תנ"ך - והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעוֹפֲפִ֥י חַרְבִּ֖י עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וְחָרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשׁ֔וֹ בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ: פ (יחזקאל פרק לב פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפֲפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ: פ (יחזקאל פרק לב פסוק י)

טקסט בלבד:

והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך: פ (יחזקאל פרק לב פסוק י)

תיקון קוראים:

והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך: פ (יחזקאל פרק לב פסוק י)
וַאֲצַדֵּי עֲלָך עַמְמִין סַגִּיאִין וּמַלכֵיהוֹן יִתמְהוּן עֲלָך תֵּימַהּ בְּאֵיתָיוּתִי עֲלָך דְּקָטְלִין בְּחַרבָּא וְאִנוּן חָזַן וִיזוּעוּן מִן קֳדָם תְּבָרְהוֹן גְּבַר עַל נַפשֵׁיהּ בְּיוֹם מַפְּלַת קְטִילָך :

והשמותי - ב' מלא: וי' כו , לא; יח' לב , י. ישערו - ב' , חד כתיב שי"ן וחד כתיב סמ"ך: יח' לב , י; חב' ג , יד. לרגעים - ד': יש' כז , ג; יח' כו , טז; לב , י; איוב ז , יח.

והשמותי ב' מל' את מקדשיכם והשמותי עליך. ישערו ב' ומלכיהם ישערו נקבת במטיו. בתרייה כתב ס'.

והשמותי - ב' מל'; ישערו - ב' חד כת' ש' וחד כת' ס'.

והשימותי - לשון תמהון. בעופפי חרבי על פניהם - לשון 'עוף פורח' (ע"פ תנח' בשלח יח): בשלחי עליך חיל שלוחיי דרך ארצם. וחרדו לרגעים - לשברים , פן גם עליהם יבא השבר. [לשון אחר: לשון 'רגע' ממש , כן חברו מנחם (מחברת: 'רגע').] איש לנפשו - כל אחד על עצמו. ['שויימאימאש' בלעז.]

והשמותי עליך - על מפלתך; האומות סבורים להיות חריבים ושמימים , ואפילו המלכים ישערו עליך שער מרוב פחד , בעופפי חרב (לפנינו: חרבי) - שהם מתפחדים ממה שאני מעופף חרב על פניהם של מצרים. וחרדו לרגעים איש לנפשו - ומדבר זה , שלא יחריב אותם נבוכד נצר כמו שחֵרב מצרים , הם חרידים כל שעה ושעה; שכל אומה ואומה מתייראה שלא יחריבה נבוכד נצר.

בעופפי - בהפריחי ובהעבירי חרבי שהכיתי בה. הן גייסות נבוכד נצר הבאים מהריגתך דרך עליהם בשובם לארצם. וחרדו לרגעים - לעת שהיה להם להרגיע ולנוח , יחרדו איש על נפשו , פן יעשו להם כאשר עשו לך. ויש לומר עוד: לרגעים - לעתים שיעברו דרך עליהם.

והשמותי - עניין תמהון , כמו "כאשר שממו עליך רבים" (יש' נב , יד) , והדומים לו. ישערו עליך שער - זכר השם אחר הפועל הנגזר מהשם , לחזק העניין , כמו "ויצם דוד צום" (ש"ב יב , טז); "קצף יי' על אבותיכם קצף" (זכ' א , ב); והדומים להם. בעופפי חרבי על פניהם - בהבריקי ולהטי אותה על פניהם , להפחידם ולהודיעם כי בה יהרגו. בעופפי - עניין בהירות והברקה , כמו "תעופה כבקר תהיה" (איוב יא , יז). ויש לפרשו גם כן עניין תנועה , כלומר: בהניעי ורופפי אותה על פניהם. ועניין התנועה קרוב לעניין העיפה; ובדברי רבותינו ז"ל (שבת כה , ב): אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף , כלומר: פורח ונע מן הנר ונתז הנה והנה. ויונתן תרגם: "באתיותי עלך דקטלין בחרבא ואינון חזן". וחרדו לרגעים - מרגע לרגע יחרדו. ויונתן תרגם לרגעים מן "רוגע הים" (יש' נא , טו): "ויזועון מן קדם תבריהון". איש לנפשו - כל אחד יחרד לעצמו ויפחד בראותם מפלתך.

והשמותי - כמו "ושממו עליה אויביכם" (וי' כב , לב) , והוא ענין תמהון; או כמשמעו. עמים רבים - הפך הראשונים שהזכיר בפסוק ראשון לזה. ישערו שער - מגזרת "רוח סערה" (יח' א , ד) , ושוה בשי"ן וסמ"ך. בעופפי - מבנין 'מרובע' מעלומי העי"ן וכפול הלמ"ד; ופירושו: בלהט , והוא מגזרת "ועפעפי שחר" (ראה איוב ג , ט). ומנהג להט החרב (ע"פ בר' ג , כד) , שמפחיד האנשים מרחוק. וטעם על פניהם - על פני אלה העמים רבים , כי דרך ארצם יעבור האויב עליך ויפחיד אותם. כן פירש רבינו שלמה ז"ל. וחרדו - מן "חרדה" (בר' כז , לג). לרגעים - מן "רגע" (שמ' לג , ה); והענין: יחרדו רגע מרוב פחד שיהיה להם.

בעופפי חרבי על פניהם - בהבריקי , לשון "בעפעפי שחר" (איוב ג , ט).
ריכוז קישורים