תנ"ך - והשמותי
עליך
עמים
רבים
ומלכיהם
ישערו
עליך
שער
בעופפי
חרבי
על־פניהם
וחרדו
לרגעים
איש
לנפשו
ביום
מפלתך:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י
עָלֶ֜יךָ
עַמִּ֣ים
רַבִּ֗ים
וּמַלְכֵיהֶם֙
יִשְׂעֲר֤וּ
עָלֶ֙יךָ֙
שַׂ֔עַר
בְּעוֹפֲפִ֥י
חַרְבִּ֖י
עַל־פְּנֵיהֶ֑ם
וְחָרְד֤וּ
לִרְגָעִים֙
אִ֣ישׁ
לְנַפְשׁ֔וֹ
בְּי֖וֹם
מַפַּלְתֶּֽךָ:
פ
(יחזקאל פרק לב פסוק י)
וַהֲשִׁמּוֹתִי
עָלֶיךָ
עַמִּים
רַבִּים
וּמַלְכֵיהֶם
יִשְׂעֲרוּ
עָלֶיךָ
שַׂעַר
בְּעוֹפֲפִי
חַרְבִּי
עַל־פְּנֵיהֶם
וְחָרְדוּ
לִרְגָעִים
אִישׁ
לְנַפְשׁוֹ
בְּיוֹם
מַפַּלְתֶּךָ:
פ
(יחזקאל פרק לב פסוק י)
והשמותי
עליך
עמים
רבים
ומלכיהם
ישערו
עליך
שער
בעופפי
חרבי
על־פניהם
וחרדו
לרגעים
איש
לנפשו
ביום
מפלתך:
פ
(יחזקאל פרק לב פסוק י)
והשמותי
עליך
עמים
רבים
ומלכיהם
ישערו
עליך
שער
בעופפי
חרבי
על־פניהם
וחרדו
לרגעים
איש
לנפשו
ביום
מפלתך:
פ
(יחזקאל פרק לב פסוק י)
וַאֲצַדֵּי
עֲלָך
עַמְמִין
סַגִּיאִין
וּמַלכֵיהוֹן
יִתמְהוּן
עֲלָך
תֵּימַהּ
בְּאֵיתָיוּתִי
עֲלָך
דְּקָטְלִין
בְּחַרבָּא
וְאִנוּן
חָזַן
וִיזוּעוּן
מִן
קֳדָם
תְּבָרְהוֹן
גְּבַר
עַל
נַפשֵׁיהּ
בְּיוֹם
מַפְּלַת
קְטִילָך
:
והשמותי
-
ב'
מלא:
וי'
כו
,
לא;
יח'
לב
,
י.
ישערו
-
ב'
,
חד
כתיב
שי"ן
וחד
כתיב
סמ"ך:
יח'
לב
,
י;
חב'
ג
,
יד.
לרגעים
-
ד':
יש'
כז
,
ג;
יח'
כו
,
טז;
לב
,
י;
איוב
ז
,
יח.
והשמותי
ב'
מל'
את
מקדשיכם
והשמותי
עליך.
ישערו
ב'
ומלכיהם
ישערו
נקבת
במטיו.
בתרייה
כתב
ס'.
והשמותי
-
ב'
מל';
ישערו
-
ב'
חד
כת'
ש'
וחד
כת'
ס'.
והשימותי
-
לשון
תמהון.
בעופפי
חרבי
על
פניהם
-
לשון
'עוף
פורח'
(ע"פ
תנח'
בשלח
יח):
בשלחי
עליך
חיל
שלוחיי
דרך
ארצם.
וחרדו
לרגעים
-
לשברים
,
פן
גם
עליהם
יבא
השבר.
[לשון
אחר:
לשון
'רגע'
ממש
,
כן
חברו
מנחם
(מחברת:
'רגע').]
איש
לנפשו
-
כל
אחד
על
עצמו.
['שויימאימאש'
בלעז.]
והשמותי
עליך
-
על
מפלתך;
האומות
סבורים
להיות
חריבים
ושמימים
,
ואפילו
המלכים
ישערו
עליך
שער
מרוב
פחד
,
בעופפי
חרב
(לפנינו:
חרבי)
-
שהם
מתפחדים
ממה
שאני
מעופף
חרב
על
פניהם
של
מצרים.
