תנ"ך - הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ: (יחזקאל פרק לא פסוק ג)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ: (יחזקאל פרק לא פסוק ג)

טקסט בלבד:

הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו: (יחזקאל פרק לא פסוק ג)

תיקון קוראים:

הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו: (יחזקאל פרק לא פסוק ג)
הָא אַתּוּרָאָה דָּמֵי לְאַרזָא בְלִבנָן דְּנוֹפֵיהּ שַׁפִּיר וְסוֹכֵיהּ מְטַלַן וְרָם בְּקוֹמָא וְעַל נִגדִין שְׁלַח שׁוּרשׁוֹהִי :

הנה - י' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה יח' ג , ח.

מצל - ל'; וגבה - ל'.

הנה אשור , שהשפלתי כבר , ארז בלבנון היה. חורש מיצל - יער מסכך צל גדול. ובין עבותים - עצי רענן. צמרתו - 'צימא' בלעז.

הנה אשור - כי אם לאשור , שאין לך מלך גדול בגדולה כמותך כי אם מלך אשור; ולמלך אשור אני רוצה אותך לדמותך , שהוא ארז בלבנון. דימיון הוא , שהוא כארז בלבנון: מה ארז גבוה משאר האילנות שבלבנון , אף הוא גדול בשררה ובכבוד מכל המלכים; שכל המלכים משועבדים לו , שהוא מלך על כולם. יפה ענף - 'בייל ריימא' בלעז , שענפים שלו מרובים וגבוהים ומרחיבים הרבה. וחורש מצל - יער שלו צלו מרובה לישב תחתיו; שמתוך שהוא יפה ענף , שהם מרובים וארוכים ומרחיבים , מצל הרבה עד למרחוק. וגבה קומה - הארז , מכל האילנות. ובין עבותים היתה צמרתו - ובין ענף עץ עבות שלו , כמו שאומר: יפה ענף; היתה צמרתו - עליה למעלה היתה אמרתו , כמו "שנים... גרגרים בראש אמיר" (יש' יז , ו); הוא ענף שבראש גובה האילן , שאין למעלה הימנו ענף. ודמיון הוא: יפה ענף - יפה בגדולתו , וחורש מצל - שכל המלכים נתונים תחת צל ידו , לפי שהוא גבה קומה על כולם.

הנה אשור , ארז בלבנון , שֶגָבה בגודלו מכל הארזים האדירים שבו ולא עממוהו (ראה להלן , ח) , ובין עבותים היתה צמרתו - גבוהה מכולם; אע"פ כן , ויכרתהו זרים ויטשהו (ראה להלן , יב). ואתה , אל מי דמית ככה כמוהו בגודל ובאֹרך (ראה להלן , יח) , שאינך סבור ליפול בידם? אם ארז אתה , כמֹהו תיכרת , ואם אדם אתה , כמֹהו תיהרג. כן השיטה עד סופה , "ויהי בשתי עשרה שנה" (יח' לב , א) , אלא שמאריך בגדולת אשור. יפה ענף - מכלם. וחרש מיצל - לשון אטימה וסתימה , שמרוב סיבוך ענפיו המרובין נראה כסתום מלמעלה , וכן אומר: ואטום בענפים המצילים. וכן הוא "ואזנים תחרשנה" (ראה מי' ז , טז) , ותדע - ממה שאומר ב'שומע' לשון 'פקיחה' (ראה יש' מב , כ). וכן 'אטימת העין' קורא 'עורון' (ראה דב' כח , כח) , כל אחד לפי תולדתו. וגבה קומה - מכלם. ובין עבתים היתה צמרתו. עבתים - אילנות שמגדלין ענפים ארוכין סביבותיהם בפישוט. צמרתו - קורה האמצעית , גובה האילן למעלה.

הנה אשור. יפה ענף - שענפיו יפים. וחורש מצל - ענף שהוא מסתבך הרבה ועושה צל תחתיו. מצל - מן 'צלל' , והוא 'מפעיל' מבניין 'הפעיל'; ובא בפתח , כמו "מסַב קלע" (מ"א ו , כט) , ויבוא בצירי: "הנני מסֵב את כלי המלחמה" (יר' כא , ד). ובין עבותים היתה צמרתו - הסעיף העליון יקרא 'צמרת'. אמר , כי צמרת הארז הזה היתה בין עבותים - בין ענפים מסתבכים , וגבהה עליהם ונראה יפה. או אמר עבותים על ריבוי העלים בענפים , כמו שפירשו רבותינו ז"ל (ויק"ר ל , ח) 'וענף עץ עבות'. והוא משל על מלכי האומות , כי על כולם עלה. ויונתן תרגם: "ועל נגדין שלח שרשוהי". ובדרש (פס"ר לג): מהיכן זכה לגדולה זו? לפי שנמנע מעצת דור הפלגה , שנאמר "מן הארץ ההיא יצא אשור" (בר' י , יא) - שנעשו כל באי עולם קליעה אחת לבוא בעצה ולמרוד בו. אז היתה צמרתו לעצמה , ולא נשתלשלה עמהם.

הנה. ארז - חסר כ"ף השירות. יפה - שם התואר , סמוך למלת ענף; והטעם: מצד ענפיו , שהיו גדולים , היה יפה. וחרש - תרגום "יער" (יהו' יז , יח). מצל - 'מפעל' , ומשקלו "מֵסַב קלע" (מ"א ו , כט) , והם שמות מפעלי הכפל , והראוי: 'מַצְלֵל' , 'מַסְבֵּב'. והטעם: וגדול מקומה. עבותים - הם הבדים הרחוקים מן האילן. צמרתו - גוף האילן הגדול , שסביבותיו ענפיו; והטעם: הגיע צמרתו למעלה בגבהה בין עבותים. וזה משל , שהיה מלך גדול מאד.

וחרש מצל - אילן הוא , כמו "כעזובת החורש" (יש' יז , ט); ותרגום "יער" (יהו' יז , יח): "חרשא". ומֵצַל הוא כמו 'מֵצֵל' , ונתחלף הצירי לפתח.
ריכוז קישורים