט; ל , כה; לא , ו.

אל - נהר - ג'; ואשר - ואשב ק'; יושבים - י' מל'; משמים - ל'.

תל אביב - לתל אביב , שם מקום. משמים - משתומם , לשון אדם משותק מלדבר.

תל אביב - שם מקום. משמים - שותק בתוכם , שלא התאויתי להגיד להם יום אנוש (ע"פ יר' יז , טז). ועד שאני יושב משמים בתוכם , אמר לי הקדוש ברוך הוא: מה אתה יושב ושותק? והלא צופה נתתיך לישראל! כצופה הזה , היושב על המגדל וראה חרב באה לעיר , אם יתקע בשופר ויזהיר את העם , נמצא מציל את בני העיר ומציל את עצמו (ע"פ יח' לג , ב - ג); אף אתה: צופה נתתיך לישראל , ושמעת מפי דבר וגו'.

מר בחמת רוחי - על ידי המגלה שאכלתי; וגם שיד יי' עלי חזקה , ומלאתי רוח להגיד להם רעתם , אבל לא ציוני עדיין מה אדבר להם , ולפיכך ואשב שבעת ימים משמים ושותק בתוכם , שלא דיבר עמי ולא שלחני אליהם. המה ישבים (בנוסחנו: יושבים) שם - כמו שהמה ישבים שם. משמים - כמו "אשתומם כשעה חדא" (בנוסחנו: חדה; דנ' ד , טז).

ואבוא. תל אביב - שֵם מקום , כמו "תל מלח תל חרשא" (ראה עז' ב , נט); ואולי הוא אחד מהם. אל נהר כבר - כמו "על נהר" (יח' א , א). ואשר - כתיב , ואשב - קרי. הכתיב רוצה לומר: וכאשר ראיתי המה יושבים , ואשב שם; ויונתן תרגם זה: "ונחית ביניהון" , והשני: "ויתיבית" , כמשמעו; והקרי - כמשמעו: ואשב. ומה שאמר המה יושבים , רוצה לומר: ואשב כמו שהיו המה יושבים , ואמר אחר כן: ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם - תמה ונבהל. ויונתן תרגם: "שתיק".

תל אביב - שם מקום , כמו "תל מלח" (עז' ב , נט). המה יושבים - והמה.

ואבא. תל אביב - שֵם משתי מלות , כמו "בית אל" (בר' כח , יט) ו"בית שמש" (יהו' טו , י); ולא ידענו טעם לו , אחר אשר לא נכתב , כמו "בית אל" (בר' כח , יט) שכתב שם תחלה "אכן יש יי' במקום הזה" (שם , טז). ואשב - הטעם: ישבתי במקום אשר הם יושבים שם. ומלת משמים - שם התואר , כמו "מרעיד" (דנ' י , יא); "ואין מכלים" (שו' יח , ז); והוא כטעם "אשתומם כשעה חדא" (דנ' ד , טז). והפירוש , שהיה תמיה על מעשיהם הרעים והיה ירא מהוכיח אותם , עד אשר קראו השם , ככתוב בפסוק הבא: "ויהי".

ואבוא אל הגולה בתל אביב - שם מקום. היושבים על (בנוסחנו: אל) נהר כבר , ואשב , המה היושבים ודרים שם , ואשב שם גם אני. שבעת ימים משמים בתוכם - שהייתי משתומם בדעתי ואומר: למה הביאני השם הנה?! ומשמים אינו יוצא באחר , ועומד בעצמו.
ריכוז קישורים