תנ"ך - אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָ֚ז אַשְׁקִ֣יעַ מֵימֵיהֶ֔ם וְנַהֲרוֹתָ֖ם כַּשֶּׁ֣מֶן אוֹלִ֑יךְ נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: (יחזקאל פרק לב פסוק יד)

טקסט וניקוד:

אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה: (יחזקאל פרק לב פסוק יד)

טקסט בלבד:

אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני ה': (יחזקאל פרק לב פסוק יד)

תיקון קוראים:

אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה: (יחזקאל פרק לב פסוק יד)
בְּכֵין אַשׁקֵיט לְעַמְמַיָא וּמַלכֵיהוֹן בִּניָח אֲדַבַּר אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים :

כשמן - ב': יח' לב , יד; תה' קלג , ב. אוליך - ב': ש"ב יג , יג; יח' לב , יד.

אשקיע - ל'; כשמן - ב'; אוליך - ב'.

אשקיע מימיהם - כשלא תעברם רגל בהמה , ישקע הטיט ויהיו המים צלולים ונקיים כשמן המזוקק.

אז אשקיע מימיהם - אז אצליל מימיהם. כלומר: כשהייתה ביישובך , הדלחת מים ברגלך והיו עכורין מרוב חיליך; עכשיו כשאני מאבדך , שלא תעבור בך רגל אדם עוד (ראה לעיל , יג) , שוקע את הטיט המעורבב בתוך המים בקרקעיתו , שעלה מתוכו ועירבב בתוך המים , לפי שלא תדלח עוד ברגלך כמקדם. ונהרותם - שנתרפסת בהן , יהיו צלולין כשמן.

אז אשקיע מימיהם הנרפשים מכל עכירותם , ויהיו צלולים. ונהרותם , שהיו סוערים ומתגעשים בדליחת רגליך ובהגחתך , כשמן אוליך - בלי שטף , שלא יגיחם תנין עוד ולא תדלחם רגל (ראה לעיל , יג); כי תהיה הארץ שממה ממלואה - מאדם ובהמה הדולחים ורופשים אותם (ראה לעיל , ב).

אז אשקיע מימיהם - כשהמים רבים במקום אחד , יש בהם עומק , ונקראו 'שוקעים' , לפי שהנופל בהם שוקע למטה; וכן אמר "ושקעה כיאֹר מצרים" (עמ' ט , ה). ואחר שלא ישקו מהם השדות והגנים , שהארץ תהיה מאין אדם ובהמה (ע"פ יר' לב , מג) , הנה הם שוקעים. ונהרותם כשמן אוליך - זכים כשמן; כי המים שתעבור בהם רגל אדם ובהמה הם עכורים. ויונתן תרגם: "בכין אשקיט לעממיא ומלכיהון בניח אדבר" [ובמקצת נוסחאות: "בכן אצדיתי למכוותתהון , ומלכיהון בניח אדבר".]

אז אשקיע - פירושו: אשקיט; שהוא היה עוכר אותם , ועתה יהיו זכים ונקיים. וזאת הגזרה מגזרת "ונגרשה ונשקעה" (עמ' ח , ח). ונהרותם כשמן אוליך - בנחת , שלא תדלחם עוד רגל אנשי מצרים; והטעם: אז ינוח. ובבא אחריו: בתתי את ארץ מצרים , והטעם: אז אשקיט כל העולם , כאשר אתן את מצרים שממה.

אז אשקיע מימיהם - כשהמים נדרכים , המים עכורים מפני הטיט שצף בהם; וכשינוחו יהיה הטיט שוקע , והמים יישארו זכים כשמן.
ריכוז קישורים