וחרדו
לרגעים
איש
לנפשו
-
ומדבר
זה
,
שלא
יחריב
אותם
נבוכד
נצר
כמו
שחֵרב
מצרים
,
הם
חרידים
כל
שעה
ושעה;
שכל
אומה
ואומה
מתייראה
שלא
יחריבה
נבוכד
נצר.
בעופפי
-
בהפריחי
ובהעבירי
חרבי
שהכיתי
בה.
הן
גייסות
נבוכד
נצר
הבאים
מהריגתך
דרך
עליהם
בשובם
לארצם.
וחרדו
לרגעים
-
לעת
שהיה
להם
להרגיע
ולנוח
,
יחרדו
איש
על
נפשו
,
פן
יעשו
להם
כאשר
עשו
לך.
ויש
לומר
עוד:
לרגעים
-
לעתים
שיעברו
דרך
עליהם.
והשמותי
-
עניין
תמהון
,
כמו
"כאשר
שממו
עליך
רבים"
(יש'
נב
,
יד)
,
והדומים
לו.
ישערו
עליך
שער
-
זכר
השם
אחר
הפועל
הנגזר
מהשם
,
לחזק
העניין
,
כמו
"ויצם
דוד
צום"
(ש"ב
יב
,
טז);
"קצף
יי'
על
אבותיכם
קצף"
(זכ'
א
,
ב);
והדומים
להם.
בעופפי
חרבי
על
פניהם
-
בהבריקי
ולהטי
אותה
על
פניהם
,
להפחידם
ולהודיעם
כי
בה
יהרגו.
בעופפי
-
עניין
בהירות
והברקה
,
כמו
"תעופה
כבקר
תהיה"
(איוב
יא
,
יז).
ויש
לפרשו
גם
כן
עניין
תנועה
,
כלומר:
בהניעי
ורופפי
אותה
על
פניהם.
ועניין
התנועה
קרוב
לעניין
העיפה;
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(שבת
כה
,
ב):
אין
מדליקין
בצרי
מפני
שהוא
עף
,
כלומר:
פורח
ונע
מן
הנר
ונתז
הנה
והנה.
ויונתן
תרגם:
"באתיותי
עלך
דקטלין
בחרבא
ואינון
חזן".
וחרדו
לרגעים
-
מרגע
לרגע
יחרדו.
ויונתן
תרגם
לרגעים
מן
"רוגע
הים"
(יש'
נא
,
טו):
"ויזועון
מן
קדם
תבריהון".
איש
לנפשו
-
כל
אחד
יחרד
לעצמו
ויפחד
בראותם
מפלתך.
והשמותי
-
כמו
"ושממו
עליה
אויביכם"
(וי'
כב
,
לב)
,
והוא
ענין
תמהון;
או
כמשמעו.
עמים
רבים
-
הפך
הראשונים
שהזכיר
בפסוק
ראשון
לזה.
ישערו
שער
-
מגזרת
"רוח
סערה"
(יח'
א
,
ד)
,
ושוה
בשי"ן
וסמ"ך.
בעופפי
-
מבנין
'מרובע'
מעלומי
העי"ן
וכפול
הלמ"ד;
ופירושו:
בלהט
,
והוא
מגזרת
"ועפעפי
שחר"
(ראה
איוב
ג
,
ט).
ומנהג
להט
החרב
(ע"פ
בר'
ג
,
כד)
,
שמפחיד
האנשים
מרחוק.
וטעם
על
פניהם
-
על
פני
אלה
העמים
רבים
,
כי
דרך
ארצם
יעבור
האויב
עליך
ויפחיד
אותם.
כן
פירש
רבינו
שלמה
ז"ל.
וחרדו
-
מן
"חרדה"
(בר'
כז
,
לג).
לרגעים
-
מן
"רגע"
(שמ'
לג
,
ה);
והענין:
יחרדו
רגע
מרוב
פחד
שיהיה
להם.
בעופפי
חרבי
על
פניהם
-
בהבריקי
,
לשון
"בעפעפי
שחר"
(איוב
ג
,
ט).