תנ"ך - ונתתי אש במצרים חול תחיל תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל תָּחיּל֙ תָּחוּל֙ סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם: (יחזקאל פרק ל פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תָּחיּל תָּחוּל סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם: (יחזקאל פרק ל פסוק טז)

טקסט בלבד:

ונתתי אש במצרים חול תחיל תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם: (יחזקאל פרק ל פסוק טז)

תיקון קוראים:

ונתתי אש במצרים חול תחיל תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם: (יחזקאל פרק ל פסוק טז)
וְאַיתִי עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאִישָׁתָא עַל מִצרַיִם מְזָע תְּזוּעַ סִין וַאֲלַכסַנדַּריָא תְּהֵי מְתָרְעָא מִשׁוּר וּמַפֵּיס בַּעֲלֵי דְבָב יַקְפוּנַהּ יוֹם יוֹם :

חול - ל'; תחיל - תחול קרי.

להבקע - חומתה תבקע. צרי יומם - צרים יבואו עליה יום יום.

חול תחול - פתרונו: "מזע תזוע" (ת"י) , שהולכין בגלות; כמו "ותתחלחל המלכה" (אס' ד , ד). ונוא תהיה להבקע - שתבקע חומה תחתיה. ונוף צרי יומם - ונוף צרים יבואו לה מדי יום ביום ומחריבין אותה.

חול תחול - לשון פחד. ונא תהיה להבקע , וכן נף - לצרי יומם; ואע"פ כן לא יוכלו להזהר שלא יפלו , כאילו צרים שדדי לילה (ע"פ עו' א , ה) באו ובקעום.

ונתתי. חול תחול סין - כתוב ביו"ד , מבניין 'הפעיל' , וקרי בו"ו , והוא מן ה'קל'; והוא לשון "חיל" (יר' ו , כד). להבקע - שיבקעו חומותיה. ונף צרי יומם - ואל נוף יבואו צרי יומם , רוצה לומר: בַּיום יבואו לה האויבים , ולא בלילה כגנבים. ויונתן תרגם: "בעל דבבא יקפינה יום יום".

ונתתי. אש - משל לרעה המכלה כאש. חול תחול - שניהם מפעל 'קל' , מעלומי העי"ן , מגזרת "חיל כיולדה" (יר' ו , כד). ותי"ו תחול - יענה למלת סין , ללשון נקבה. ומלת חול - מקור , בשקל "לא אוכל קום" (איכה א , יד). ונא - גם היא שם עיר ממצרים , והפירוש: תהיה עתידה להבקע. ונף צרֵי - 'פועלֵי' , סמוך ולא נסמך , כמלת "מגורי אל חרב" (יח' כא , יז) , וכן רבים. ומלת יומם - חסר בי"ת השירות , והפירוש: ונף - היו צרים , ביומם , כי ביום יגיע עת מפלתם , ולא בלילה; והטעם הזה כטעם "אשדוד בצהרים יגרשוה" (צפ' ב , ד). יאמר מפרש אחד (רש"י) , כי פירוש יומם - יום יום , כי מלת 'יומם' נופלת על דבר שנעשה תמיד. והביא ראיה: "וגלה יומם לעיניהם" (יח' יב , ג); "אתה הולך לפניהם יומם" (במ' יד , יד) , ופסוקים אחרים. וטוב לו שיאמר שיש הפרש בין 'יום' ל'יומם' כיתרון האור מן החשך (ע"פ קה' ב , יג): כי מלת 'יומם' נמצא בכל המקרא על עת היות השמש על הארץ , ואין ככה מלת 'יום' , כי ימצא בתורה , גם בנביאים , גם בכתובים , והוא לילה; כי כתוב "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - וזה היה לילה (ראה שמ' יב , יב); וכתוב "היום הזה יום בשורה הוא" , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר" (מ"ב ז , ט); וכתוב "יום צעקתי בלילה" (תה' פח , ב).

ונוף צרי יומם - נחסר המ"ם , כאשר נחסר מן "הרודד עמי תחתי" (תה' קמד , ב) ו"על כל אצילי ידי" (יח' יג , יח); "וקרע לו חלוני" (יר' כב , יד). ופתרונו: הצרים יבואו עליו בחצי היום.
ריכוז קישורים