תנ"ך - בתתי את־ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושבי בה וידעו כי־אני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּתִתִּי֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם שְׁמָמָ֣ה וּנְשַׁמָּ֗ה אֶ֚רֶץ מִמְּלֹאָ֔הּ בְּהַכּוֹתִ֖י אֶת־כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה: (יחזקאל פרק לב פסוק טו)

טקסט וניקוד:

בְּתִתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת־כָּל־יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה: (יחזקאל פרק לב פסוק טו)

טקסט בלבד:

בתתי את־ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושבי בה וידעו כי־אני ה': (יחזקאל פרק לב פסוק טו)

תיקון קוראים:

בתתי את־ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושבי בה וידעו כי־אני יהוה: (יחזקאל פרק לב פסוק טו)
כַּד אֶתֵּין יָת אַרעָא דְמִצרַיִם צָדוּ וְתִצדֵּי אַרעָא מִמְלָאַהּ בְּאֵיתָיוּתִי מַחָא עַל כָּל דְּיָתְבִין בַּהּ וְיִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ :

בהכותי - ב' , חד מלא וחד חסר: *שמ' יב , יג; יח' לב , טו. יושבי - ל"ד מלא (בלישנא , לא כולל 'ליושבי'): יהו' טו , סג; שו' א , יא , כז (פעמיים) , ל (פעמיים) , לא; כא , ט , י , יב; ש"א ו , כא; יש' לח , יא; יר' ח , א; י , יח; יח , יא; כא , ו; לה , יז; נ , כא; נא , כד; יח' לב , טו; הו' ד , א; יואל א , ב; עמ' ט , ה; נח' א , ה; צפ' א , ד; זכ' ח , כא; תה' פד , ה; קז , לד; דה"א ח , יג; דה"ב כ , כג; כב , א; לב , כו; לד , לב; לה , יח.

בהכותי ב' בהכתי בארץ מצרים בהכותי את כל יושבי בה. קדמיה חס'.

ונשמה - ל'; בהכותי - ב' חד מל' וחד חס'; יושבי - ל"ד מל'.

ארץ ממלואה - ארץ שהיא עתה ממולאה מכל טוב.

ארץ ממלואה - ארץ שהיתה מליאה כל טוב.

אז אשקיע מימיהם הנרפשים מכל עכירותם , ויהיו צלולים. ונהרותם , שהיו סוערים ומתגעשים בדליחת רגליך ובהגחתך , כשמן אוליך - בלי שטף , שלא יגיחם תנין עוד ולא תדלחם רגל (ראה לעיל , יג); כי תהיה הארץ שממה ממלואה - מאדם ובהמה הדולחים ורופשים אותם (ראה לעיל , ב).

בתתי. ונשמה - ותהיה נשמה ארץ ממלואה. ואע"פ שעמד הטעם במלת ונשמה , טעמה דבק עם ארץ. נשמה - בינוני לנקבה מבניין 'נפעל' , מן 'שמם'.

אז אשקיע - פירושו: אשקיט; שהוא היה עוכר אותם , ועתה יהיו זכים ונקיים. וזאת הגזרה מגזרת "ונגרשה ונשקעה" (עמ' ח , ח). ונהרותם כשמן אוליך - בנחת , שלא תדלחם עוד רגל אנשי מצרים; והטעם: אז ינוח. ובבא אחריו: בתתי את ארץ מצרים , והטעם: אז אשקיט כל העולם , כאשר אתן את מצרים שממה.
ריכוז קישורים